אאוריקה: המצאות של קיץ

כולנו אוהבים לשחות בים ובבריכה בתקופת הקיץ, אך בזכות המצאות כמו הצוללות וחליפת הצלילה, אנו יכולים גם לשחות מתחת לפני הים. על כמה ממציאים מיוחדים, ששינו את פני ההיסטוריה

המצאת הצוללת

 

משחר ההיסטוריה רצו בני האדם לחקור את העולם הַתַת מֵימִי. ייתכן כי כבר לפני כְּאַלְפַּיִם שנה צללו אנשים במים רְדוּדִים במעין סירות הפוכות, שכלאו בתוכן אוויר (בדיוק כמו שקורה כשמכניסים למים כוס הפוכה). אולם, רק בשנת 1578 הָגָה אַנְגְּלִי בַּשֵּׁם וּוִילְיָאם בּוֹרן כְּלִי שַׁיִט שֶׁאֶפְשָׁר להגדירו כְּצוֹלֶלֶת, כלי שיכול לצלול ולצוף לפי רצון מַפְעִילָיו.

 

למרבה הצער, הצוֹלֶלֶת של בּוֹרן מעולם לא נבנתה. את הצוֹלֶלֶת הראשונה שנבנתה וצללה תכנן בשנת 1623 קוֹרנְליוֹס דַרְבּל, הוֹלַנְדִּי שעבד עבור מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה, גֵ'יְמְס הראשון. הצוֹלֶלֶת הייתה למעשה סירה מכוסה, שנעה כחמישה מטרים מתחת לפני המים באמצעות 24 מְשׁוֹטִים. את הצוֹלֶלֶת הַצְּבָאִית הראשונה, שנקראה "הַצָּב", תכנן הָאָמֶרִיקָאִי דֵיוִיד בּוֹשְׁנל בשנת 1776, במהלך מלחמת העצמאות של אַרְצוֹת הַבְּרִית. הצוֹלֶלֶת נשאה אדם אחד, שהניע אותה באמצעות דְּוָשׁוֹת, וצוידה בְּמוֹקֵשׁ, אותו אמורה הייתה להבריג לִדְפָנוֹת סְפִינַת הָאוֹיֵב.

 

הצוֹלֶלֶת לא הצליחה להטביע אף ספינה, אולם גרמה לצבאות בכל העולם להבחין בַּפּוֹטֶנְצְיָאל העצום שיש לִכְלֵי שֵׁיט תַּת מֵימִיִּים. במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו להופיע צוללות ממונעות. הראשונה נבנתה בשנת 1879 על ידי הָאַנְגְּלִי ג'וֹרג' גַארט וצוידה במנוע קיטור. בשנת 1884 בנה הַפּוֹלָנִי סְטֶפָן דַרזְבִּיקִי צוֹלֶלֶת בעלת מנוע חשמלי. אולם, האיש שהביא למהפכה האמיתית בתחום היה בחור אִירִי בְּשֵׁם ג'וֹן הוֹלַנְד, שהגה רעיון מַהְפְּכָנִי - לצייד את הצוֹלֶלֶת בשני מנועים: מנוע בֶּנְזִין, שיפעל כשהצוֹלֶלֶת תשוט על פני המים ומנוע חשמלי שייכנס לפעולה בזמן הצלילה.

 

עד היום מונעות צוללות רבות על פי עקרון זה. עם הזמן המשיכו הצוללות לְהִשְׁתַּכְלֵל: נוספו להן כלי נשק (פצצות טוֹרְפֶּדוֹ), הן הפכו גדולות יותר והיו מסוגלות להישאר מתחת למים למשך זמן רב יותר. במהלך שתי מלחמות העולם היה להן תפקיד משמעותי בקרבות שנערכו בים. בשנות החמישים החלו הַמַּעֲצָמוֹת לייצר צוללות בעלות הֲנָעָה גַּרְעִינִית. צוללות אלו אף הצליחו להפיק חַמְצָן מִמֵּי הַיָּם והיו מסוגלות להישאר מתחת לִפְנֵי הַיָּם במשך חודשים רצופים - מה שהפך אותן לִכְלֵי הָרִיגּוּל המושלמים.

  

המצאת חליפת הצלילה

 

בני האדם, לעומת זאת, לא הִסְתַּפְּקוּ בצוללות. הם רצו להרגיש את המעמקים מקרוב, באופן בלתי אמצעי, בלי גוף מתכת שיפריד בינם לבין המים.

 

האדם הראשון שתכנן חליפת צלילה היה, איך לא, לֵאוֹנַרְדוֹ דֶה וִינְצִ'י, בראשית המאה ה-16. חליפת הצלילה של דֶה וִינְצִ’י הייתה עשויה מֵעוֹר וצוידה במשקולות, כדי שֶׁהַצּוֹלְלָן לא יצוף. האוויר סופק באמצעות צינור ארוך מִבַּמְבּוּק, שֶׁקָּצֵהוּ צף על פני המים באמצעות מצוף עשוי מִשַּׁעַם. דֶה וִינְצִ'י מעולם לא בנה את החליפה, אולם לפני כמה שנים בנה אותה צוות בְּרִיטִי בדיוק לפי השרטוטים – והיא עבדה!

 

רק כעבור כ-300 שנה, בשנת 1823, באה לעולם המצאה דומה. הָאַנְגְּלִי צַ'רְלְס דִּין המציא קַסְדָּה אטומה, שיועדה במקור למנוע מִכַּבָּאִים שאיפת עשן. דִּין חיבר את הקסדה לחליפה אטומה למים ויצר את חליפת הצלילה המודרנית הראשונה. הצוללן קיבל את האוויר באמצעות צינור ארוך, שחובר למשאבה מעל פני המים. בשנת 1825 המציא הָאַנְגְּלִי וּוִילְיָאם גֵ'יְמְס את המערכת הראשונה שֶׁאִפְשְׁרָה צלילה ללא קשר לפני המים, באמצעות חליפה אטומה למים ומיכלים עם אוויר דָּחוּס. אולם, המערכת הייתה מוגבלת מאוד בזמן השהייה מתחת למים ובעומק הצלילה ולכן לא זכתה להצלחה.

 

בשנת 1865 הומצא מיכל הצלילה השימושי הראשון, שֶׁאִפְשֵׁר לצוללן לשהות כמה דקות מתחת לפני המים. ב-1878 כבר יכלו הצוללנים לשהות זמן רב יותר מתחת למים, בזכות שימוש באוויר דחוס והמצאה חדשה של הָאַנְגְּלִי הֶנְרִי פְּלוּס: מערכת שיכלה לְמַחְזֵר אוויר.

 

בשנת 1912 הציג הַיַּצְרָן הַגֶּרְמָנִי דַרְגֶּר את בלוני הצלילה הראשונים שהיו ממולאים בתערובת של אֲוִיר וְחַמְצָן. בשנת 1943 המציאו הַצָּרְפָתִים זַ'אק קוֹסְטוֹ וְאֶמִיל גַנַאן את ה"אַקְוָה לאַנְג", מתקן שמספק חמצן לפי קצב הנשימה של הצוללן. המתקן חסך בחַמְצָן והאריך בצורה משמעותית את משך השהייה מתחת למים. סוף סוף הוגשם חלומם של בני האדם – הם היו מסוגלים לשחות במשך זמן רב במעמקים, ממש כמו דגים.