אחד על אחד: בית"ר ירושלים מול מכבי חיפה

ארדילס מול לוי, דוידוביץ' נגד קורנפיין, זנדברג מול בוקולי: רגע לפני פתיחת העונה מנתח מיקי שגיא את הרכבי שתי הגדולות של הכדורגל הישראלי וקובע - לחיפה יש יתרון מזערי

הנה זה מגיע. למעלה משלושה חודשים עברו, באמצע היו לנו מונדיאל (שכבר נראה כאילו היה לפני שנות אור ולא רק בגלל שאיטליה המשעממת זכתה בו), מלחמה בצפון, דחיית פתיחת הליגה, פגרה לא קצרה, אבל הכל מאחורינו עכשיו.

 

אנחנו יורדים לא מעט על ליגת העל שלנו, הרמה לא משהו, אבל כמו שאומרים – זה הלחם והחמאה. 33 המחזורים שלפנינו הם העניין העיקרי של ציבור אוהדי הכדורגל בארץ ובזה נתרכז בעונה הקרובה. שלוש שנים ברציפות האלופה הישראלית בסוף העונה לובשת ירוק ומכבי חיפה החלה לבנות שושלת בדרך להשוואת השיא של הפועל פתח תקווה בזמנו, חמש אליפויות ברצף.

רפאל אולארה מול ברק יצחקי, בשנה שעברה (צילום: אלי אלגרט)

 

גם העונה הקבוצה של רוני לוי פייבוריטית לתואר, אבל אם יש מישהי שמסוגלת לעצור אותה – ויסלחו לנו מראש הפועל תל אביב, שעוד לא סיימה להתגבש, ומכבי תל אביב, שעסוקה בעיקר בענישת הבליינים שלה – זו בית"ר ירושלים. ארקדי גאידמק שוב בנה קבוצת חלומות, הגלאקטיקוס העונה נמצאים בטדי ואולי הפעם זה גם יצליח. רגע לפני שריקת הפתיחה של העונה, ננסה להעריך, לא בניתוח מדעי אלא בציונים, מי אמורה לזכות בתואר מבין שתי הקבוצות עם הסגלים הכי טובים בארץ. האם הסך הכל יהיה שווה יותר מסכום החלקים? האם החגיגות במאי יהיו בכרמל או בהרי ירושלים? נחכה ונראה.

 

שוערים: יתרון קל לחיפה

ניר דוידוביץ': התמנון פתח את העונה בכושר טוב עם הופעה מדהימה בקייב מול ליברפול ונראה כי השאיר מאחור את השגיאות הלא אופייניות שעלו לחיפה בשערים מיותרים, לעיתים במשחקים חשובים. בנבחרת של קשטן הוא כנראה איבד את מקומו לדודו אוואט, אבל בליגה הוא יעשה הכל כדי לשכנע את המאמן והחמסה שהוא ראוי לחולצה מספר 1. ציון: 9.

ניר דוידוביץ'. ימשיך את היכולת המדהימה מקייב? (צילום: אלי אלגרט)

 

איציק קורנפיין: השוער בן ה-35 ממשיך לשמור על כושר טוב מאוד ולהיות בין השוערים המובילים בארץ. פה ושם יש לו משחקים של 8-9 וכמעט אף פעם לא משחקים של 4-5. היציבות של קורנפיין סביב 6-7 נותנת שקט להגנה, שיודעת שמאחוריה יש שוער בשער. ציון: 7.

 

• סיכום ביניים: 7:9 לחיפה.

 

הגנה: שמות גדולים בבית"ר, יציבות בחיפה  

אלון חרזי: שיאן ההופעות בנבחרת ממשיך גם בגילו (35) להיות חיוני לכל מערך ועובדה שהמקום שלו ב-11 של אלופת ישראל רשום בטאבו. ציון: 7.

 

עמרי אפק: אחרי ההקפאה אצל לואיס פרננדז, אפק מקבל קרדיט בהרכב של ארדילס בעמדה חדשה. המיקום שלו כמגן ימני מראה על הראש ההתקפי של המאמן הארגנטיני, בצעד שנראה אמיץ וגם נכון. חובת ההוכחה על אפק, נראה שהוא יפרח בתפקיד החדש. ציון: 8.

אלון חרזי. המקום שלו בהרכב האלופה רשום בטאבו (צילום: אלי אלגרט)

 

רפאל אולארה: הצ'יליאני במגמת עלייה מאז שהגיע בעונה שעברה ומסוגל להיות קיר בלתי עביר. חיפה מקווה שהטראומה שלו מהמלחמה בצפון לא תפגע בכושרו העונה. ציון: 7.

