קבוצת פוטבול ביום: גרין ביי פאקרס

ברט פארב, שמעון פרס של ארה"ב, עדיין לא מוכן לפרוש. בנווה המדבר הניאו מרקסיסטי ששמו גרין ביי מקווים ששנתו הקרובה תהיה מוצלחת מהקודמת

ביום הראשון של השנה זה נראה כמו סופו של עידן ב'למבאו פילד'. ברט פארב הגדול והדי מבוגר ירד מהמגרש המושלג כשהוא מתוסכל ומושפל, אחרי שהמבצר הגדול של גרין ביי נפל ופניו נפלו שוב. הניצחון חסר החשיבות על סיאטל לא הפחית את  מרירות הכשלון, אולי רק המתיק את הפרישה הממשמשת ובאה. זה נראה כמו סוף הקריירה המדהימה של הקווטרבק, אחרי 15 שנים מדהימות. עם כל הצרות שעברו עליו בחייו האישיים, ילד הפלא של ה-NFL שקל להגיד די ליצר התחרותי שלו ולפרוש. אבל אחרי התלבטות ארוכה, פארב - שמעון פרס של הפוטבול האמריקני - לא מוכן. לא מוכן לגמור.

 

נראה שגם הפאקרס עדיין לא מוכנים לכך. אף אחד עדיין לא יודע האם אארון רודג'רס, שנפל בידיהם בדראפט בעונה שעברה כפרי בשל, הוא תפוח שיפול קרוב לעץ, או סתם בררה. בכל מקרה, עם פארב או בלעדיו, חייב היה להעשות שינוי בקבוצה וזה קרה עם פיטורי המאמן הוותיק ומקורבו של הקווטרבק, מייק שרמן, והחלפתו במייק מקארת'י, שנותן תחושה של חדשנות ל'צ'יז הדס' - קהילה מגובשת וגאה בגיבוריה במשך שנים כה רבות ובצדק. בכל זאת, הפאקרס זכו בשלושה סופרבולים (ביניהם, השניים הראשונים בהיסטוריה) וגביע האליפות קרוי על שם מאמנם האגדי, וינס לומבארדי.

ברט פארב. על הרצפה (איי.פי)

 

עכשיו, עם פארב בקדמת הבמה, ורודג'רס מאחוריו, תיתכן העברת השרביט באופן מסודר וחלק יותר לקראת העידן הבא. ספק אם פארב עוד יכול להוביל את הפאקרס לסופרבול (כפי שעשה ב-97' ו-98') - הוא כבר לא אותו כוכב, והצוות המסייע שלו אינו טוב כבעבר - אבל הוא יכול לחנוך את רודג'רס ולהשאיר מאחוריו מורשת מפוארת, עם עתיד מבטיח לא פחות. השאלה היחידה שנשאלת היא, מתי יאזור פארב אומץ ויודיע: "אני פורש"?

 

חשבון עובר ושב

 

עזבו: קרייג נול (קווטרבק, באפלו), אנטוניו צ'טמן (רסיבר, סינסינאטי), גריי רוגיימר (גארד, ניו יורק ג'איינטס), מייק פלאנגן (טאקל, יוסטון), פאריס לנון (ליינבקר, דטרויט), נאייל דיגס (ליינבקר, קרולינה), ראיין לונגוול (קיקר, מינסוטה). 

 

הגיעו: מארק בוריגטר (רסיבר, קנזס סיטי), ראיין פיקט (דפנסיב-טאקל, סנט לואיס), קנדריק אלן (דפנסיב-טאקל, ג'איינטס), בן טיילור (ליינבקר, קליבלנד), צ'ארלס וודסון (קורנרבק, אוקלנד), מרקנד מנואל (סייפטי, סיאטל), ביל קאנדיף (קיקר, טמפה ביי)

 

רוקיז מובילים: איי.ג'יי. הוק (ליינבקר, סיבוב ראשון), דארן קולדג' (טאקל, סיבוב שני), גרג ג'נינגס (רסיבר, סיבוב שני), עבדול הודג' (ליינבקר, סיבוב שלישי), ג'ייסון ספיץ (סנטר, סיבוב שלישי).

