הון סיכון

לא חשוב אם זה בסדר שהרמטכ"ל מכר את המניות ההן בעיתוי ההוא: חשוב איך מפתחים את הרעיון שלו. בקיצור, שמישהו אחר יסביר לכם איך לא להפסיד כסף ממלחמה. אנחנו נסביר לכם איך אשכרה להרוויח ממנה

זה אולי לא מריח הכי טוב - במיוחד אם קוראים לך דן חלוץ וכל מה שהצלחת לחלץ זה את תיק המניות שלך בעיתוי סהרורי - אבל יש אנשים שמרוויחים ממלחמות. הם פשוט צריכים לדעת דברים שאתה לא יודע, כמו מועדי הנחיתה של מטוסי נוסעים על בנייני מגורים בניו יורק, או מועדי ההנחתה של פצצות חכמות בדרום לבנון.

 

מה שלא תגידו עליו, חלוץ גזר יפה את הקופון. הוא הספיק לצאת בזמן, הבורסה צנחה בכ-12% תוך יומיים וחצי של מלחמה, וגם אם רב-אליפותו פיספס את גל הירידות הראשון, הימר על המשך הצניחה ביום השני ונשאר עם ההימור עד אמצע היום השלישי - הוא עדיין זכה לראות את הבורסה נופלת ב-8%, רחוק מספיק מהכיס שלו.

 

אבל מה שחלוץ לא הבין זה שבמניות כמו במלחמה: לא להפסיד זה לא מספיק. החוכמה היא לנצח. אם הוא היה נותן לפקיד הבנק שלו פקודה לרכוש אופציות פוט, שתכף נגיע אליהן, או לרכוש תעודות סל מסוג "שורט", הוא היה מצליח אפילו להרוויח מירידת הבורסה באותם יומיים וחצי.

 

מי שיכול לתת לרמטכ"ל כמה טיפים בניהול נבון של קשרי הון וביטחון הוא, תסלחו לי, אוסאמה בן לאדן - אחד האנשים המבריקים בתבל, ובלי ספק גאון בתחומו. היכולת לתכנן התרסקות בו זמנית של ארבעה מטוסי נוסעים אמריקניים על המטרות המזוהות ביותר עם אמריקה מעמידה בצל את טובי המצביאים של העת החדשה. רוב הסיכויים שהוא היה גם המוח מאחורי המגה-פיגוע שסוכל בבריטניה באוגוסט האחרון, שבו עמדו להתפוצץ עשרה מטוסים נוספים מעל האוקיינוס האטלנטי. אבל בן לאדן לא הסתפק בתהילה: לפי תיאוריות שרווחו סביב אירועי ה-11 בספטמבר, הוא גם עשה מזה כסף.

 

                                                                        צילום: ויז'ואל ישראל

 

בן לאדן ביצע כנראה מהלך פיננסי פשוט שנקרא מכירה בחסר - "שורט" בשוק-הונית - שזה אומר ללוות ממישהו נכס (למשל מניה), למכור אותו במחירו היום (כלומר במחיר השוק של המניה), להמתין שמחירו יירד (כלומר, הפתעה, שמחיר המניה יהיה נמוך יותר) ואז לקנות אותו ולהחזיר למי שהלווה לך. כמובן שהרווח פה תלוי בגורם אחד: המניה חייבת לרדת. אבל איך תדע שהיא הולכת לרדת?

 

אנשי מקצוע מנתחים את שווי החברות ומנסים להעריך אם מניה או מדד מסוים בבורסה נסחרים בשווי גבוה מדי. אחרים משיגים מידע מוקדם על בעיות שצפויות בחברה או במדינה. אם נחזור לבן לאדן, היה לו בסיס סביר להמר על נפילת הבורסות בעולם בכלל ובניו יורק בפרט אם תעלול המטוסים שלו יצליח. אז הוא הלך וקנה אופציות פוט (שזה די דומה ל"שורט", רק קצת פחות מסוכן) על הנאסד"ק ועל הדאו ג'ונס, כלומר הימר על נפילה שלהן. וזה עבד. בחמשת הימים הראשונים לחידוש המסחר בבורסת ניו יורק איבד הנאסד"ק 16% מערכו, והדאו-ג'ונס צנח בקצת יותר מ-14%. את הפרינציפ הבנתם לבד: אם אתה צופה אירוע ביטחוני חמור באופק, למשל מלחמה, כדאי לך להמר על ירידה של הבורסה ולהצטייד בהתאם באופציות פוט.

