עשור לטכנולוגיית הפלאש

הפלאש התפתחה במהלך העשור לקיומה מתוכנת ציור פשוטה לפלטפורמה עשירה ודומיננטית ליצירת יישומים מבוססי רשת. היא עדיין מתקשה לדבר עברית. פרופיל

ימי הולדת חשובים נחגגו השבוע בעולם המחשבים. המחשב האישי כבר בן 25, ה-World Wide Web ציינה 15, וטכנולוגית פלאש חגגה השבוע 10 שנים.

 

הטכנולוגיה, ששייכת היום לחברת Adobe, מסייעת למפתחים לשלב באתרים בקלות משחקים, אנימציות, נגני סרטים, באנרים קופצים ומעצבנים ולפעמים יישומים שלמים שלא צריכים הורדה והתקנה. היתרון הגדול של הפלאש הוא התאימות כמעט על כל דפדפן ומערכת הפעלה, בהורדת נגן קטן לדפדפן.

 

התחיל כתוכנת ציור פשוטה

 

ב-1995 פיתחה חברה קטנה בשם FutureWave Software תוכנת ציור לעבודה עם מחשבי TabletPC, המבוססים על מסך מגע ועטי Stylus. ב-1996 תוכנת הציור התפתחה לתוכנת אנימציה בשם FutureSplash שמאפשרת לצפות בתוצאה על דפדפנים.

 

החברה נרכשה על ידי חברת Macromedia בדצמבר 1996, ושם המוצר שונה ל-Flash. נגן הפלאש הוכנס כתוסף (plug in) לדפדפנים ומפתחים החלו ליצור עבורו יישומים וסרטונים. מהר מאוד, הפלאש צמח לתוסף האינטראקטיבי המוביל באתרי אינטרנט, ולפעמים שימש לבניית אתרים שלמים.

 

פלאש זה רע?

 

באוקטובר 2000, לאחר שצמחו אתרים מבוססי פלאש, כתב מומחה השימושיות באינטרנט, ג'ייקוב נילסן, מאמר בכותרת "פלאש: 99 אחוז רע". נילסן טען כי ב-99 אחוז מהמקרים, אין צורך בפלאש כי ניווט באתרים עם פלאש שובר את רצף הגלישה, מוליד עיצובים מזעזעים ולא נוחים, ופוגע בעדכון השוטף של אתרים בגלל מורכבותם.

 

נילסן יצא גם נגד דפי ההקדמה, למרות שברובם יש אפשרות לדלג, ועקץ קשות את השימוש בסרגלי הגלילה העצמאיים במקום להתבסס על אלה המשולבים במערכת ההפעלה.

 

הטכנולוגיה משתפרת, מנועי חיפוש קוראים פלאש

 

במקרומדיה נעזרו בעצות של נילסן, וב-2002 יצאה גירסת Flash MX, שאיפשרה למפתחים ליצור קובצי פלאש ידידותיים הרבה יותר לגולשים. עם השקת הגירסה נילסן הוסיף למאמר המקורי את העצות המלאות לבעלי אתרים בעניין שימוש נכון בפלאש.

 

זווית חשובה נוספת בפיתוח אתרים היא מנועי החיפוש. עם פרוץ גוגל לשוק החיפוש, ושינויים שנעשו במנועי החיפוש הוותיקים, כללי המשחק בעיצוב אתרים השתנו, והמפתחים התחילו לשים דגש על אופטימיזציה (SEO).

 

מבנה האתר, כמויות הטקסט, גודל הכותרות ועצי הקישורים הם פרמטרים שמנועי חיפוש כמו גוגל ודומיו לוקחים בחשבון כשהם מקטלגים את האתר, וחשוב מכך - כאשר הם קובעים לו דירוג בתוצאות החיפוש. אתרים שלא נמצאים בחמש תוצאות הראשונות זוכים לאחוזים בודדים של ההקלקות בלבד. 

