אנמיה, או בעברית "חסר דם", היא מצב של חסר בכדוריות דם אדומות (אריתרוציטים). תאים אלה, המכילים את ההמוגלובין, אחראים להובלת החמצן מהריאות ולהובלת דו-תחמוצת הפחמן מתאי הגוף אל הריאות. מחסור בכדוריות דם אדומות מתבטא בירידה בחמצון, שמשמעו פגיעה בתפקוד מערכות הגוף.
לאנמיה תת-סוגים רבים, והשכיח בהם הוא אנמיה בגלל חסר בברזל. מדובר בבעיה שכיחה מאוד בקרב נשים בגיל הפוריות, ובעולם השלישי נפגעים ממנה כרבע מהאוכלוסייה, ללא קשר לגיל או למין. עם זאת, לא כל מי שסובל מחסר בברזל סובל מאנמיה, שכן הפגיעה בכדוריות הדם מתרחשת רק כאשר רמות הברזל נמוכות מאוד, כלומר הרבה פחות מהערכים התקינים .
המחקר החדש התבסס על מאגר הנתונים של שרותי בריאות כללית, ונכללו בו 34,512 פעוטות המבוטחים בקופה. מהמחקר הוצאו ילדים אצלם נמצאו חריגות של כדוריות הדם הלבנות בזמן הבדיקה. כל הפעוטות עברו בדיקת דם לרמת המוגלובין.
החוקרים ניתחו את התוצאות על פי רמת ההמוגלובין, הגיל, המוצא, ורמת ההמוגלובין של האם. אנמיה הוגדרה כרמה הנמוכה מ- 10.5 מיליגרם לדציליטר.
מהמחקר עלה כי שכיחות האנמיה בקרב פעוטות ישראליים מגיעה ל- 15.5 אחוז. השכיחות גבוהה יותר באופן משמעותי בקרב הפעוטות הלא-יהודיים, ומגיעה ל- 22.5 אחוז, בהשוואה לפעוטות היהודים אצלם שיעור האנמיה היא 10.5 אחוז.
החוקרים מצאו קשר בין רמת ההמוגלובין אצל האם ואצל הפעוט: האנמיה הייתה שכיחה יותר אצל פעוטות לאמהות שסבלו מאנמיה גם הן.
לדברי החוקרים, ניתן להפחית את שיעור האנמיה באמצעות הקפדה על מתן ברזל לפעוטות, ובאמצעות טיפול באנמיה אצל האם, שנמצאה כאמור קשורה לשכיחות גבוהה של אנמיה אצל הפעוט. "על גורמי הממשלה ללמוד את הנושא ולהעניק תוכניות התערבות מתאימות".