לא עומד בציפיות, ומי אשם בנפילה

תמיד אותו ייבוש כרוני של שבועיים-שלושה לא אשכב איתך כי מה אני שרמוטה, אותה מחשבה של מה אמא ואבא היו אומרים אם היו יודעים שאני שרמוטה, וסקס זה כן ביג דיל, כי מה אני שרמוטה?! אז רציתי רק לערב אחד להיות שרמוטה. ומה קרה?

פעם אחת בחיים. פעם אחת בחיים האפורים שלי רציתי סטוץ. לפגוש מישהו ועוד באותו הערב להזדיין איתו בפראות ולא לראות אותו יותר אף פעם.

 

מדבריי ניתן להסיק שלא היה לי סטוץ לפני כן. מסקנה נכונה בהחלט. תמיד אותן מערכות יחסים, אותו ייבוש כרוני של שבועיים-שלושה לא אשכב איתך כי מה אני שרמוטה, אותה מחשבה של מה אמא ואבא היו אומרים אם היו יודעים שאני שרמוטה, וסקס זה כן ביג דיל, כי מה אני שרמוטה?! אמנם הצליחו לתכנת אותי היטב להתאים לנורמות המקובלות. אבל לצערי פג תוקפה של תקופת התמיכה הטכנית, ועדיין יש באגים במערכת.

 

כנראה שלא שרמוטה, אבל מתחסדת ועוד איך כן. תקעו בי ערכים של מאה שערים, ואני נלחמת איתם מגיל אפס. רוצה להיות ילדה טובה, אבל רוצה להיות גם שרמוטה. כי עמוק בפנים אני שרמוטה, כל מי שמכיר אותי באמת, יודע את זה בוודאות. איה מהנהנת עכשיו במרץ. אני מקווה שאמא שלי לא קוראת את זה.

 

יש לי מיחוש מוזר שכזה, שם בבטן מאחורי הרחם (ובטח יתקנו אותי כי אני טועה, הרי מה לי ולאינטואיציות מכלילות או ספציפיות), שכל בחורה, עמוק בפנים, רוצה להיות שרמוטה, לפחות ליממה. עכשיו, סביר להניח שכל בחור סטרייט בנפשו היה שמח מאוד אם כל בחורה היתה מממשת את החלום הזה. אבל אם כל בחורה היתה פורצת גבולות ועושה מה שהיא באמת רוצה ולעזאזל עם הכל, סביר להניח שכל בחור היה מנצל את זה, מזיין את כל בחורה וזורק אותה מיד, כי יש עוד עוד בחורות שרוצות להיות שרמוטות, והוא צריך להספיק את כולן, אין פנאי לשטויות עכשיו.

 

כמו בכל סיפור טוב, מרפי היה חייב לקלקל

 

ואני רציתי להיות שרמוטה לערב אחד. ואפילו מצאתי מישהו שאשכרה מצא חן בעיניי באותו רגע, שזה בכלל גרם לי לברך את מזלי. אבל כמו בכל סיפור טוב, מרפי היה חייב לקלקל. מגיעים לסיטואציה, שלהפתעתי הרבה לא היתה מכאנית בכלל ו... אהממ. שמוליק החליט על שלאף שטונדה.

 

הייתי מצפה שהוא יאשים את האלכוהול (שהיה), את הג'וינט (שגם היה), את ההתרגשות (היתה גם היתה), אבל הוא לא האשים אף אחד. הוא התעלם מזה לחלוטין וניסה לזיין אותי עם שבלול. השבלול לא ידע מה הוא עושה שם, הרי הוא שבלול, הוא צריך ללכת הביתה בכלל, כבר מאוחר ומחר יש בצפר. אבל לבחור לא היה אכפת כלל מרצונות השבלול וסופם של אגואיסטים להיראות דבילים.

