פנסיה: משיכה חד-פעמית או קצבה חודשית

עובד שכיר המצטרף לחיסכון פנסיוני צריך להחליט, בעת ההצטרפות, באיזה מסלול הוא בוחר - חיסכון לקצבה חודשית או חיסכון לקבלת סכום חד-פעמי. מהם השיקולים לכאן או לכאן וכיצד תוכלו בכל מקרה למשוך סכום חד-פעמי בעת הפרישה גם אם בחרתם במסלול של קצבה חודשית

בבואנו להחליט באיזה אפיק חיסכון פנסיוני עדיף לחסוך, או במלים אחרות, לאיזו מטרה החיסכון הפנסיוני ישמש אותנו, עומדות בפנינו מספר אפשרויות: חיסכון למטרת הון, קבלת קצבה, או שילוב ביניהם.

 

המסלול למטרת הון הינו אפשרות למשיכת כספי החיסכון בהגיענו למועד הפרישה, כסכום חד פעמי ובמזומן. החיסכון למטרת קצבה הינו חיסכון המעניק לנו פנסיה כדוגמת משכורת חודשית למשך כל יתרת חיינו.

 

לכל אחד מאיתנו יש העדפה מסוימת לגבי כל אחת מן האפשרויות. הדילמה גדולה במיוחד כשההחלטה צריכה להתקבל כבר בעת ההצטרפות לחיסכון, כאשר החוסך הוא בגיל צעיר ודי קשה לקבל החלטה מושכלת שתמומש לאחר 30 שנה או יותר.

 

האוצר מכוון את החוסכים לקצבה חודשית

ישנם כמובן המאושרים שבינינו ששכרם גבוה והדילמה שלהם מתפוגגת, מאחר שבכל מקרה האפשרות לחסוך למטרת הון הינה מוגבלת בתקרה, העומדת היום על רמת שכר ברוטו של 7,300 שקל. מי ששכרו גבוה מרמה זו ומעדיף את האפיק ההוני, הרי שתחת אילוץ התקרה של 7,300 שקל, כל יתרת שכרו תופנה כברירת מחדל לאפיק למטרת קצבה. ומי ששכרו ברוטו מתקרב נניח ל-15,000 שקל, הפיצול בין שני האפיקים יהיה כמחצית להון וכמחצית לקצבה.

 

חלוקה שרירותית שכזו (חצי-חצי) הינה, לעיתים קרובות, ההחלטה הטובה ביותר שחוסך יכול לקבל, כאשר אין בידיו מידע מלא לגבי המשמעויות וההשלכות של הבחירה או שאין ברצונו להתעמק בסוגיה המעיקה עליו בעודו צעיר.

 

מאידך, בשנים האחרונות, מראשית שנות ה-2000, החיסכון הפנסיוני עבר ועובר בהתמדה שינויים מהותיים שאחד המגמות המובהקות שלהם הוא דירבון החוסך לעבור לאפיק למטרת הקצבה החודשית. מגמה זו ההולכת ומתרחבת, מנווטת ע"י קברניטי האוצר מתוך תפיסת עולם מוניטארית כלכלית וראייה חברתית גוברת שעל סיבותיה לא נעסוק בכתבה זו.

 

גם בתוכנית לקצבה יש מרכיב הוני

עם כל זאת, עדיין יש מרכיב באפיק החיסכון לקצבת פנסיה שניתן לחלצו מן התוכנית בעת הפרישה ולפדות אותו במזומן ולראות בכך חיסכון למטרת הון לכל דבר ועניין. זה קורה כאשר חוסך שכיר מצטרף לתוכנית פנסיה או לקופה לקצבה והמעסיק מפקיד עבורו את החלק המיועד לפיצויי פיטורים שישולם בעת שהעובד יעזוב או יפוטר או כאשר יפרוש לגמלאות.

 

בתוכנית מסוג זה, רשאי החוסך לפדות את כספי הפיצויים, ואם סכום המשיכה אינו חורג מתקרת הפיצויים הפטורים ממס, אזי הכסף יגיע לחשבון החוסך במזומן וללא תשלום מס. מכאן שאפשר בהחלט להתייחס לרכיב זה בחיסכון כמעין רובד הוני בתוך אפיק הקצבה.

 

החלק של הפיצויים מהווה כ-45% מתוך סך החיסכון המצטבר, לא מעט. מי ששכרו אינו עולה על 10,000 שקל (המהווה את תקרת הפיצויים הפטורים), יכול בהחלט לראות בחיסכון המופנה במלואו לקצבה חודשית (פנסיה) כחיסכון שכמעט את מחציתו ניתן לקבל במזומן כסכום הוני חד פעמי וללא מס.

 

ניתן להניח כי ידיעה זו תקל במעט את הדילמות של החוסך הצעיר, ו"תמתיק" את התחושה של מי שחש כי מנתבים אותו כמעט בעל כורחו לאפיק הקצבה החודשית. חשוב לציין כי בעת פרישה, מי שימשוך את כספי הפיצויים הפטורים ממס כסכום חד-פעמי, אזי במקביל תקטן תקרת הפנסיה הפטורה שיקבל מהקרן או מהקופה. אין לראות בעובדה זו כמי שנוטלת את העוקץ מן הכדאיות של משיכת כספי הפיצויים. עדיין, הפרמטרים שנותרו כדי לשקול ולתכנן את כדאיות המשיכה וקבלת פטור על משיכת הפיצויים או על הקצבה, הינם רבים ובכל מקרה רצוי וראוי לפנות לקבלת יעוץ מקצועי ויעודי כדי לאפשר קבלת החלטה נבונה ונכונה.

 

הכותב הוא מנכ"ל חברת MPC (MoneyPlus ) לייעוץ פנסיוני