גאורגיה עדיין בתולה

אחרי שתעברו את שלב הבדיחות האתניות תגלו שביקור בגרוזיה חושף את המבקר בה לנופים קסומים, מטבח עשיר ומקומיים שאין שום דרך לתקשר איתם. רגע לפני שהיא הופכת ליעד התיירות הבא, שווה לקפוץ למדינה המתפתחת הכי יפה באזור

לא מעט גבות הורמו, כשסיפרתי למקורבי שאני טס לגרוזיה. חלקם התנדבו להוסיף בדיחה תפלה על בני העדה וחלקם העדיפו להמשיך לנושא השיחה הבא בחוסר עניין מופגן. לא ברור כיצד נוצרה תדמיתה השלילית של המדינה, אך נראה כי שגריר גרוזיה בישראל, לאשה ז'ווניה, נחוש לשנותה. במפגש המקדים שנערך לנו, צוות העיתונאים, בלשכתו, התבקשנו להשתמש בשם גאורגיה. נראה, כי תחת המעטה הדקדוקי והנימוקים ההיסטוריים שהוטחו בנו, פשוט קיים רצון עז של השלטון החדש והצעיר למתג מחדש את המדינה.

 

טיביליסי. תנופה של עשייה (צילומים: רון שנקרמן)

 

עם הנחיתה בגרוזיה, התקיפו אותנו מכל כיוון דגלי האיחוד האירופי. לא מכוון שגרוזיה נמנית על החבורה האקסקלוסיבית, אלא שהשליט החדש מיכאיל סאקשווילי (35), מסמן את הדרך, למערב. לאחר שנים של דיכוי, מהפכות, הרס תשתיות ונטישה המונית, ייתכן כי המאה ה-21 מביאה איתה בשורה חדשה שאת ניצניה חשנו בשבוע בו שהינו במדינה.

 

לצד מבנים מתפוררים, בנייני רכבת הרוסים ומפעלים סובייטים נטושים, מורגשת תנופה של עשייה. 300 בתי מלון שנבנו בשנתיים האחרונות והחלפת הדרכים הבלתי אפשריות, הופכת את השהייה לחוויה יותר קלה. אם תצליחו להתגבר גם על קשיי השפה והשילוט (המקומיים דוברים גאורגית ורוסית) צפויה לכם חוויה מהנה.

 

בין הצ'צ'ה לקיטש

טיביליסי, בירת גרוזיה, מונה 1.5 מילין איש, המהווים כשליש מתושבי המדינה. שכר של 30 דולר בממוצע לחודש, משק אוטרקי ושעות רבות בצידי הדרכים בניסיון להרוויח פרוטה, גרמו לכפריים רבים להעתיק את מקום מושבם אל הבירה. ואכן, נראה כי טיביליסי התאוששה מעשור של מהפכות ומלחמת אזרחים, והיא פנויה להציע שלל אטרקציות. פרט ליופייה הטבעי, הודות למשכנה בין הרים ונהר המתקבארי שחוצה אותה לאורכה, תוכלו להתוודע לתרבות המקומית ולסעודה הגרוזינית המפורסמת.

 

בית קיט בבורג'ומי. לשעבר ביתם של שווארנצה, סטלין והצאר

 

שלל המסעדות בעיר ישמחו להציע לכם לטעום מהיין המקומי, מהצ'צ'ה (המשקה הלאומי שמכיל 60 אחוזי אלכוהול וישמח את לבבכם) ומהמנות הבלתי נגמרות. כל סעודה היא לא פחות מחוויה ארוכה בה מנה רודפת מנה. בין לבין ישמחו המקומיים להרים כוסית לכבודכם רק כדי לשאת ברכה. בחלק מהמסעדות תתקלו בזמרים, שלצורך העניין הם גם נגנים וגם אנשי סאונד כושלים, שינסו להנעים את זמנכם עם שירה מקומית ומיטב הקיטש של שנות ה-80.

 

בטיביליסי תוכלו גם ליהנות מהאדריכלות בעיר העתיקה, להירגע באחד מבתי המרחץ הפזורים ולטפס על הצוק שברובע אבלברי, שמשקיף על העיר. טיול רגלי יוביל אתכם לאחד השווקים הפזורים בעיר, בהם מציעים הרוכלים את מרכולתם הכוללת מזכרות מהתקופה הסובייטית.

 

היופי הגרוזיני 

לאחר שהות קצרה בטיבילסי, הצפנו לכיוון גודאורי השוכנת בסמוך לגבול עם רוסיה. בדרך, מרחק 30 ק"מ בלבד מטיביליסי, עצרנו במסחתה, העיר העתיקה והקדושה ביותר לעם הגרוזיני. לאחרונה הכריזה אונסק"ו על הכללתה של מסחתה ברשימת נכסי עולם, אולם אם אין לכם עניין מיוחד בכנסיות עתיקות ובחיי הרוח הגרוזינים, ספק אם כדאי לכם להתעכב.

 

לאחר שחצינו את מסחתה והמשכנו על הכביש המוביל לגודאורי, נתגלה לנו לראשונה יופייה של גרוזיה. הטיפוס מעלה לעבר ההרים חשף נוף אלפיני, אגמים וכפרים נחבאים. בלט במיוחד אגם ז'ינוואלי השוכן בין ההרים ומרוחק רק 70 ק"מ מטיביליסי. המקומיים נוהגים לפקוד אותו בחודשי הקיץ ולהתרחץ במימיו הצוננים. מיקומו בין ההרים והעננים שנושקים לקו המים הופכים את הרחצה בו למרגיעה במיוחד. גם מבצר אנאנורי שבנוי על גדותיו, מאפשר תצפית גבוהה על יופיו של האזור.