 

שמעון גרשון: כמה לחץ יהיה על הסמל של הפועל תל אביב בעונות האחרונות. המשחקים הראשונים יהיו קריטיים ואם התוצאות לא יהיו טובות, גרשון ירצה לתפוס את האוטובוס הראשון חזרה לבלומפילד. אם יהיה טוב, באופן מפתיע הוא מסוגל להפוך ליקיר האוהדים בטדי, שירצו לעצבן את הקולגות באדום. ציון: 7.

 

דקל קינן: אחרי מספר עונות בקבוצות קטנות, הבלם בן ה-22 נכנס לנעליו הלא קטנות של אריק בנאדו. יהיה מעניין לראות איך יתמודד עם הלחץ. ציון: 6.

 

אריק בנאדו: אם כבר דיברנו על אריק, אז בנאדו ישמח, כנראה יותר מכולם, לקחת אליפות ולהשאיר את יעקב שחר בידיים ריקות. אחרי הקיץ הסוער, הוא יהיה חייב לתת עונה שהצדיקה את הסאגה שלו. ציון: 7.

אריק בנאדו, מעיר הכרמל לעיר הבירה (צילום: ערן קמינסקי)

 

אדורם קייסי: פציעה השאירה אותו מחוץ למשחקי פתיחת העונה (טוטו וצ'מפיונס). קייסי יצטרך לשחק טוב כדי לא לפנות מקום לחיים מגרלשווילי, שאיכזב בגומלין מול ליברפול. ציון: 6.

 

רוני גפני: הרכש מבני יהודה ירוץ על הקווים בטדי בניסיון להוכיח שהוא מתאים גם לקבוצה גדולה. כמו קייסי, גם לו יש מגן שמאלי שנושף לו בעורף (אלירן דנין). ציון: 6.

 

• סיכום ביניים: בית"ר משווה ל-35:35.

 

 

קישור: גלאקטיקוס מול גלאקטיקוס 

חאבייר דירסאו: איך אומרים מנוע בלתי נלאה בפורטוגזית? אם דונגה, מאמן נבחרת ברזיל כיום, היה רואה אותו, הוא היה מגלה שחקן שמאוד דומה לו בתכונות. איש מפתח. ציון: 7.

 

דרק בואטנג: הגנאי עשה הרבה רעש עם הגעתו, אבל בינתיים הוא לא הראה יותר מדי. עוד שחקן בטדי שיצטרך להראות שההשקעה הגדולה בו היתה כדאית. ציון: 7.

 

דרק בואטנג מול יונל גניאה מדינמו בוקרשט. יוכיח את עצמו? (צילום: איי פי)

 

שאבייר אנדרסון: אמור להשכיח את עידן טל שעזב לבולטון, עד עכשיו, ומלבד הסלאלום בקייב, לא ממש עשה זאת. כמו עם דירסאו בזמנו, צריך לתת לו קצת זמן התאקלמות. ציון: 6.

 

מיכאל זנדברג: עוד שחקן שעזב את קרית אליעזר לטובת טדי. ללא ספק אבידה גדולה לחיפה ושחקן שמור להפוך לקריטי במערך של ארדילס. ציון: 8.

 

אלן מסודי: האיש שאמור לעזור להשכיח את זנדברג בקישור הירוק. כישרון ויכולת יש בשפע, השנה נדע אם גם יציבות ומחויבות הדרושה לשחקן בקבוצה גדלה. ציון: 8.

 

פבריס פרננדז: ארדילס אמר עליו שהוא השחקן הכי טוב בסגל, ופרננדז יהיה חייב להביא את הקבלות לכך ולהתרכז יותר בכדורגל ופחות בתאקלים עם חבריו לקבוצה. ציון: 7.

 

גוסטבו בוקולי: השחקן הכי נחמד וחייכן בליגה הופך לאט לאט גם לאחד החשובים בהרכב של רוני לוי. רק עונה גדולה שלו תאפשר לחיפה לחלום על אליפות רביעית ברצף. ציון: 8.

גוסטבו בוקולי. יצליח להתאושש מאכזבת ליברפול? (צילום: איי פי)

 

גל אלברמן: יהיה חייב להיות במיטבו כדי להמשיך לקבל קרדיט בהרכב על חשבון שחקן זר, הצ'יליאני מילובאן מירוסביץ'. כמו במקרה של מסודי – חומר גלם יש, דרושה רק יציבות. ציון: 7.

 

• סיכום ביניים: השיוויון נשמר, 64:64.

 

התקפה: ארטילריה כבדה, יתרון לחיפה  

יניב קטן: נראה כטבעי שהוא בחיפה, אבל בפועל, החזרה שלו מווסטהאם היא מבחינת חיזוק של שחקן חשוב לחיפה. בלעדיו לירוקים היה יכול להיות קשה מאוד להמשיך את השושלת, איתו זה כבר סיפור אחר. ציון: 8.

 

ז'ואנו פינטו: על הנייר, חתיכת חלוץ. אם יקרע רשתות, סיכוי טוב שיהפוך לאלי אוחנה החדש בטדי. ציון: 7.