 

מנועי החיפוש כבר ידעים לקרוא ולאנדקס מידע טקסטואלי מתוך קבצי פלאש. החסרון הוא בקבצי פלאש גדולים המכילים המון מידע, או באתרים המבוססים על פלאש. גם כאשר המידע נמצא, הקישור יוביל לקובץ הפלאש עצמו שיפתח בתחילתו, ולא במקום הספציפי בו המידע מופיע.

 

עדיין לא מדברת עברית

 

למרות ההתפתחות בתחום, הבטן הרכה של הפלאש, כפי שמגדיר זאת אמיר דותן, פלאשיסט ותיק, היא התמיכה בעברית, ובכלל בכתיבה משמאל לימין. "הפלטפורמה היא כמעט בלתי מוגבלת, ואפשר לפתח איתה הכל, אבל משהו אלמנטרי כמו שילוב של עברית ואנגלית באותה שורה עדיין חסר" מצר דותן, "והתעשייה בארץ נכווית בגלל זה".

 

דותן מספר, כי במהלך השנים, מפתחים ישראלים שבכל זאת רצו לנצל את היכולות של ה-Flash יצרו כל מיני פתרונות שעוקפים את הבעיה, אך הם כמובן לא מושלמים. לדבריו, הכנסת אלגוריתם תמיכה בכתיבה מימין לשמאל על ידי אדובי יפתור את הבעיה עבור כולם, ולא יהיה צורך בפתרונות "מקגייוור", כפי שהוא מגדיר אותם.

 

לפני כשלוש שנים, דותן פתח עצומה בשיתוף עם פלאשיסט ישראלי ופלסטיני, בה הם קראו למקרומדיה, המפתחת, להוסיף תמיכה מלאה בשפות שכתובות מימין לשמאל. הם יצרו קשר עם מפתחים במקרומדיה, וגילו כי תמיכה כזאת לא נמצאת בסדר העדיפויות של החברה לפיתוח, כנראה בגלל שהשוק העולמי דורש שיפורים ותיקונים יותר דחופים.

 

תחרות?

 

ההסטוריה הקצרה של הפלאש מראה כי ניסיונות לתחרות אמיתית בפלאש לא הצליחו. ה-W3C, הארגון שמופקד על פיתוח תקנים לרשת, קבע ב-1998 תקן לאנמציה וקטורית (השם הגנרי לטכנולוגית הפלאש) בשם SVG, וחברת Adobe, החברה שפיתחה את PhotoShop החלה לפתח כלים ליצירת אנימציות בתקן הזה. בשנת 2000, פיתחו במקביל ב-Adobe תוכנה מתחרה ליצירת סרטוני פלאש בשם LiveMotion.

 

דותן מספר שה-LiveMotion היה חלש מאוד ביכולתיו יחסית לכלי יצירת ה-Flash המתקדמים של מקרומדיה, וכי המוצר אף הרתיע מפתחים בגלל ממשק לא מוצלח. Adobe נאלצה להפסיק את הפיתוח ב-2003 ולמוצר יצאו שתי גירסאות בלבד.

 

עבור רוב המפתחים בשוק, שחששו מהפלטפורמה של פלאש שהייתה שונה מאוד, הוציאה מקרומידה ב-2004 את Flex, וחיזקה את מעמדה אפילו יותר.

 

באפריל 2005, לאחר שהבינה החברה כי אין טעם להתחרות שמוצר טוב וקיים רכשה חברת Adobe את מקרומדיה תמורת 3.4 מיליארד דולר.

 

שילוב עם AJAX לחוויית משתמש מושלמת

 

אין כל ספק כי למרות החסרונות שעיצבנו את נילסן, הפלאש מספק חווית גלישה אינטראקטיבית וזורמת יותר מה-HTML המסורתי. בשנים האחרונות, טכנולוגיית פיתוח מוצרי ווב, AJAX שנכנסת לשימוש בכל האתרים החדשים הנמצאים תחת הכותרת "Web 2.0", עושה בדיוק את הדבר הזה, אך היא לא מאיימת על מעמדו של הפלאש.

