מי יחקור את השביעיה הסודית?

בימים של הפסקת אש שברירית בלבנון, מזדרז פרץ לבדוק את ביצועיה של מערכת הביטחון במלחמה. אבל מי יתבע תשובות ממקבלי ההחלטות? שרת החוץ מבקרת בצפון המוכה ומציעה בעיקר אמפטיה. התושבים תוהים: מדוע איש משרי הממשלה לא טרח לישון אפילו לילה אחד במקלט?

"ועדות חקירה טובות לפוליטיקאים. הן מקום מצויין לקבור בו עניין בוער", אמר לנו שר מודאג השבוע. "תראה מה יצא מוועדת אור לחקר הפגיעה בערבים ישראלים בתחילת האינתיפאדה. הדרג המדיני מנוקה, הדרג הזוטר משלם, אבל הרבה פחות ממה שצריך היה לשלם".

  

האופנה השבוע במסדרונות הכנסת ובלשכות השרים היתה העיסוק בחקירת כשלי המלחמה הזאת. אבל על כל מי ששוחחנו איתו היה מקובל לחכות עם זה קצת,

שקודם החיילים האחרונים יצאו מלבנון, שנראה אם המלחמה באמת נגמרה, שנראה שהפסקת האש העדינה הזאת, הבנויה על כרעיים של צבא לבנון ויוניפי"ל, אכן מחזיקה. אלא שלשר הביטחון עמיר פרץ אצה הדרך, מעניין למה, והוא הקים את ועדת ליפקין-שחק לחקירת מערכת הביטחון. אולי פרץ העדיף ועדה שתחקור את הביצועים של הצבא ולא את תת הביצועים של קובעי המדיניות.

 

השאלה הגדולה באמת במלחמה הזאת היא מי יחקור את עמיר פרץ, את אהוד אולמרט, את ציפי לבני, את השביעייה הסודית, את הקבינט, את הממשלה? מי יבדוק איך מתקבלת החלטה על מלחמה בתוך שעות ספורות, בלא בדיקה מעמיקה של יכולות הצבא מול החיזבאללה? מי יבדוק את ההססנות בהנחיות המדיניות? מי יבדוק את הזיגזוג בין FIRE ZONE של קילומטר אחד בלבנון של אולמרט, לבין רצועת ביטחון של 6-7 ק"מ של פרץ, לבין ההנחייה לפלישה רבת חיילים ונפגעים אל קווי הליטני ביום שישי האחרון, על ידי שני אלה יחד, רגע אחד לפני שמועצת הביטחון הנחתה, בהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, להפסקת אש מיידית?

 

מי ישאל אם ראוי היה להקריב 158 קורבנות למען מטרות מדיניות שלא הושגו? בשביל שחרור חטופים שלא שוחררו? מי ישאל אם היה ראוי להשקיע במלחמה שכזאת מעל 20 מיליארד שקלים, כאשר החיזבאללה עודנו כאן על הגבול ממש? מי ישאל אם נכון היה להכניס מעל מליון תושבי הצפון למקלטים ולהוציא אותם עם טראומות לכל החיים, כאשר איראן וסוריה מתעקשות להתעלם מתביעת האמברגו של האו"ם ולצייד את נסאראללה החי עדיין, בזילזלים ובטילים נגד טנקים חדשים שישוגרו לעברנו בסיבוב הבא?

 

"אם היו בחירות בעוד חודש, מילא, אז אכן ראוי שלא להקים ועדת חקירה", אמר לנו שר אחד מהעבודה. "אבל בחירות איין ולציבור אין כלי דמוקרטי לשפוט את מי שיזם וניהל את המלחמה. אז מה שנותר הוא הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אשר תתבע תשובות קודם כל, ולפני הכל, מאלה שקיבלו את ההחלטות. גם אם זה ייקח עוד זמן, עד שכל החיילים יצאו מלבנון ויהיה צ'אנס לראות אם הפסקת האש אינה מילים שאינן שוות את הנייר עליה הן כתובות, הרי ועדה נוסח ועדת כהן בשל"ג או אגרנט במלחמת יום הכיפורים, היא הדבר הרצוי לבדק בית יסודי".

