מכבסת המילים של האוצר

פקידי האוצר לא אוהבים להשתמש במילה "גזירות". אצלם יש רק "צעדים להגברת התחרות" או "שינויים מבניים לייצוב המשק", כשם שפיטורים הופכים ל"התייעלות" ו"קיצוצים" ל"צמצום תקורות". צבי לביא מפענח כאן מבחר קודים מהתוכנית הכלכלית, גם לנוחיות השרים העסוקים שנוהגים לרפרף על כותרות המסמכים המוגשים לאישורם

פקידי האוצר לא אוהבים את השימוש החוזר במנטרה של "גזירות התקציב". הם עצמם ממחזרים את אוסף הרעיונות החבוטים שבמגירותיהם, ושוב מנסים למכור אותם לממשלה ולכנסת בעטיפת הצלופן של "התוכנית הכלכלית" הצמודה להצעת התקציב השנתי. לעולם לא יודו שהם חוזרים ומנסים למכור גלולות מרות בציפוי סכריני.

 

במילון שלהם אין דבר כזה, גזירות. יש רק "צעדים להגברת התחרות" או "שינויים מבניים לייצוב המשק". כמו שאין שם ערך "פיטורים", אלא רק "התייעלות" או "שיפור הניהול", ובמקום "קיצוצים" מדברים על "צמצום תקורות" (הוצאות עסקיות עקיפות) ו"עמידה ביעדי התקציב".

 

מכבסת המלים של אגף התקציבים עבדה גם השנה שעות נוספות כדי להחביא את הגזירות שיעלו לאישור הממשלה בשבוע הבא. השרים צריכים להתעמק באותיות הקטנות שמתחת לכותרות התמימות, או להעסיק מומחי צופן כדי לפענח את כתב החידה הזה. אחרת, ספק אם יבינו על מה הם מצביעים באמת לפני שיחליטו לתרגם את הרעיונות לחוק ההסדרים.

 

"תתקפו אותי, אני השר"

שר האוצר אברהם הירשזון יצא השבוע בנאום הגנה על עובדי משרדו, והצטרף למחברי המילון שלהם. לדבריו, האוסף הנ"ל איננו "גחמה של פקידי האוצר" אלא "הלחם והמרגרינה של היציבות הכלכלית שלנו". שימו לב שהוא לא אמר "חמאה", אולי כרמז לבאות. "תתקפו אותי, אני השר, ואני נושא באחריות", הודה ביושר אינטלקטואלי נדיר אצל פוליטיקאים, בתקווה שגם חתם על התוכנית בידיעת כל האמת הנחבאת בין השורות.

 

לנוחיות השרים העסוקים שנוהגים לרפרף על כותרות המסמכים המוגשים לאישורם ולא להתעמק בתוכנם המסתורי, מגיש ynet הצעה לפענוח מבחר קודים מהתוכנית הכלכלית מהדורת 2007, לפחות למען הסדר הטוב (לפני שיצביעו בצו המשמעת הקואליציונית).

 

• הסדרה כלכלית של משק המים: מאמץ נוסף להעלות את תעריפי המים לחקלאות ולגבות היטלים מספקי מים פרטיים, אחרי ניסיונות שכשלו בשנים קודמות.

 

• הבטחת התחרותיות בענף התקשורת: הענשת חברות הטלפון וזכייני הטלוויזיה והרדיו המסחריים בקנסות או בעיצומים כספיים דרקוניים על הפרת תנאי הרשיונות.

 

• שינוי שיטת העסקת עובדים זרים בחקלאות: צמצום עד איסור מוחלט של העסקת הפועלים שבזכותם קיימים מטעי הפרי המקומיים וחממות הירקות והפרחים לייצוא.

 

• הגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים: כנ"ל לגבי הזרים שמחזיקים את ענפי הבניין, התעשייה, השירותים, וכמובן המסעדות האתניות (סיניות וכו'), בהנחה שהמוני עובדים ישראלים ממתינים בקוצר רוח לתפוס את מקומם.

 

• התייעלות מערכת הבריאות הציבורית: צמצום שירותים חיוניים ודיכוי התחרות בין קופות החולים במגמה שיתאחדו לקופה אחת מונופוליסטית, בעיקר בפריפריה החלשה.

