"אני בן אדם עממי"

מישל גוריאלשווילי, הפייבוריט שלנו בחצי הגמר, שר מגיל ארבע וכבר הופיע מול 80 אלף צופים בגרוזיה, אבל הוא בכלל לא אוהב את כל הרעש הזה. "כמו שבאתי, ככה אני בקלות יכול להיעלם, כי אני לא בן אדם שידחוף את עצמו". ראיון עם הזמר הכי טוב שהיה אי פעם ב"כוכב נולד"

עד לפני מספר שבועות, מישל גוריאלשווילי לא היה מהמתחרים הבולטים ב"כוכב נולד", אבל לאחרונה, כשהקול שלו, עשיר ורב הבעה, בקע רם וברור ממקלט הטלוויזיה, המדינה כולה - או לפחות חלק הארי שלה, זה שצופה ב"כוכב נולד" - השתתקה בתדהמה והקשיבה.

 

הקול המחוספס הזה, שצבעו קפה שחור עם הל, הכריז על נוכחותו באופן שמייצר, סוף סוף, תשומת לב ציבורית. מישל שר ברעב גדול, מתנפל על המנגינה בתיאבון של דב. נכון, לא צריך לזנוח חלילה את מאיה רוטמן, אבל גם מישל התגלה כמי שחייב להיות בגמר, ושמו החל להופיע לאחרונה בתדירות הולכת וגדלה בקרוסלת המועמדים הפוטנציאלים. כי גמר בלי מישל זה כמו גמר עם רפאל: צפוי ומשעמם.

 

ממישל עצמו, אגב, לא תשמעו דבר מלבד פרגון לעמיתיו, העושים כמוהו במלאכה יומם וליל, מנותקים מהעולם החיצון וחיים במעין קומונה ששרה ומעצבת שיער ותדמיות, במטרה להזניק אחוזי צפייה ולייצר כוכבים. "כולם אחים שלי. אני גם בקשר עם כל מי שעזב. כן, עם כולם. אנחנו כמו משפחה ומצד שני אני רוצה להצליח ולהמשיך הלאה", הוא אומר בתשע בערב, בסיומו של עוד יום חזרות מפרך.

 

"במדינה שלי אני כלום"

הגורל של מישל בן ה-22 מאשדוד ייעד אותו לשיר. ההורים שלו מספרים שלפני שלמד להרכיב משפטים שלמים היה צופה בפסטיגלים בטלוויזיה ולומד את כל השירים בעל פה. "אני מופיע לילה-לילה מגיל ארבע", הוא מספר, "כך שבעצם לא היתה לי בכלל ילדות. אבל שירה זה החיים שלי".

 

אתה מחובר מאוד למורשת הגרוזינית שלך. נולדת בארץ?

 

"כן, וההורים שלי עלו בגילאים מאוד צעירים, אבל אני מדבר גרוזינית כמו שאני מדבר עברית. אני מאוד מחובר לגרוזיה ואני מופיע שם הרבה, אבל אני ישראלי שמת על המדינה שלו. רציתי להיות קרבי או להתגייס ללהקה צבאית, אבל קיבלתי פטור מסיבות בריאותיות כי עברתי תאונת דרכים קשה ויש לי אחוזי נכות. אני מבחינתי מרגיש פספוס בגלל שלא עשיתי צבא. כשאתה אוהב את המדינה שלך אתה מרגיש רצון לעשות מה שאתה יכול בשבילה וזה משאיר בך כתם, חור בלב. אם אוכל להביא כבוד לאומי למדינה בחו"ל - מבחינתי זה יהיה פיצוי, זה יהיה השירות שלי. עם זאת, הכי חשוב לי להצליח פה במדינה שלי, זה בעצם הפייט שלי. כי בעולם כבר מכירים אותי ובמדינה שלי אני כלום. זה גם מה שנותן לי יותר אמביציה".

 

איפה אתה מוּכּר?

 

"בגרוזיה, בהונגריה, בספרד ובעוד מקומות באירופה. אני ואבא שלי מופיעים בלהקה שנקראת 'סימפטיה' ומבצעים שירים מכל הסוגים, באירועים ובהופעות. אני שר ימבה שפות: צרפתית, אנגלית, טורקית, ערבית, גרוזינית, יוונית. בגרוזיה הופעתי מול 80-70 אלף צופים. שם אני יכול להבין את המשמעות של ההערכה שיש לאנשים אלי. כי אני די מוכר בגרוזיה ואפילו רואה את עצמי הרבה בטלוויזיה שם".

 

יש עוד זמרים במשפחה?

 

"יש לי עוד אחות ואח. אחותי זמרת מדהימה ואחי פחות קשור לתחום, הוא ספורטאי, מתאבק בסגנון יווני-רומי. מצפים ממנו לגדולות ואם לא תשמעו עלי בעוד כמה שנים, בטוח שתשמעו עליו. אנחנו משפחה מאוד פתוחה וחמה. יש לי אמא לא הכי בריאה בעולם ומאז שאני מצליח ב'כוכב נולד' היא מבריאה לי בידיים משבוע לשבוע. פתאום אני רואה את אמא שלי פורחת, עם מבט נוצץ בעיניים, כמו שהיא היתה בילדות שלי, וזה עושה לי טוב. אבא מאושר עד השמים ואחי הולך גאה ברחוב. אחותי היא כמוני: נחבאת אל הכלים בשקט. אבל העיניים שלה אומרות הכל ועיניים לא יכולות לשקר".