 

ספקולציה עכשיו

קראתם את "קדמת עדן" של ג'ון סטיינבק? זוכרים את הגיבור, קאל, שג'יימס דין גילם בסרט? קאל רוצה להחזיר לאבא שלו כסף שהאב הפסיד, אבל בניגוד לאב - איש אדמה פשוט וכחול צווארון - קאל הוא ספקולנט בנשמתו. השמועות אומרות שמלחמה מתקרבת וכדאי להשקיע בשעועית, אז קאל לווה 5,000 דולר ורוכש שדות של שעועית. מלחמה אכן מגיעה, קאל אכן מרוויח, והאב מסרב לגעת בכסף המלוכלך שנולד בחטא. אבל בינינו, אנשים תמיד ניסו לעשות הון ממצבים של אי ודאות וחוסר ביטחון, והעולם מצידו ממשיך לספק אפוקליפסות עם אופציה לחיסכון.

 

התחום הכי חם בענף ההשקעות המושפעות מטרור הן חברות ההום-לנד סקיוריטי, שעוסקות בתחומים שונים של ביטחון פנים. אחת הדוגמאות המוכרות היא חברת מגל הישראלית, שנסחרת גם בבורסת ניו יורק וגם בבורסה בתל אביב. מגל הוקמה בשנת 1969 כחטיבה של התעשייה האווירית, הפכה לפרטית ב-1984 והונפקה בנאסד"ק ב-1993. כאן בונים למשל את מערכות ההתראה האלקטרוניות לגדר ההפרדה, ומייצרים מצלמות אבטחה מתקדמות ללקוחות תעשייתיים ולסתם עשירים.

 

איך שהתחיל מבצע "שכר הולם" (מישהו זוכר שככה קראו למלחמה הזאת בהתחלה?), מניית מגל זינקה בבורסה של ניו יורק בשיעור של 20% תוך יום אחד - רק כדי לרדת ארבעה ימים מאוחר יותר בחזרה למחירה מיום לפני הזינוק. אירועי ה-11 בספטמבר הקפיצו את המניה ב-140% בתוך חודש, והתקפת הטרור על מדריד ב-11 במרץ 2004 סימנה עלייה של 250% תוך קצת פחות מחודש וחצי. גם בשני המקרים האלה נרשמה אחרי הקפיצה דעיכה איטית עד לרמה שלפני המתקפה; שוב, הרוויח מי שנכנס בזמן אבל גם יצא בזמן.

 

מניה אחרת, פחות מוכרת אבל לא הרבה פחות חמה בתעשיית ההום-לנד סקיוריטי, היא של חברת טרייס-גארד הישראלית. החברה מפתחת טכנולוגיות חדישות לאיתור חומרי נפץ בנמלי תעופה ובמעברי גבול, הנהלתה יושבת בניו יורק, מחלקת המחקר והפיתוח פועלת בישראל והפטנטים שהיא מייצרת נמצאים כרגע בהליך רישום בארה"ב. בראשם עומד מכשיר בשם קארי סייף (CarrySafe), שמצליח לרחרח חומרי נפץ ושאר חומרים מסוכנים מתוך תיקים תמימים, גם בכמויות מזעריות. המכשיר הזה לא רק רגיש אלא גם חסכוני: הוא מורכב על מערכות הבידוק הקיימות ממילא בנמלי התעופה, כך שלא צריך לרכוש מכשירים חדשים אלא רק להוסיף אותו לציוד הקיים. אתר החברה מספק סרטוני הדמיה חביבים שמתארים איך עובד המכשיר בשדות תעופה או בתחנות רכבת, והוא בהחלט נראה חדשני, מהיר ויעיל.

 

אז מה, נשמע מבטיח? בואו נראה איך הגיבה מניית טרייס גארד, שנסחרת OTC (מעבר לדלפק) בבורסת ניו יורק, לפיגוע הטרור שסוכל בבריטניה בחודש שעבר: זה התחיל בזינוק מדהים של יותר מ-80%, התהפך בהמשך לצניחה חופשית של כ-16%, ובסוף התייצב על רמת המחיר שבה נסחרה המניה כבר באפריל-מאי השנה. כלומר, כמו במקרה של מגל, גם זאת מניה שצריך להשקיע בה בתזמון מדויק, לגזור את הקופון מהר וללכת הביתה. בספטמבר 2005 היא נסחרה במחיר גבוה פי שלושה מערכה היום, כך שקשה לראות בה השקעה מומלצת לטווח ארוך.