סמקון גאדו. ראנינג-בק ניגרי - א-לה יעקובו איגביני (איי.פי) 

 

התקפה

 

בכל הנוגע לחזון, פארב עדיין בשיאו. הוא תחרותי, מנוסה ורואה את המגרש, אבל הגוף לא כמו שהיה. הזרוע עייפה ופצועה והוא לא מצליח להתגבר כבעבר על הכאב וגם לא על אובדן המהירות והסיבולת. בשנתיים האחרונות הוא איבד ארבעה מחבריו הטובים, מרקו ריברה, מייק ווייל, גריי רוגיימר ומייק פלאנגן, שהיו גורמים משמעותיים ביותר בהגנה עליו. בלעדיהם, ולמרות שצ'אד קליפטון ומארק טאושר עדיין כאן, זה יהיה הרבה יותר קשה להרוויח זמן ולהימלט משחקני ההגנה שיסמנו אותו. לא פעם הוא יאלץ להימלט מהם בעצמו, כדי לדחות כמה שיותר את תחילת עידן רודג'רס.

 

מי שלא היה ממש חבר של פארב הוא ג'בון ווקר, אבל הוא היה הרסיבר הטוב ביותר שלו. עכשיו פארב צריך לכוון את מסירותיו לדונלד דרייבר, רוברט פרגוסון והרכש רוד גארדנר. גם הטייט-אנד באבה פרנקס יעזור במשחק המסירה וזה חשוב במיוחד נוכח הירידה המדאיגה בפרודוקטיביות של אהמן גרין. ראנינג-בק בנסיגה הוא לא משהו זר לקבוצת פוטבול. למזלו של מקארת'י, מאחוריו יש לקבוצה סוללה ארוכה של נושאי כדור - נאג'יי דבנפורט ובעיקר סמקון גאדו הניגרי, יעקובו איגביני על סטרואידים, שפרץ לתודעה עם עונה נפלאה אשתקד והפול-בק המצטיין וויליאם הנדרסון. 

אהמן גרין (מימין) עדיין יקבל עדיפות בהרכב הראשון (איי.פי) 

 

הגנה

 

הניסיון לשמר את פארב והמערך ההתקפי סביבו גרמו במשך הזמן לשחיקה בהגנה. מלפנים יש לפאקרס שני דפנסיב-טאקלים חדשים, ראיין פיקט וקנדריק אלן. לקאביר גבאג'ה-ביאמילה יש שם בלתי אפשרי ויכולת פס-ראש בלתי אפשרית עבור שחקני קו יריבים. חוליית הליינבקרים אינה עומדת ברמה זו, אולם זה עשוי להשתנות עם בחירתו של איי.ג'יי. הוק, שנחשב לאחד מהליינבקרים הטובים שהגיעו לליגה לאחרונה ויקבל את הבכורה מניק בארנט ומכל שחקן אחר שיצוות אליו.

 

הסקנדרי לא הרבה יותר טוב, אבל גם פה יש שדרוג פרטני שלא בטוח שיספיק. צ'ארלס וודסון נחשב במשך שנים לאחד הקורנרבקים הטובים ביותר, אולם ירידה דרמטית בכושרו הפיזי והמנטלי הופכים את הגעתו העירה לפחות מבטיחה. אל האריס מהיר, לפעמים עד כדי פזיזות. הסייפטיז מרקנד מנואל וניק קולינס לא יצליחו לחפות.

 

ספיישל טים

 

הפאקרס עשו שינויים דרמטים בספיישל טים, רבים מהם כפויים. הקיקר האמין ראיין לונגוול עזב ועכשיו ביל קאנדיף המהוסס יצטרך להחליפו. הרוקי ג'ון ראיין יבעט פאנטים. אהמד קארול יחזיר אותם מהצד השני.

צ'יז הדס באמצע דצמבר. אין דבר כזה בעולם (אולספורט) 

 

בנימה אישית

 

הגרין ביי פאקרס הם תופעה יחודית בספורט האמריקנית, כנראה גם העולמי. קבוצה שלמה הנמצאת בבעלות כל אחד מתושבי העיר הלא גדולה במיוחד שבוויסקונסין. במידה מסוימת, אפשר לראות ב'צ'יז-הדס' (ראשי הגבינה) דגם סוציאליסטי מוצלח, בלב ליבו של ה'מידווסט' האמריקני השמרן והקפיטליסטי. נווה מדבר ניאו-מרקסיסטי, שראוי שיישמר בנוף הדורסני סביבו, גם אחרי עידן פארב. איך אפשר שלא לחבב אותם, את הפועלים השחורים מ'למבאו פילד' שהתחילו כקבוצת הפוטבול של מפעל האריזה המקומי.