 

• עלות סל שירותי השיקום לנכי נפש בקהילה: קיצוץ דרסטי בתקציבי השיקום והעברת הניהול המקצועי מרופאי משרד הבריאות לפקידי האוצר.

 

• עדכון תעריפי לידות: קיצוץ דרסטי בתקציבי המחלקות ליולדות ולפגים בבתי החולים הציבוריים והרעה באיכות השירותים הרפואיים לאמהות הצעירות.

 

• תביעות שיבוב במערכת הבריאות: הענשה כפולה של חולים שנפלו קרבן לרשלנות רופאים, בהפיכתם לכדור משחק בין הקופות לבתי החולים ובטשטוש הכתובת לתביעת פיצויים מהאחראים לגרימת הנזק.

 

• תיקון החוק לפיצוי נפגעי גזזת: הענשת נפגעי החיטוי הקלוקל והמיותר שעברו בעלייתם לישראל לפני יובל שנים בצמצום נוסף של זכויותיהם לפי החוק שיזם פעם עמיר פרץ. עוד מתכון למשבר ממשלתי עם "העבודה".

 

• הסדרת השירות לנזקקים לשירותי סיעוד: טרטור הקשישים התלויים במטפלות פיליפיניות זולות כדי שיעדיפו מטפלים ישראליים יקרים, או שבכלל לא קיימים בשוק.

 

• מיקוד גמלאות הסיעוד לקשישים: מראית עין לטובת קומץ יחסי של סיעודיים מוחלטים שתבוא על חשבון תשלומי הביטוח הלאומי לסיעודיים חלקיים, שהם רוב מגזר הקשישים המוגבלים. האוצר מחביא בין השורות קיצוץ אכזרי של עד מחצית הגמלאות שקבלו עד כה.

 

• שינוי תפישת השירות בביטוח הלאומי: טרטור המבוטחים בגלל סגירת סניפים ברחבי הארץ ופיטורי עובדים קבועים ועובדי קבלן, בתהליך הדרגתי ב-4 השנים הבאות.

 

• שיפור רמת השירות של מנהל מקרקעי ישראל: העברת השירותים לזכיינים פרטיים שיתחרו במכרזים במטרה לעשות כסף על חשבון האזרחים באגרות יקרות או בהעסקת עובדי קבלן זולים ברמת שירות נמוכה מזו של עובדי המדינה.

 

• שיפור ניהול כוח אדם במשרדי הממשלה: קיצורי דרך בפיטורים של עובדי מדינה.

 

• התייעלות במשרד החינוך: צמצום הפעולות להכשרת מורים ופיטורי 30% מהמפקחים על בתי הספר וגני הילדים.

 

• תשלומי הורים למערכת החינוך: העמסת רוב תקציב בחינות הבגרות על משפחות התלמידים במקום האגרה הסמלית.
• 
  תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל: הקפאת הקווים המתוכננים לכרמיאל ולעמקים למרות תכנית הממשלה לשיקום הצפון.

 

• התאמות בתשלומי העברה: שלילת דמי אבטלה מחיילים משוחררים מובטלים בדחיית גיל הזכאות מ-20 ל-28 שנה; ביטול המענקים לחיילים משוחררים על עבודה בתעשייה ובתחנות דלק; וגם דרישה מנפגעי פעולת טרור בחו"ל להוכיח שהפעולה נועדה לפגוע בישראל כתנאי סף להגשת תביעה לגמלאות המגיעות להם מהביטוח הלאומי.

 

• עמידה במסגרת התקציב שנקבעה ל-2007: דחיית תשלום התוספת השלישית לשכר המינימום; המשך הקיצוץ של 4% בתשלומי גמלאות הביטוח הלאומי והקפאת הגמלאות גם לפי חוקים אחרים (מקבלי הבטחת הכנסה, זכאי סל קליטה, נכים, גרושות עם ילדים ללא מזונות, משפחות חיילים שנספו במערכה ונרדפי הנאצים). עיין גם ערך "חמלה" במהדורת 2007 של מילון אולמרט-הירשזון.