עושה בית ספר

דלית אייזנר, דאלי בשבילכם, מתקלטת כבר שש שנים בארץ ובעולם ומטריפה את סצנת הטראנס. איך זה קרה? תחקירון

 

 

אלבומה של דאלי, אמנית טראנס, תקליטנית ומוזיקאית, שכבר כמה שנים מסתובבת בארץ ובעולם ועושה בית ספר לכולם, יצא השנה - ובעקבותיו הפכה לאחד השמות החמים בסצנה. מאחורי דאלי נמצאת דלית אייזנר (28), שטבעה במעמקי הטראנס לפני כשש שנים. "בגיל 22 הייתה לי להקת רוק בשם 'רק רגע'", היא מספרת, "ניגנו גם רוק וגם רגאיי - מין שילוב מילים שכזה. ניגנו אחלה שירים והתחלנו להופיע בכל מיני מועדונים ואני התחלתי בתור סולנית ומלחינה. היה קצת קשה ברוק בישראל, למרות שהייתה תחושה מאוד טובה. יבוא היום ואני גם אוציא אלבום רוק. בתוך בטראנס הייתי מגיל 16. זה תמיד היה קרוב אלי, הייתי אספנית גדולה וביום ההולדת עשינו מסיבה בהר בירושלים והיה חסר תקליטן. אני תמיד הסתובבתי עם המון דיסקים באוטו, אז עליתי לתקלט, ולמרות שבחיים לא תיקלטי קודם, זה פשוט קרה".

 

ואיך הגעת להופיע בחוץ לארץ?

 

"לפני שנתיים יצא לי טראק שנקרא 'Love Of My Life', זה יצא באוסף יפני והיה להיט היסטרי ביפן. חברת 'אומגה' החתימה אותי והיא בעצם פתחה לי את הדלת מעבר לים. הפעם הראשונה שהופעתי ביפן זו הייתה הפעם הראשונה שלי מחוץ לישראל. פעם ראשונה על במה שם, לא הייתי בטוחה אם זה באמת קורה. זה היה פשוט חלום".

 

אז למה לא לנגן שם במשרה מלאה?

 

"אני מאוד אוהבת את הארץ ואני לא מתכוונת לעזוב אותה".

 

יש עוד נשים יוצרת בסצנת הטרנס?

 

"אין בכלל".

 

את היחידה?

 

"יש עוד אחת. אבל היא שייכת לצמד עם בעלה".

 

אז איך את מסתדרת עם העובדה שכולם מסביבך גברים?

 

"מה איכפת לי? המוזיקה שלי מגיעה מתוכי. היא מאוד מוגדרת".

 

אז את חושבת שיש נשים שרוצות לעשות טראנס אבל חוששות מפני שזה עולם של גברים?

 

"אם כן -  זו מחשבה דבילית. כי אפשר להגיד את זה על כל דבר. גם בעריכת דין וברפואה יש הרבה גברים, אבל זה לא אומר כלום".

 

למדת לבד לעסוק באלקטרוניקה?

 

"לא, למדתי בבית ספר לסאונד".

 

תני לי לנחש, גם שם היית הבחורה היחידה.

 

"הייתה עוד מישהי אחת שנשרה אחרי חודש".

 

ואיזה תגובות קיבלת כשהתחלת?

 

"הקהל תמיד פירגן לי. תמיד רצה והעריך ונתן מעצמו, גם אם בתחילת הדרך לא הייתי כל כך טובה. האמת היא שאני עדיין בתחילת הדרך, בסך הכל אלבום ראשון. גם אמנים אחרים פרגנו ובסה"כ אני מאמינה במה שאני עושה, וזה מה שחשוב. אם יש את החיבור בין האמן לקהל, אז השמיים הם הגבול".

 

ישנה הרגשה שסצנת הטראנס בישראל קצת דעכה בשנים האחרונות.

 

"כל שנה ישנה להקה חדשה וכל תחנות הרדיו משמיעים אותה והיא מופיעה גם בכל ימי הסטודנט. אבל אחר כך היא נעלמת וכך זה תמיד יהיה. אבל בז'אנר האלקטרוני מחפשים תמיד דברים חדשים גם בתוך המוזיקה עצמה, בהופעות בחו"ל, בשיתופי פעולה ובעוד הרבה דברים. אי אפשר בלי המוזיקה האלקטרונית".