"אני מאמין בעבודה קשה"

ארז ארליכמן פורסם: 24.08.06, 09:32

"השירים נבחרו בקפידה כמובן, בתהליך מאוד ארוך וספציפי. בתהליך הזה חיפשנו את החיבור הנכון בין הטקסט ללחן, לבין סיפורים מהחיים האישיים שלי, חוויות, חלומות, אהבות. ובדרך כלל החיבור לשיר הוא מההתחלה, כלומר: רוב השירים שנבחרו להיות בתקליט, מלכתחילה סומנו כבר מהשמיעה הראשונה. זה מעין קליק בין הטקסט, הלחן והזמר".

 

"קודם כל, פתאום אתה מוצא את עצמך שאתה לא הולך לאולפן, כל מה שהיית רגיל לעשות בשנה האחרונה. יש  תחושה כזו שמצד אחד מלווה בהקלה, כי זה כמו אחרי לידה ואתה יודע שזה הדבר הכי טוב שיכולנו לעשות. מצד שני, יש מתח כזה של מה יהיה עכשיו. אני בטוח כשנולדנו ההורים שלנו אמרו, איך הם יגדלו ויפתחו? זה מה שמעניין אותי, איך האלבום יגדל ויתפתח? איך הוא יתקבל?  האם יהיו לו הרבה חברים? זו תחושת סיפוק של אושר, של "עשינו את זה".

 

אני זוכר כשיצא הסינגל השלישי, "משהו ממני", שיועד להיות הסינגל לפני הוצאת התקליט, פתאום קלטתי שזה קורה (כי גם הסינגל הושמע בהפתעה, לא הייתי מוכן לזה ולא ידעתי על זה), שעוד שניה כל מה שעבדתי עליו בשנה וחצי האחרונה יראה אור, הרגשתי חשוף פתאום, אבל זה עבר לי אחרי כמה ימים. זו הרגשה מדהימה של שיתוף ולדעת שהשירים שלך נשמעים אצל אנשים בחדרים שלהם, באוטו שלהם, בתאים הפרטיים שלהם והחיבור הוא אחד לאחד, הבן אדם עם השיר, זה בעצם הקסם של המוזיקה וזה מה שרציתי שיקרה.  יום אחרי, כבר חושבים על האלבום הבא ועל השירים החדשים שיהיו, על ההופעות...".

 

מה הזיכרון הכי משמעותי עבורך מהקלטת האלבום? (דניאל)

"היו הרבה רגעים מרגשים במהלך היצירה של אלבום הבכורה, מרגשים כי מדובר בשירים, בטקסטים, בחוויות שמדברות על דברים שקרו לנו, בן אדם זה דבר שמתחבר לשיר, מתחבר למקום מסויים בלב שמזכיר לו את השיר, שמחבר אותו אליו. 

 

במהלך ההקלטות של אחד השירים הראשונים שיצאו לרדיו, אני פשוט הגעתי להרגשה של זיכוך, שפתאום זה נגע במקומות הכי עמוקים והחיבור היה טוטאלי, זה כמו משהו שחונק אתכם בצוואר עם האצבעות ולא נותן לכם לדבר, מעין בכי כזה.

 

זה נמשך כמה שעות ונאלצנו להפסיק כי אומנם החיבור הרגשי היה מצויין, אבל זה השתלט. הפסקנו ואחר כך המשכנו, לקחנו כל מיני קטעים שהיה בהם חיבור ישיר, זו חוויה מדהימה שלא תשכח לעולם ואני מאחל לעצמי שזה יקרה לי עוד פעמים רבות".

 

הראל, אתה תמיד אומר שלאחר "כוכב נולד" התחלת הכל מהתחלה, ירדת לתחתית כדי לשמור על עצמך ובכדי שה"שתן" לא יעלה לך לראש והצלחת. כיצד הצלחת להתחיל הכל מהתחלה ולשמור על עצמך באופן כל- כך טוב? (-רוית-)  

 

"מאז שאני ילד, כל חיי סובבים סביב המוזיקה, הטקסטים, התיאטרון. כשהגעתי ל"כוכב נולד", נכנסתי למעין לופ כזה, כמו רכבת הרים של המון דברים ביחד, חוויות קיצוניות שגורמות לך פתאום לצאת מהגבולות של החיים הנורמליים שהיו לך לפני. אבל ביום שזה נגמר, אתה חוזר לעצמך ושם את כל המנהגים החדשים שאימצת בתוכנית בצד (עצם היותך פתאום בן אדם שנמצא בטלוויזיה כל שבוע) וחוזר בבת אחת להיות אותו בן אדם שהיית לפני, רק יותר מוכר. אותו בן אדם שאתה תמיד היית ותמיד תהיה

 

היה חשוב לי מאוד לחזור לבן אדם הזה, לא לשכוח מאיפה באתי ומה הם החלומות האמיתיים שלי, מה היא הדרך אותה סללתי מאז שאני קטן ולהשתמש במה שקיבלתי מהתוכנית, כעזרה להגשמת החלומות האלה. אני מאמין בדרך אמיתית, עבודה קשה, למידה וכדי להגיע לאותו מקום בו אתה נמצא ערב ניצנים, אבל באמת, צריך לחזור לעבוד, ללמוד ולבסס את הכביכול "מעמד" שאתה וחברייך קיבלתם מהתוכנית".

 

כיוצא כוכב נולד, אתה מרגיש שאתה צריך להוכיח את עצמך יותר מזמר חדש? (עו"ד כרמית)

"כמו שדאגו לשבח את כוכב נולד בהתחלה, היום יש מעין מודה ונורמה לבוא מנגד, זה בסדר, זה ברור וצפוי. כיוצא כוכב נולד, אני מדבר בשם עצמי ולא בשם אחרים, יש חובת הוכחה, אני לא יודע אם היא אמיתית, אבל היא חלה הרבה בגלל מה שכותבים עלינו, שיודעים שאנחנו באנו משם. 

 

אני חושב שההוכחה האמיתית (ולא משנה מאיפה באת או באיזו שנה "נולדת") היא מה שאגרת במהלך כל הדרך הזו עד שהתפרסמת, מה שלמדת, איפה שהתחשלת, כל הצידה שאגרת בדרך, בנוסף לכך אם אתה כשרוני, זה מה שיחזיק אותך וזה מה שיתן לך את הלגיטימציה להשאר פה. התוכנית יכולה לתת חשיפה להמון אנשים שלא ידעו אחר כך מה לעשות איתה. זה לא תמיד ילך. אני רוצה לקוות שהצידה שאני אגרתי, הלימודים, הניסיון והאהבה הגדולה למקצוע, זה מה שיחזיק אותי ויגרום לי להשאר כאן עוד הרבה זמן".