 

הצפון של לבני

 

ביום שלישי השבוע, שעות ספורות לפני שטסה לפגוש את קופי אנאן בניו-יורק, באה ציפי לבני לחזק את ידם של ראשי ערים בצפון. בבית העירייה היפהפה בכרמיאל, אמר לה עדי אלדר שהוא עומד בראש העיר הכי חזקה בצפון, אבל נוכח המצב הוא אינו יכול להבטיח משכורות לעובדים. ללבני אין פנקס צ'קים ביד, לכן הסתפקה בסימפטיה ובהבטחה ערטילאית שממשלת ישראל לא תפקיר את הגליל.

 

כל כך חם היה בטבריה, עד שראו את האדים העולים מהכינרת. ראש העירייה, זוהר עובד, מתנה צרותיו, אך מבטיח שטבריה תעמוד גם בסיבוב נוסף של מלחמה. מחוץ ללשכה הממוזגת, מזיע פארוק אליהו, המאבטח הטברייני: "טבריה הפכה לעיר רפאים. אף פעם לא היה כאן דבר כזה. הכל סגור: מסעדות, בתי מלון, חנויות. הייתי אומר לשרה לבני שחבל שהיא, אולמרט ופרץ, כבלו את ידי הגנרלים. אם כבר שלמנו מחיר כזה כבד, אז היו צריכים לגמור את החיזבאללה עד הסוף".

 

45 דקות צפונה משם, באולם ששימש פעם להופעות, שומעים חברי מועצת עיריית קריית שמונה את הסברי השרה על ההישג המדיני. לא כולם מסכימים וזאת לשון המעטה. כתבי העיתונות שואלים את אותן השאלות, השרה עונה את אותן תשובות, והכל נראה לקוח מתוך סרט. מישהו שואל את קב"ט משרד החוץ, שמעון בן שושן, אם ראה כבר מה עשתה הקטיושה לבית הכנסת של אבא שלו זכרו לברכה. בן שושן, בן הקרייה המתגורר כיום ברעננה, בוכה בפנים. הוא רוצה לראות, אבל לא יכול. השרה צריכה להגיע עוד היום לכרמיאל, לנהריה ולקריות.

 

ביקור בזק בצפון (צילום: פלאש 90)

 

בחוץ, על הספסל, יושבת נאווה דנינו, בת 48, אם לארבעה. היא הייתה שמחה מאוד אם לבני הייתה באה אליה הביתה. היא הייתה מראה לה את הזכוכיות שניפצה הקטיושה. היא הייתה שואלת אם היא יכולה לעזור לה להביא את אנשי מס רכוש, כדי שתוכל לנקות כבר ולהכניס את הילדים הביתה. המחיר ששילמה לא נראה לה: "ציפי לבני פישלה בגדול. חודש אני מסתובבת עם המשפחה בכל הארץ. בסוף, הם מפסיקים את המלחמה בלי להחזיר אפילו את החיילים שחטף חיזבאללה", אמרה בכאב, יושבת מטרים ספורים מהשרה, אך לא מגיעה אליה.

 

כמעט בכל מקום בו חלפה שרת החוץ, נשמעו טענות על מצעד השרים החולף והולך, רק כדי לצאת ידי חובה. "אף שר לא מצא לנכון לישון ולו לילה אחד במקלט, אף לא חבר כנסת אחד", מלין אלי לוי מקרית מוצקין, שבא לעירייה לראות מה פשר המהומה. על פניו חיוך חמוץ וגבתו הימנית מורמת גבוה. "הם עשו את המלחמה על הגב שלנו, בלי שהרגישו מה זה לילה במקלט", אמר, מנסה להציץ דרך החלון האטום של הוולוו הלבנה בחצר. "הם לא נשמו את הטחב, הם לא ישבו ב-35 מעלות במקלט בלי מזגן, הם לא צריכים לטפל בזאטוטים שקירות הבטון ערערו את העצבים שלהם במשך חמישה שבועות של קטיושות".

 

מנקודת מבטה של שרת החוץ, אל לביקור הבזק השבוע בצפון המוכה, לשבש את תמונת העל שרואים בציר שבין ירושלים, ביירות, פריס ווושינגטון. בלי גרם אחד של ציניות נאמר שיש לה המון אמפטיה ללוי ממוצקין, לדנינו מקרית שמונה ולפארוק מטבריה, אלא שבחצות יש לה טיסה חשובה לקופי אנאן, שמחכה לה במטה האומות המאוחדות בניו-יורק.