התובעת, ע', שהציגה עצמה כמי שנוהגת לתדלק את רכבה באורח קבע באותה תחנת דלק, טענה בבית המשפט כי זמן קצר לאחר שתדלקה את המכונית חלה תקלה במנוע הרכב. לדבריה, הוא החל "לגמגם, להיחנק ולהיתקע". לפי עדותה, מייד לאחר שהתרחשה התקלה היא הכניסה את הרכב למוסך ושם לא איתרו את מקור התקלה והיפנו אותה למוסך המתמחה ברדיאטורים ובמיכלי דלק.
הרכב, סיפרה, נבדק - והתוצאות הראו כי מיכל הדלק שלו החליד כשלדעת מומחי המוסך זה קרה כתוצאה ממים בדלק. ע' נאלצה, לדבריה, להחליף את מיכל הדלק בחדש, פעולה שסיבכה אותה בהוצאה כספית כבדה. אם לא די בכך התברר לה כי המאייד (הקרבורטור) התקלקל אף הוא. לטענתה, מומחה למאיידים קבע כי גם תקלה זו נגרמה בגלל דלק לא נקי וכתוצאה ממצבו של מיכל הדלק החלוד.
נציג דור אנרגיה טען להגנתה, כי התובעת אינה יכולה להוכיח את תביעתה. לדבריו, החברה איננה מוהלת דלק במים והדלק הנמכר על ידה הוא נקי. עוד טען, כי "התובעת לא הוכיחה כי מיכל המים והמאייד התקלקלו כתוצאה ממים בדלק".
שופט בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, אברהם הימן, האמין לעדותה של התובעת וקבע באופן נחרץ כי עד לאירוע התקלה נהגה לתדלק את מכוניתה רק בתחנת הדלק המסוימת של הנתבעת. "התובעת", ציין, "אף תמכה טענה זו במסמכים".
"אני קובע באופן נחרץ", כתב בפסק הדין, "כי על פי גרסתה האמינה עלי התקלה ברכב אירעה לאחר שתדלקה את רכבה באותה תחנת דלק, ואני מקבל כעובדה כי מקור התקלה במיכל הדלק הוא אכן בלאי כתוצאה ממים בקרקעית המיכל, כפי שקבע המוסך לרדיאטורים". השופט קבע גם כעובדה כי המאייד של הרכב התקלקל כתוצאה מלכלוך במאייד בעקבות כניסת דלק לא נקי ממיכל הדלק החלוד".
"ממכלול הנסיבות האלה", סיכם השופט, "אני קובע כי יש לקבל את גרסת התובעת באופן שאני קובע שהיא מכרה לתובעת דלק מהול במים בתחנת הדלק דור אלון משמר בראשון לציון, וכתוצאה מכך נגרם לתובעת הנזק הנטען"
(268/06)