מיומנו של אוקיינוגרף

ד"ר חביאר אסקרטין יצא אל לב האוקיינוס האטלנטי, שם הוא מחפש אחר הרי געש תת-מימיים, שברים וזרמי מים בטמפרטורה של 300 מעלות צלזיוס. ביומן מסע מיוחד ל-ynet הוא מספר על החיים בים, בעלי-החיים שהוא פוגש במסעו והמחקרים המרתקים. חלק ראשון

שלום, שמי חביאר ואני אוקיינוגרף הנמצא על סיפונה של ספינה גדולה בלב האוקיינוס האטלנטי. בשבועות הקרובים אני מזמין אתכם להצטרף למסע שלנו.

 

צוות המחקר שלי ואני עוסקים בחקר מצולות האוקיינוס, בחיפוש אחר הרי געש, שברים, ומקורות מים שזורמים בטמפרטורה גבוהה מאוד (מעל 300 מעלות צלזיוס) לאחר שהם מגיעים ללבה אשר מתחת לקרקעית הים.

 

כדי לבצע את עבודתנו אנו חייבים לצאת לאוקיינוס, ושם אנו נזקקים לצוללת ולמצלמות מיוחדות בכדי, לצלם, לתעד ולהביא בחזרה דוגמאות מים, סלעים שונים, ויצורים חיים מקרקעית האוקינוס.

 

לספינה שלנו קוראים "האטאלאנט" והיא שייכת לצרפת. אורכה 80 מטר ועל סיפונה 30 מדענים בנוסף לאנשי צוות וקצינים (רב-חובל, חובלים, מכונאים, חשמלאים ומלחים). על גבי הספינה, יש לנו צוללת מחקר בשם "הנוטיל", זוהי צוללת צהובה שמופעלת על-ידי מכון צרפתי שנקרא איפרמר (IFREMER) והוא האחראי על כל הכלים והציוד האוקיינוגרפי.

 

צפוף על הסיפון

אורכה של הצוללת הוא 8 מטר וגובהה 4 מטר והזרועות הרובוטיות שלה זזות כך שתוכלנה לתפוס את הדוגמיות/המדגמים, לצלם ולהניח מכשירים שישארו בקרקעית. בכל בוקר, בסביבות השעה שמונה, נכנסים שני אנשי צוות הנוהגים את הצוללת, אליהם מצטרף מדען שעליו מוטלים כל הניסויים והתצפיות.

 

לאחר ששעה של ירידה למצולות, הם שוהים בין שש לשמונה שעות בתחתית כדי לבצע את עבודתם. ללא שירותים, מצויידים בקופסת אוכל קטנה, הם נמצאים יחד במהלך יום עבודה ארוך במקום קטן מאוד. בסופו של דבר, מרחב בעל היקף של מטר וחצי לשלושה אנשים - זה די צפוף.

 

אנו נוהגים לצאת להפלגה שאורכת בין 4 ל-6 שבועות מבלי לשוב ליבשה – ולכן בנוסף למלחים יש לנו טבח ורב מלצרים שמאפשרים לנו להתרכז בעבודה מבלי שנצטרך להתפנות לדאגות היום יום כמו סידור מיטות, בישול או נקיון.

 

קרקעית האוקיינוס הינה נוף פרוע של בזלת שחורה שלה צורות מוזרות (המזכירות כריות, סדינים, שברי זכוכית) בעלת שכבה דקה הנוצרת על-ידי גשם בלתי פוסק של חלקיקים שמקורם בגוף המים : צדפות קטנות, ושאר שאריות של יצורים מתים.

 

מפעם לפעם אנו מוצאים דג, סרטן, מין ספוג נדיר או חלזונות עירומים במדבר חסר חיים זה, המנותק ומבודד בעומק 2000 מטר ללא אור שמש.

 

בלילה הנוטיל ישנה אבל צוות הספינה והמדענים ממשיכים להיות עסוקים בהפעלת מכשירים אחרים. לצאת להפלגה מדעית בים היא בד בבד זכות שעלינו להפיק ממנה את מירב התועלת אבל גם מבצע יקר מאוד שבשלו עלינו לנצל במלואה כל דקה של שהות.

 

להתראות,

חביאר אסקרטין

 

תרגמה: סמדר בוסתן. עריכה מדעית: מיכל רז-בהט. צילומים: Campagne GraviLuck CNRS-Ifremer 2006