כשהוא הציע לה נישואים היא התעלפה, ממש

עם המון חששות נכנסו שי והילה למערכת היחסים. מצד אחד, הם ידעו שמחברוּת כמו שלהם יכול להתפתח קשר נפלא, ומצד שני הם חששו שאם הזוגיות תיכשל, כל אחד מהם יאבד את החבר הכי טוב שלו. הם החליטו ללכת על כל הקוּפה

רלי קדוש פורסם: 20.08.06, 12:15

הילה, עובדת בחברת "כספית", בת 24, ושי, אחראי איזור בוויזה, בן 26, נישאו לפני שנה, לאחר היכרות בת חמש שנים. את שלוש השנים הראשונות בילו כידידים קרובים, כולל דיווח מפורט על כל דייט שיצאו אליו. אבל מרגע שהפכו לזוג, הדרך אל החופה היתה קצרה ומאושרת.

 

"כשהייתי בצבא, לפני חמש שנים, פגשתי את הילה במהלך יציאה", משחזר שי. "היא היתה בחבר'ה של אחד החייילם שלי, התחלנו לדבר, וככל שעבר הזמן נהיינו חברים מאוד טובים, היינו מספרים אחד לשני הכל, הייתי החברה הכי טובה שלה והיא היתה החבר הכי טוב שלי". על אותו משפט בדיוק חוזרת בגירסה נשית הילה: "הוא היה החברה הכי טובה שלי ואני הייתי החבר הכי טוב שלו", ומוסיפה: "כשיצאתי עם בחורים, הייתי חוזרת ומתקשרת אליו ישר אחרי הדייט לדווח".

 

"אחרי חצי שנה, נפרדתי מהחברה, והילה ואני נשארנו בקשר”, מספר שי. “אני יצאתי עם בחורות והייתי מספר לה, והיא היתה יוצאת עם בחורים ומספרת לי. לאט לאט התחילה קצת קנאה. בדיעבד, מה שאירוני הוא שגם כשהיתה לי חברה, הילה היתה החברה הכי טובה שלי, ובזמן שהחברה, ששמרה שבת, נשארה בבית, הייתי יוצא עם הילה ועם החברים".

 

שלושה ימים של דיונים הובילו לזוגיות. שי והילה

 

אחרי כשלוש שנים של ידידות החליטו לפרוש את הקלפים על השולחן. "יום חמישי אחד ישבנו במסעדה והתחלנו לדבר על מה היה קורה אם היינו זוג", נזכר שי. "אמרתי לה שאם זה יילך טוב זה יהיה עד הסוף, אבל אם לא, נאבד את הידידות הזאת וחבל לאבד כזאת חברות". הדיונים המשיכו גם למחרת, ובמוצ"ש זימנה הילה את שי לשיחה בביתה. “אמא שלי ודודה שלי גיבשו לי את הדעה", היא מספרת, “הן אמרו לי שאם אני חושבת שזה יכול להצליח חבל לפספס את זה, אז קראתי לו בערב ואמרתי 'בוא ננסה'”.

 

שי הסכים איתה, והם החליטו לנסות לנהל זוגיות. "מובן שהכל השתנה ביום שנהיינו חברים", אומר שי. "בימים הראשונים זה הרגיש כמו לנשק אחות, אבל בלי עין הרע עברנו את זה והמשכנו את הקשר". 

 

"זה היה הכי מוזר בעולם והכי טוב בעולם. לא היו לנו סודות ולא היו משחקים בהתחלה. הוא כבר הכיר את המשפחה שלי, את היתרונות שלי והחסרונות שלי, זה היה קשר נטו מאהבה”, מוסיפה הילה.

 

"כנראה שבאמת הצליח לנו עד הסוף"

הצעת הנישואים הגיעה אחרי חצי שנה של זוגיות. "הילה היתה מאוד חולה באותו יום, אבל אני החלטתי שאני חייב להציע לה נישואים. אמרתי לה שיש לי פגישה מאוד חשובה עם לקוח ושהיא חייבת להגיע כבת זוג. ישבנו במסעדה בעזריאלי, הוצאתי לה טבעת משובצת יהלומים, והיא התעלפה. ממש".

 

"הייתי מאוד חולה", מסבירה הילה בטון מחויך ומעט מתנצל, "ובכלל לא רציתי ללכת, אבל הוא עבד עלי ושכנע אותי שאני חייבת להגיע. כשהוא הוציא את הטבעת - המחלה וההתרגשות פשוט גרמו לי להתעלף".  אחרי שהתעוררה ונשאלה בשנית, ענתה: "ברור".

 

"על הכל אנחנו מדברים”, אומרת הילה. "זה לא בא ממקום חטטני, אלא מקטע של שיתוף, כשערכתי לו מסיבת הפתעה, הדבר הכי קשה היה להסתיר ממנו. זה קשר שהתחיל ממקום מאוד אמיתי, וכך זה נמשך עד עכשיו”. את החתונה, למשל, הם תיכננו יותר משנה, בעיקר כי דיברו על הכל והחליטו לחסוך כסף ולקנות דירה.

 

בערב החתונה, מעט לפני החופה, אמר שי להילה : "כנראה שבאמת הצליח לנו עד הסוף". עכשיו הם מתגוררים בדירה קטנה וחמודה בנס ציונה שרכשו ושיפצו בעצמם, ממשיכים לדבר על הכל ומתכננים להרחיב את המשפחה בשנים הקרובות.