 

50 הק"מ הנוספים עד לגודאורי היו איטיים במיוחד, אבל מכל הסיבות הנכונות. בכל עיקול בדרך, ביקשנו מהנהג שיעצור. הנוף שנגלה בכל זווית, החיות שמלחכות את עצמן לדעת והכפריים שעסוקים בשגרת יומם, יצרו מרקם טבע עשיר. הניסיונות המועטים והקצרים שלנו לתקשר עם המקומיים נתקלו בחיוך ובחוסר הבנה בגלל קשיי השפה, אבל אם אתם בעניין של חיות, הללו יזרקו לעברכם מבט שבע ומשועמם ולא ימנעו מכם להתקרב לעברן.

 

אגם ז'ינוואלי. אזור מושלם לטיולים

 

לגודאורי הגענו עם קרני האור האחרונות, מה שלא הפריע לנו לתצפת על האזור היפייפה. פסגות פנוראמיות בגובה 2,000 מטר, הרי הקווקאז המושלגים ברקע וזרימת המים בנחלים מתחת יוצרים אזור מושלם לטיולים. במרבית חודשי השנה תוכלו לצאת לטרק או לרכב על סוסים, אבל אם תגיעו בחודשים דצמבר – אפריל, תגלו שהמקום שוקק ומציע מגוון חופשות סקי.

 

מסע בזמן

 

לאחר שהייה בת לילה בגודאורי חזרנו על עקבותינו כדי לעלות על הכביש המרכזי המקשר בין המזרח למערב. חצייה של מנהרה שאורכה שני קילומטרים נחשבת למעבר הלא רשמי בין החלק המזרחי למערבי, ועם היציאה ממנה תגלו את האזור הכפרי. למרגלות ההרים, תוך שהם מנצלים את הזרימה התמידית בנהר הריוני, תגלו את קסמה האחר של גרוזיה. מאות כפרים, גדולים וקטנים, עניים ועניים יותר, הניזונים ממשק עצמי. חלקות ענק, ירקות ופירות אורגנים וגידול עדרים מהווים את מקור המחייה.

 

הכפריים, שעדיין לא מורגלים בתיירים, יתקשו לתקשר אתכם אבל יקבלו אתכם בברכה וחיוך. תמורת סכום פעוט, הם גם ישמחו להזמין אתכם לישון אצלם בבתים עם המשפחה המורחבת. אנחנו הסתפקנו בטיול קצר וספונטני בין גפנים ומפלי מים, ומשם המשכנו מערבה לעיר השנייה בגודלה, קותאיסי.

 

מים עם כוחות על

 

קותאיסי, למרות עברה המפואר (אחת העתיקות בעולם), היא עיר קשת יום ואפורה. המלונות והמסעדות ברמה נמוכה והיא בעיקר משמשת כבסיס מעבר. אולם, אם בכל זאת הגעתם לאזור, שווה להתעכב על קתדרלת בגראטי ולו רק בגלל הנוף הנשקף ממנה. הקתדרלה, שנבנתה במאה ה-11, מהווה נקודת תצפית מרשימה על נהר הריוני ועל העיר.

 

בתום סיור קצר באזור המשכנו מערבה לעבר הים השחור ובאתומי שבחבל אצ'ארה. האקלים באזור הופך לטרופי למחצה וההרים המתנשאים יוצרים, שוב, מרקם מרשים. עצירה בגן הבוטני, עשרה ק"מ צפונית לבאתומי, היא בגדר חובה וניתן להעביר כאן יום, כשברקע חופי הים השחור.

 

מי קסמים

היעד האחרון שלנו בטיול היה העיירה בורג'ומי. שמה של העיירה התפרסם בכל מדינות ברית המועצות הודות למי המעיין הנובעים בה. למים טעם מלוח במיוחד והם זכו בעשרות פרסים בינלאומיים, כשבין היתר מיוחסים להם סגולות ריפוי בכל הנוגע לבעיות במערכת העיכול. בתמורה לסכום סמלי ניתן להיכנס לפארק המים המינרלים, לטייל לאורך המעיין ולבקר בבית הקיט המרשים של סאקשווילי, שבעבר גם היה ביתם של שווארנצה, סטלין והצאר.

 

אולם ב'ורג'ומי מציעה הרבה יותר ממי קסמים. העיירה שוכנת בתוך פארק לאומי הנהנה מאקלים מגוון ומסלולי טיול מכל הסוגים. הפארק, המוקף בנהר המתקאברי, נחשב לאחד הגדולים באירופה ומציע אזורי יער מרשימים במיוחד. אלו מכם שמתקשים לצאת למסלולי הליכה הרריים, יכולים להתמקם באחד ממקומות הלינה והנופש שממוקמים בין נופים קסומים.

 

השבוע חלף במהירות, כשאנו נעים כל העת בין נופים של הרים מוריקים ונהרות

 שוצפים, בעלי חיים מדושנים, כפרים מסורתיים, אזרחים חייכנים ומסבירי פנים, ארוחות בלתי נגמרות ואדי אלכוהול שחיטאו לנו את הקרביים מבפנים. בינתיים גרוזיה התיירותית היא בתולית ובמחירים הוגנים, אבל תהינו מתי תיכנס גרוזיה אל שנות האלפיים, בהם אתרי התיירות יעלו יותר – הרבה יותר, וכל רוכל ידע לברך את הישראלים בשפתינו ויזהה אותנו רק בגלל הנעליים.

 

• הכותב היה אורח לשכת התיירות של גאורגיה