 

המפתחים מבינים כי בשביל לבנות אתרים ידידותיים ומתקדמים, ניתן לשלב בין הטכנולוגיות, וכי הפלאש מתאים ליישומים מסויימים אותם ניתן לשלב באתרים.

 

פלטפורמה עשירה

 

דוגמה מצויינת לשימוש היא אתר שיתוף התמונות פליקר. רוב הממשק שלו מתבסס על AJAX ולא מאלץ את הגולש לרענן את העמוד בכל שינוי שהוא עושה. בממשק שלו, שילבו מפתחי האתר יישום מבוסס פלאש שיוצר מצגות מתמונות על פי גלריות, משתמשים, תוויות, וחיתוכים שונים. 

 

אתרי שיתוף וידאו גדולים כמו YouTube וגוגל וידאו, והרשת החברתית מייספייס, מציגים את הסרטים המאוחסנים אצלם על גבי יישומים שפותחו בפלאש, ומשמשים נגנים לכל דבר. נגני הפלאש העשירים הללו מאפשרים לתת לגולש ממשק נוח יותר מאשר נגנים אחרים שאפשר להטמיע בדפדפן כמו Media Player של מיקרוסופט ו-Quicktime של אפל.

 

ב-ICQ ניצלו את טכנולוגית הפלאש, ליצירת גירסה מבוססת רשת לתוכנת המסרים המידיים, שלא דורשת הורדה, אך עשירה מבחינה גרפית, ומתקרבת בתכונות העיקריות שלה לגירסה להורדה.

 

המשותף לכל האתרים העושים שימוש נבון בפלאש, הוא שהגלישה הבסיסית בכל האתרים היא עדיין באמצעות HTML. עם זאת, ניתן עדיין למצוא אתרים, בעיקר מסחריים המעוצבים כולם בפלאש, ומכילים סרטוני פתיחה ומעברונים. השימוש הזה הופך אותם אולי לאסתטיים, אבל רובם מאוד לא שמישים, ורק מרחיקים גולשים.

 

מה בעתיד?

 

מנהל המוצר של פלאש, מייק דונוואי, אמר במספר ראיונות לרגל לחגיגות העשור, כי הפיתוח של הטכנולוגיה יימשך גם בעולם הסלולר. לדבריו, חוויית הצפיה בווידאו במכשירים הסלולרים עדיין לא מושלמת, ויש כוונה לפתח נגני וידאו ידידותיים יותר בפלאש.

 

בשלב זה, סיפר דונוואי, יש עשרות מיליוני סלולרים בעולם בלבד המבוססים על ממשק פלאש, והמספר עולה. הוא צופה שתוך שנתיים, תהיה מהפכה בעולם התוכן הסלולרי.

 

בגלל שהטכנולוגיה כמעט בלתי מוגבלת, הפלאש היא כמעט בלתי מוגבלת, היא יוצאת מעולם המחשבים הביתיים ומהרשת, ונכנסת אפילו לעולם הרכב.

 

אולם, בשלב זה עדיין מדובר בפינוק לעשירים בלבד. במכונית היגואר XK שולב במרכז לוח המחוונים מסך מגע וממשק שפותח בעזרת פלאש, לבקרה על הטמפרטורה, הטלפון, הניווט ומערכת הבידור ברכב. יגואר היא יצרנית הרכב הראשונה שמשתמשת בטכנולוגית פלאש על מנת להריץ את הממשק הזה.

 

ההצלחה של פלאש בעולמות הללו עשוייה להביא אותה גם לעולמות אחרים. בבתים העתידיים, הדלקה של כל נורה נעשית דרך המחשב. לא מן הנמנע שכל המכשירים הביתיים שלנו, החל מהטלוויזיה, דרך מוכנת הכביסה ועד לרובוט שישרת אותנו וינקה את הבית גם יאמצו את הטכנולוגיה ויספקו ממשקי שליטה נוחים וידידותיים המבוססים על פלאש.