 

בגלל שאין לי רגש לבחור, אני נשמעת קצת קרת רוח, לפחות לעצמי. פתאום סקס הוא לא באמת כזה ביג דיל (בסוף היה שם סקס. כן, עם השבלול). כל מה שרציתי היה הרפתקה מסעירה, ובמקום זה קיבלתי ראייה שונה על הדברים, ואני לא אוהבת אותה. אני שונאת את החשיבה החדשה הזו, הלא טהורה, הסליזית. פיכס! איפה הטוהר והתמימות? (ראית יותר מדי סרטים קיטשיים, מותק). הסתבר לי שאני לא בנויה לדברים האלה. או אולי אני בהחלט בנויה לדברים האלה, אבל הפרטנר הנכון משחק איתי מחבואים בעוד אני קפואה במקום, חשבתי בכלל שמשחקים אחת-שתיים-שלוש דג מלוח.

 

ובכלל לא חשבתי על הבחור באותו הרגע. בדיעבד, אני קצת מרחמת עליו - הוא לא עמד בציפיות. אני מתארת לעצמי שהוא יצא משם מבואס הרבה יותר ממני. בכל זאת, מילא שגם הוא בנאדם עם רגשות, הרי יש לו גם בולבול. אני חושבת שאנשים עם בולבול תולים את עולמם בבולבולם. והבולבול לפעמים לא יכול לשאת את זה. וזה לא שיש לו גב כלכלי או משהו שיעזור לו לשאת במעמסה הכבדה - ה"גב" היחיד שיש לו בנוי משני שקים קטנים וחבויים שמתנדנדים מרוב מפחד שמא תבוא איזו בריונית ותיתן להם מכה קטנה, גם אם היא לא מכוונת. זה לא גב זה, אם כבר, זה נטל כלכלי, עוד שני ילדים לדאוג להם.

 

ודי מקובל לחשוב שרוב הבחורים יכולים בקושי לדאוג לעצמם. ידועה קלישאת "יום אחד לבד עם מכונת הכביסה וכל הבגדים שלך נתרמים לסט החדש של ברבי". אז אם איך אפשר לצפות מאיבר כל כך קטן (הכל יחסי, די להיעלב מכל שטות) לדאוג לדאגות קיומיות? ולמה הקישור בין הבולבול לאגו הוא כל כך ברור, בעוד שהקישור בין הפות (כוס? נו. פות יותר יפה) לאגו הוא מקרי בהחלט? אני לא מכירה בחורות שלקחו את זה קשה במיוחד כשמדבר צייה החליט להשתלט ולכבוש את השלולית, כל עוד לא מדובר בבעיה שוות ערך לאימפוטנציה. להפך, גם במקרה זה הבחורים לקחו את זה קשה. אם את יבשה, את לא נמשכת אליי, את לא מספיק מגורה. הרי יש לך שליטה מוחלטת על הנעשה באזור, את פה הקפטן של הספינה הזו שטובעת בחולית.

 

למה אני צריכה לגלות הבנה כשהבולבול נמצא בחלום השביעי, בעוד הבחור טוען שהוא נמשך מאוד אבל מתרגש / מסטול / כל תירוץ אחר שמתקבל על הדעת, אבל כשאצלי יש בעיה אז יש לי בעיה? מה, אני לא בנאדם?

 

"רגע ממי, אני הולכת לסוך את פותי"

 

בכלל, אני חושבת שלא הרבה בחורים יודעים שיובש בנרתיק (הופה, מילה חדשה שהחליפה את פות) הוא לא סיטואציה כזו נדירה. אולי מפני שלא נעים לומר לפרטנר החדש "רגע ממי, אני הולכת לסוך את פותי". הרבה יותר קל לומר "אני צריכה פיפי", לעשות את ענייניי ולסתום את הפה. לא כולם צריכים לדעת שהכוס שלי הוא עניין כזה מסובך. גם ככה ממציאים עליו אינספור בדיחות, מעליבים אותו בכל מיני שמות גנאי, אומרים עליו שהוא מריח כמו דג, עושים פרצוף אם שומו שמיים אורך השערות עבר את מאית המילימטר, ויש כאלה שאפילו מפחדים ממנו. פלא שהוא מתייבש לפעמים? אני במקומו כבר מזמן הייתי אומרת לעזאזל עם הכל, אם ככה מתייחסים אליי אני אתייבש מתי שבא לי, ושיילכו כולם קיבינימט. צריך להגיד תודה שזה לא קורה לעתים יותר קרובות. אפשר לחשוב שהבולבול שלכם דוגמן צמרת. תסבכתם לי את הפות - שאו בתוצאות!

 

האימייל של מיכל