 

אתה ביישן?

 

"כן. כדי להצליח אתה צריך חוצפה ושתהיה לך היכולת לשבור חומות וקירות עם הידיים. אבל אני לא בן אדם כזה, אני אוהב להתחבא אל הכלים, אני לא אוהב את כל הרעש. אני יותר שקט ואני אוהב להתבטא על הבמה, לא מחוצה לה. אני בן אדם עממי שאוהב לשבת עם המשפחה, עם החברים, לשחק שש בש, לשתות קפה, כל מה שכל בן אדם רגיל עושה. גם חברה אין לי. אני מאמין באהבת אמת ואהיה עם מי שתאהב אותי אהבת אמת. אני לא בן אדם שינצל את המעמד הזה של מישהו מ'כוכב נולד'".

 

אתה נחשב לאחד המבצעים הטובים בתוכנית. מה לגבי כתיבה?

 

"יש לי כמה שירים במגירה, שיישארו בה. אני שר, נקודה. אבל כדי להצליח אני בעצם צריך את המישהו שיתפוס אותי וישים אותי במקום הנכון כמו שצריך. יש ב'כוכב נולד' כאלה שאני מאמין שיצליחו בטירוף, גם אם לא ימשיכו בה. אבל אני - כמו שבאתי, ככה אני בקלות יכול להיעלם, כי אני לא בן אדם שידחוף את עצמו. אני שר ממה שיש לי בלב. אף פעם לא למדתי מוסיקה. יש בתחרות הרבה משתתפים שיש להם ניסיון מוסיקלי, שמנגנים. לי לא, זה הכל משמיעה. דרך השירה אני מוציא את כל התחושות, נותן את כל מה שיש בי".

 

לזכרו של החבר שמת

שני השירים שמישל ישיר הערב בחצי הגמר הם "בדד" ו"חוזה לך ברח" - שירים רבי עוצמה של אבותיו הרוחניים, זוהר ארגוב ומני בגר.

 

את "חוזה לך ברח" שרת באודישנים, לא?

 

"כן. זה שיר שאני אוהב מאוד, אבל יש סיבה נוספת לבחירה שלי בו. בשבוע שעבר הלך לעולמו חבר טוב שלי מגרוזיה. בהתחלה הסתירו את זה ממני כי לא רצו שזה ישפיע עלי, על ההופעה שלי. כשגיליתי עבר עלי סוף שבוע מאוד קשה. הוא נפטר מסרטן הערמונית בגיל 23. מדובר בחבר טוב שלי, שביקר לא מזמן בארץ והתאהב בשיר הזה, למרות שהוא לא מבין עברית. אח שלו התקשר אלי וביקש ממני לשיר את השיר שאחיו אהב. אני אשיר אותו מכל הנשמה, לזכרו".

 

יוצא לך לצאת לרחוב ולקבל תגובות מאנשים?

 

"קיבלתי כמה תגובות מדהימות אחרי ששרתי את 'טיפת מזל'. אנשים התקשרו אלי ואמרו לי שנפלו על הרצפה. אנשים אמרו לי 'אנחנו בוכים' ו'מה עשית לנו', כאילו מי אני? מי אני בכלל שגרמתי לכם להרגיש ככה? בסך הכל מישל אנונימי מאשדוד. מצד אחד זה כיף, מצד שני אני לא מבין, אני לא קולט. זה לא שיש לי זמן להסתובב, אבל כשאני יוצא לקנות קופסת סיגריות אנשים עוצרים אותי ברחוב ומבקשים 'תצטלם איתי' ואת זה אני עדיין לא מעכל".

 

אתה מנסה לעשות לעצמך לובינג?

 

"אני מאוד רוצה לעלות לגמר. מאוד. אבל אני לא אלך ואגיד לאנשים 'תצביעו לי'. אם המדינה תאמין לאמת שלי אז הצלחתי. אני לא בא עם סיפור חיים דרמטי, אני סתם בן אדם פשוט מהרחוב שלקחו ושמו אותו בבמה המרכזית. בגלל שאני לא צופה בעצמי, זה נראה לי כאילו אני מופיע כרגיל, בחתונות, לא בערוץ 2".

 

יש רגע מרגש שקרה לך בתוכנית או כתוצאה ממנה?

 

"יש ילדה בשם שי, שעברה תאונת דרכים קשה. שאלו אותה 'מי המפורסם שאת רוצה לדבר אתו?' והיא הזכירה את השם שלי. הייתי בהלם. אני משוחח אתה יום-יום בטלפון ושומע איך היא, פורחת ומתלהבת, וזה מעורר בי אושר ואפילו הביא אותי עד כדי דמעות. היא כולה רק בת 11 ועוברת משבר כזה בחיים והשיחות איתי מחממות לה את הלב. השבוע אבקר אותה בפעם הראשונה. קניתי לה קמע כמו שיש לי, שהבאתי מקברי צדיקים בצפון. יש בפנים קלף ברכה של בריאות והצלה - שני דברים שאני חושב שכל אחד צריך. גם אם לא אזכה ב'כוכב נולד', אני מרגיש שבזה קניתי את כל עולמי".