4 מרכזים לטיפול בנפגעי חרדה נפתחו בצפון

כ-3,000 נפגעי חרדה פנו בזמן המלחמה לקבלת טיפול ועוד רבים אחרים שלא עשו שאת. עכשיו מקים משרד הבריאות ארבעה מרכזים בצפון, שיוכלו לעזור לאותם אנשים לחזור בשלום לחיי השגרה

מיטל יסעור בית-אור פורסם: 27.08.06, 20:00

מטפלים בחרדות המלחמה: משרד הבריאות פותח היום (א') ומחר (ב') ארבעה מרכזים לטיפול בנפגעי חרדה בבתי החולים רמב"ם, זיו, נהריה ופוריה שבצפון, שירכזו את הטיפול בנפגעי חרדה כתוצאה מהלחימה בצפון.

 

מנתוני משרד הבריאות עולה שבתקופת המלחמה פנו לבתי החולים כשלושת אלפים נפגעי חרדה. בנוסף, ישנם אנשים שלא פנו לבתי החולים בתקופת המלחמה ושיאותרו כעת, עם סיומה על ידי רופאי המשפחה או רופאי הילדים, או שיבקשו מיוזמתם לקבל טיפול לחרדותיהם. קהל יעד נוסף לטיפול הם המטפלים עצמם: הצוותים הרפואיים וצוותי ההצלה, שסייעו לטפל בנפגעים במהלך הלחימה ושעלולים לסבול ממצוקות על רקע ההתמודדות האישית והמקצועית שלהם בעת הלחימה.

 

הסימנים לפגיעת חרדה מתבטאים בהפרעות בשינה, קשיי התארגנות ותפקוד, קושי לחזור לעבודה ולנהל חיים תקינים לאחר המלחמה, מסביר ד"ר יעקב פולאקביץ', מ"מ ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות. אצל ילדים חרדות מתבטאות גם בהרטבה.

 

מאתרים את הנפגעים בטלפון

"אנחנו עושים מעקב טלפוני אחרי קבוצת האנשים שטופלו בבתי החולים ובמרכזים לנפגעי דחק ברשויות המקומיות ובודקים את הצורך שלהם להגיע לטיפול פנים מול פנים". בצד השני של הקו משוחחים עם הפונים פסיכולוגים, פסיכיאטרים או עובדים סוציאליים "המטרה היא לזהות במהלך השיחה האם האדם עדיין סובל מהפרעות המקשות על תפקודו".

 

בהמשך יופנו מי שממשיכים לסבול מחרדות לטיפול בבית החולים הקרוב למקום מגוריהם ובו יעברו שיחות טיפוליות (פרטניות, משפחתיות או קבוצתיות) ויטופלו שבמגוון שיטות טיפול לנפגעי חרדה ואף בטיפול תרופתי, על פי שיקול דעת רפואי. "הסיבה שפתחנו מרכזי טיפול בבתי חולים כלליים ולא בבתי חולים פסיכיאטריים או במחלקות פסיכיאטריות נועדה לאפשר לאנשים לפנות למקומות שאינם סטיגמטיים ולקבל עזרה".

 

4%-20% ימשיכו לחוות את הטראומה

לדברי ד"ר פולאקביץ' מחקרים שונים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שבין 4 ל-20 אחוז מהאוכלוסייה שעברה מלחמה ימשיכו לסבול מתופעות פוסט-טראומטיות. ההמלצות הן להעניק טיפול מוקדם ככל האפשר. "יש לנו כעת חלון הזדמנויות שבו ניתן לטפל בחרדות ולהפחית סימפטומים מאוחרים", הוא מסביר, "מאוחר יותר אנשים עשויים לפתח סימפטומים מאוחרים וכרוניזציה של המצב".

 

לבית החולים הגליל הערבי בנהריה הגיעו במהלך המלחמה 958 נפגעי חרדה. להערכת מנהל בית החולים, פרופסור שאול שאשא קרוב למחציתם יזדקקו להמשך טיפול. לדבריו "הקמנו מוקד טלפוני שייצור קשר עם האנשים מתוך הנחה שלא כל האנשים שנמצאים בחרדה יכולים להרים אלינו טלפון". המרכז לטיפול בנפגעי חרדה בבית החולים בנהריה יתחיל לפעול ממחר.

 

על פתיחת המרכזים הוחלט לאחר שהקבינט לחיזוק הצפון וחיפה, בראשות ראש הממשלה, הקצה 4.5 מיליון שקלים לטובת המשך הטיפול בנפגעי החרדה.