דו"ח: ירידה בשיעור בני הנוער הזכאים לבגרות

רק 44.9% מבני הנוער בגיל 17 היו זכאים בשנת 2005 לתעודת בגרות, כך עולה מהדו"ח השנתי של מרכז אדוה. אחוז הלא זכאים עמד על 55.1%. לשם השוואה, ב-2004 עמד שיעור הזכאים על 47.8%

שיעור הזכאים לתעודת בגרות בישראל ירד בשלושה אחוזים ועומד על 44.9 אחוזים בלבד. כך עולה מהדו"ח השנתי של מרכז אדוה לשיוויון וצדק חברתי, שמתפרסם הבוקר (א').

 

הנתונים המתפרסמים בדו"ח נוגעים לזכאות לתעודת בגרות בקרב פלחים שונים של האוכלוסיה בשנת 2005, והם מובאים בפני משרד החינוך על מנת להעלות את המודעות לממצאים המדאיגים.

 

לפי הדו"ח, כאמור, בשנת 2005, רק 44.9 אחוזים מבני הנוער בגיל 17 בישראל היו זכאים לתעודת בגרות. פירוש הדבר שיותר ממחצית מבני אותו הגיל, 55.1 אחוזים מהם, לא זכאים לתעודה. לשם השוואה, ב-2004 עמד שיעור הזכאים על 47.8 אחוזים, ב-2003 עמד שיעור הזכאים על 46.8 אחוזים, ב-2002 עמד שיעור הזכאים על 46.5 אחוזים, וב-2000 עמד שיעור הזכאים על 40.8 אחוזים.

 

משמעות הממצאים היא שעד לשנת 2005 נרשמה עליה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות במשך כמה שנים רצופות, אך זה נבלם, ושיעור הזכאים ירד בהשוואה ל-2004. לדעת מנהל מרכז אדוה, פרופ' שלמה סבירסקי, הסיבה לכך נעוצה בכך ש "חלק מן הפטנטים השונים שבהם משתמשים שרי החינוך כדי להעלות במהלך הקדנציה שלהם את שיעור הזכאים לתעודת בגרות, הגרלות והקלות למיניהן, הפסיקו לפעול".

 

שיעור הזכאות הגבוה ביותר, 67.4 אחוזים, נרשם ביישובים המבוססים כלכלית. השיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב הבדואים בנגב ועמד על 26.6 אחוז. בעיירות הפיתוח עמד שיעור הזכאות על 46 אחוזים, וביישובים הערביים על 32.2 אחוזים. באף אחד מ-25 הישובים הערביים, בהם למעלה מעשרת אלפים תושבים, לא נרשם שיעור זכאות לבגרות הגבוה מ-50 אחוז. בדומה, רק בעשר מתוך 21 עיירות פיתוח בישראל נרשם שיעור זכאות הגבוה מחצי.

 

מבין מחוזות ישראל, שיעור הזכאות הנמוך ביותר נרשם במחוז הצפון, להוציא את ירושלים, שבה מתגוררים חרדים רבים שאינם לומדים לבגרות. זהו פן נוסף של חולשת יישובי הצפון, שסבלו לאחרונה גם ממלחמה. ביישובים החרדים נרשם השיעור הנמוך ביותר בארץ לזכאות לבגרות – בבני ברק תשעה אחוזים בלבד ובבית"ר עלית כשבעה אחוזים.

 

נתון מדאיג נוסף הוא איכות תעודת הבגרות, וגובה הציונים בה. 13.5 אחוזים מהתלמידים שקיבלו תעודת בגרות, לא עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בישראל. מדובר בירידה של שני אחוזים משנה שעברה.

 

בורחים למסגרות חרדיות

בשנת 2005 היו בישראל כ-20,355 בני נוער שלא למדו בכיתה י"ב, ולא התכוננו לבחינות הבגרות. מתוכם כ-5,355 יהודים וערבים, שלא נמצאו באף מסגרת לימודית כלשהי, 10,700 בני נוער שלמדו במסגרות חרדיות ו-4,300 בני נוער פלסטינים ממזרח ירושלים שלמדו לפי תוכנית הלימודים הירדנית.

 

הממצאים מראים כי בשנים האחרונות גדל בקצב מהיר מספר התלמידים היהודים שלומדים במסגרות חרדיות. בשנת 1996 למדו במסגרות חרדיות 5,000 בני נוער בלבד, ואילו בשנת 2005 הגיע מספרם ל-10,700. מדובר בגידול של 114 אחוזים בתוך עשר שנים. גם שרת החינוך, יולי תמיר, הפכה מודעת לתופעה, ופרסמה לפני מספר ימים תוכנית לימודים חדשה להתמודדות עם העניין.

 

"נתוני הדו"ח מדאיגים במיוחד לאור הקיצוצים המתמשכים בתקציב החינוך" מוסיף סבירסקי. לדבריו, "אי השוויון בזכאות לתעודת בגרות קשור לאי שוויון בהשכלה גבוהה: זו רווחת ביישובים מבוססים יותר מאשר ביישובים חלשים, בקרב אשכנזים יותר מאשר בקרב מזרחים, ובקרב בוגרי תיכון עיוני יותר מאשר בקרב בוגרי תיכון מקצועי. יש מתאם גבוה ביותר בין ההשכלה וההכנסה של ההורים ובין שיעור הזכאות לתעודת בגרות ביישוב".

 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לניתוח מרכז אדוה: "אנו מודעים לירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות. בכדי לבלום את התופעה קיימנו מספר פרויקטים כמו מועדי קיץ למתקשים. ישנה תוכנית לטיפול ב-17 אחוזים שחסרה להם בחינה אחת לזכאות לתעודת בגרות כטיפול נקודתי, וגם הפעלנו תוכנית לאיתור מאה בתי ספר שבהם הציונים נמוכים ביותר, בכדי להפעיל בהם תוכנית עומק פרטנית".