 

רוברטו קולאוטי: החלוץ הכי טוב בליגה, היחיד בארץ ששווה 20 שערים בעונה. עכשיו מגיע החלק הקשה שלו – לשמור על הרמה ולהמשיך להפציץ ברחבה אחרי שההגנות כבר מכירות אותו. ציון: 9.

קטן נושא את בוקולי. החזרה שלו - חיזוק חשוב מאוד (צילום: רוני שיצר)

 

עמית בן שושן: היחיד מ'גוזלי ארדילס' שמקבל קרדיט בהרכב למרות הגעתו של כישרון גדול כמו טוטו תמוז. בגיל 21, בן שושן יצטרך להראות שהוא ראוי לקפיצת הכיתה. ציון: 7.

 

• סיכום ביניים: 78:81 לחיפה.

 

ספסל: עם כאלה שחקנים מחליפים, מי צריך הרכב  

הפער של שתי הקבוצות הללו משאר הליגה מתבטא לא רק בהרכבים שלהן, אלא גם, ואולי בעיקר, בעומק הספסלים. גם למכבי חיפה וגם לבית"ר ירושלים יש בהמתנה לא מעט שחקנים שהיו פותחים בכל הרכב אחר בליגה.

 

תום אלמדון שוער מצוין, חיים מגרלשווילי מגן שמאלי מודרני וטכני שעולה להתקפה ללא הרף, עבאס סואן שחקן נבחרת, אייל משומר ומאור מליקסון שחקני רכש משובחים, ליאור רפאלוב, עדן בן בסט ומאור בוזגלו עתודה צעירה מרשימה. שמות גדולים ורק באימפריה כמו חיפה הם לא ב-11.

ואסילי מברך את מליקסון, שהגיע מירושלים לחיפה (צילום: אלי אלגרט)

 

אבל מה תגידו על הספסל של בית"ר? ארקדי גאידמק וארדילס בנו העונה סגל ממנו אפשר לייצר שתי קבוצות צמרת. אבי איבגי, יואב זיו, תומר בן יוסף, אלירן דנין, דוד אמסלם, אבירם ברוכיאן, ברק יצחקי, מילובן מירוסביץ' וטוטו תמוז. לא יאומן שזה ספסל של קבוצה.

 

לצהובים-שחורים יש השנה עומק חסר תקדים בספסל ועצם זה שמירוסביץ', שחקן שארדילס התאהב בו כשאימן אותו בראסינג בארגנטינה, ותמוז, חלוץ ענק בפני עצמו, לא מוצאים מקום בהרכב, אומר הכל. ציון: 9:10 לבית"ר.

 

• סיכום ביניים: 88:90 לחיפה.

 

מאמנים: שני תותחים  

לרוני לוי, עוד לפני גיל 40, כבר יש ברזומה שלוש אליפויות עם מכבי חיפה. למרות החששות בתחילת הדרך, לוי התגלה כמאמן שמכבי חיפה לא גדולה עליו. נכון גם שיש צדק חלקי בדברי מבקריו הטוענים כי יכול היה לעשות מהירוקים קבוצה עוד יותר טובה ועדיין יש לו כמינוס את הכשלונות במוקדמות הצ'מפיונס לאורך השנים. אבל הקבלות שלו, לפחות במישור המקומי, מונחות מול כולנו.

אוסי ארדילס. קריירת האימון שלו מדשדשת (צילום: אלי אלגרט)

 

מהעבר השני, תעלומה. לאוסבלדו ארדילס יש עבר מרשים כשחקן, אבל עד עכשיו, איך נאמר זאת בעדינות, הקריירה כמאמן לא משהו בכלל. אחרי כשלונות בכל מיני פינות שונות ומוזרות ברחבי תבל, הארגנטינאי צריך הוכיח שגם כמאמן יש לו גם למכור. נקודת פתיחה לא רעה תהיה אליפות עם בית"ר בארץ וכמו שהוא בעצמו יודע ואמר – אם לא יזכה בה, הוא לא ימשיך כאן. ציון: 7:9 לחיפה.

 

תוצאה סופית: 95:99 לחיפה

בשורה התחתונה: צמוד, צמוד מאוד אפילו. כמצופה, המאבק בין שתי הקבוצות עם הסגלים הכי טובים בארץ לא מוכרע בנוקאאוט, אלא בנקודות וגם זה בקושי. לחיפה יש יתרון בעמדת המאמן, אבל כידוע את העבודה עושים רוב הפעמים השחקנים על המגרש (שם היתרון של חיפה) ולפעמים אלו שעולים מהספסל (כאן מצבה של בית"ר טוב יותר). חיפה עקרונית טובה יותר, אבל התחברות של הסגל המבריק של בית"ר יכולה לעצור את השושלת הירוקה ולפתוח אחת חדשה, ברוח ארקדי גאידמק, בירושלים.