 

עוד דוגמה? הנה מניה נוספת ופחות מוכרת בענף, שנושאת את השם המפוצץ  Capital Security Homeland Corp. מדובר בחברת השקעות שרוכשת חברות סטארט אפ בתחום ההום-לנד סקיוריטי, שבאות עם רעיון טוב אבל בלי מספיק מזומנים לממש אותו. הרכישה הראשונה של החברה היתה ברבעון הראשון של 2006, אז צירפה לשורותיה את חברת נקסוס שעוסקת בתחומי האבטחה למגזר העסקי והממשלתי, כמו מצלמות וידאו, גלאי מתכות וכו'.

 

מניית החברה, שגם היא נסחרת ב-TOC, החלה לזנק כבר בתחילת אוגוסט השנה והספיקה לעלות בכ-70% עד שפורסמו הידיעות על סיכול הפיגוע בבריטניה. באותו יום היא גרפה עלייה יפה של 20%, שהלכה לאיבוד כבר ביום שלמחרת. גם כאן, כך נראה, מדובר במניית ספקולציה שמציעה למשקיעים בעיקר סיכוי לרווח מהיר על רקע חששות ממצב ביטחוני רעוע. וגם המניה הזאת כבר נסחרה, ממש השנה, במחירים הגבוהים בכ-100% ממחירה כיום.

 

אונקיה של מצב רוח

אז כן, העולם מלא בחברות הום-לנד סקיוריטי ושוק ההון חם עליהן. אבל כמו קאל גיבורנו, שעשה קופה בשעת מלחמה מעניין פעוט כמו שעועית, יש דרכים קלות יותר להרוויח מצרות של אחרים.

 

פעם כבר סיפרנו לכם כאן על אחת הדרכים הבטוחות להרוויח כסף בזמנים מעורפלים: לרכוש זהב. זהב נחשב להשקעה ספקולטיבית, ומחירה של אונקיית זהב עולה ביחס ישיר לחששות אינפלציוניים. אנשים שרוצים להגן על ערך המטבע שלהם פשוט קונים זהב, שיש לו גם ערך מוסף - הוא מגן על המחזיק בו גם במקרים של חוסר ודאות לגבי מצבו של העולם בכלל.

 

אגב העולם, אחת התיאוריות שנפוצו בעיתונות האמריקאית סביב מלחמת לבנון השנייה היתה שארה"ב דחפה את ישראל להיכנס בחיזבאללה כדי שנעשה בשבילם את עבודת המודיעין. ככה, בלי להתלכלך, הצליח האח הגדול לקבל מושג על שיטות הלחימה, מבנה הבונקרים ורמת הציוד של החיזבאלונים. לא קשה להעריך שעימות בין ארה"ב לאיראן הוא רק עניין של זמן, במיוחד אחרי שג'ורג' בוש טרח לציין בנאומו עם סיום הקרבות שלא היה רוצה לדמיין עולם עם גרעין איראני. לא קשה גם לנחש את תסריט הבלהות הצפוי לעולם אם עימות כזה ייצא לפועל, כשהוא סוחף למערבולת, לצידה של איראן, גם את רוסיה, שכידוע מכרה לסוריה לא מעט מהנשק נגד טנקים שהגיע לידי החיזבאללה.

 

מלחמת גוג ומגוג כזאת עשויה ליצור עולם שבו ההשקעות הטובות ביותר יהיו בעיקר רכישת זהב, כהגנה בפני כל מה שזז. במקרה כזה, אם תרשו לי להמליץ, לא יזיק להחזיק בחצר - או באופן מטפורי בחשבון הבנק - גם כמה חביות מלאות של נפט. לא צריך להיות רמטכ"ל כדי להבין שנפט יהיה הדבר הראשון שיורגש בו מחסור בתקופה של עימות נוסף במפרץ הפרסי. ואם גם צה"ל ייאלץ להיגרר למלחמה, שוב נמצא את עצמנו יושבים על איזה פיסטין בפאתי בנת ג'בייל המקוללת, ועד שיגיעו הדודות עם האוכל נפתח קופסת שימורים של שעועית ונחלום לעשות כסף מהיר וקל, כמו קאל.