לא מחכים לכיתה א': לימוד קריאה בגיל הגן

את ההכנה לקריאה וכתיבה מתחיל הילד כבר מרגע הולדתו כשהוא לומד את שפת הוריו. בגיל הגן מומלץ כבר להתחיל דרך משחק, חריזה ושירה - את ההכנה המעשית ללימוד הקריאה. ד"ר מיכל רוזנברג מסבירה לכם איך תעשו זאת

הכנה לקריאה וכתיבה היא חלק מחיי היום-יום ונעשית גם באמצעות התנסויות, התרחשויות וחוויות קטנות כגדולות. ד"ר מיכל רוזנברג, מתמחה בתחום ההכנה לקריאה וכתיבה, מפנה את תשומת הלב לפעולות יומיומיות המשמעותיות לילד בהתפתחות השפה הדבורה והכתובה.

 

מומלץ להתחיל לשחק עם הילד החל מגיל 4, במטרה להקנות לו את המיומניות הנדרשות לרכישת קריאה וכתיבה. אותה מיומנות נקראת בשפה המקצועית: "ניצניי אוריינות", ועליה מתחילים לעבוד כבר בגילאי הגן, דרך הכרת צלילים של מילים כמו: צליל פותח, צליל סוגר, שנעשה על ידי הכרת השפ המדוברת וצליליה.

 

מומלץ לעשות זאת עם הילדים לא דרך שיטת לימוד דידקטית, אלא בדרך של משחקים, וכך  אפשר לאפשר לו להכיר את אותיות, מיון לקבוצות (ספינה, רכבת - כלי תחבורה וכדומה), חריזה (קובייה - סוכרייה), ובשלבים מאוחרים יותר את הכרת האלף-בית את הביטוי הצלילי שלהם ולבסוף את הביטוי הגרפי.

 

למשחקים שפיתחתי (סדרת הקלפים "מילולי") ישנם עוד יתרונות לימודיים רבים מעבר ללימוד עצמו. כאשר הילד משחק, ולא מרגיש שהוא לומד, הוא מכיר גם חוקים, יודע להפסי או לנצח בכבוד, להמתין לתורו אינטראקצייה של ילדים והורים שמשחקים בפעם.

 

הנה כמה עיצות בהן יכולים להשתמש הורים כדי לפתח בילדהם את המוכנות לקריאה וכתיבה:

 

• השפה הדבורה (האזנה ודיבור) מתפתחת בסביבתו הטבעית של הילד מהרגע בו הוא נולד. לכן חשוב להשתמש החל מהיות הילד תינוק בשפה עשירה, עם משפטים ברורים אך עשירים. דרך ההתנסויות הילד לומד לא רק אוצר מילים אלא גם מבנה תחבירי נכון של משפט והטיות, כגון: ביצה-ביצים ולא ביצה-ביצות, שגיאה נפוצה.

 

• אינטראקציה הורים-ילד בכל סיטואציה אפשרית, להמליל את מה שעושים, החל מגיל מאוד צעיר, כאמור תוך שמירה על שפה עשירה ותקנית. דוגמה לאינטראקציות בונות: קריאת ספרים וסיפורים, בהתאם לרמה של הילד, תוך קריאה אינטראקטיבית (שיחה ושאילת שאלות תוך כדי הסיפור) וכן התיחסות במהלך הקריאה הן למערכת הכתב והן לאיורים.

 

• לשוחח לשוחח לשוחח עם הילדים, שיחה והקשבה הן מילות מפתח להתפתחות בכלל ושפה בפרט .גם למשל לפתח שיחה במהלך ואחרי צפייה בתכנית טלויזיה.

 

• לחשוף את הילד לסוגות (ז'נרים) שונים של השפה, בהקשר מתאים,ולשתפו במצבים כגון: הכנת רשימת קניות, כתיבת הזמנה ליום הולדת, כתיבת מכתב, הכנת עוגה-תוך קריאת המתכון, חיפוש מספר טלפון בספר טלפונים וכו'. הכוונה למצבים פונקציונליים בחיי יום יום.

 

• יש חשיבות אדירה לתיווך נכון של ההורה, כשהילד שואל -לענות לו לפי רמתו. כשלא ברור להורה מה הילד בדיוק רוצה לדעת או מהיכן צצה השאלה של הילד, רצוי לשאול אותו: למה אתה מתכוון? או מה דעתך?. יש גילאים שהילדים שואלים המון שאלות ולעיתים זה מעיק, אך חשוב לזכור ששאילת שאלות היא סקרנות ללמידה! ולכן יש להיחס בכבוד וברצינות לכל שאלה שהילד שואל.

 

• כשנוסעים יחד במכונית או בעת טיול: לשים לב לשלטים, לתמרורים, ללוחות מודעות, לחלונות ראווה על שלטיהן והפרסומת שלהם.

 

• ההורים משמשים מודל לחקוי, לכן אם ההורים בעצמם קוראים עיתונים, פותרים תשבצים, הילד ירצה לחקות אותם.

 

• לזמן לילד אפשרויות להבעה גרפית, לצייר ולכתוב (לא לתקן שגיאות כתיבה של הילד-זה יחסום אותו מלנסות). לספק לו מגוון עשיר של סוגי דפים, טושים, צבעים וכו'.

 

• שבבית יהיו "כלים" אורייניים כגון עיתון, ספרים, משחקי שפה וחומרי כתיבה מגוונים.

 

ד"ר מיכל רוזנברג מתמחה בהוראת והכנה לקריאה ובפיתוח משחקים דידקטיים ברחבי העולם. מלמדת בהשתלמויות מורים ומחנכים בכל הארץ