בפעם הראשונה, נאמר לו שבשל אירוע בלתי צפוי בתוך כתלי בית הכלא הוא יידרש לוותר על הביקור. בפעם השנייה שהגיע לכלא, בסוף חודש יולי, עוכב יפרח לצורך בדיקות ביטחוניות מדוקדקות שארכו זמן רב, ואף זכה ליחס מזלזל מאחד מהבודקים במקום.
"הרגשתי ממש מושפל. איש הביטחון שבדק אותי היה עוין, וביקש ממני שוב ושוב להוריד נעליים ולעבור במכונות המגנומטר", סיפר יפרח ל-ynet. "הבנתי שלא רוצים לתת לי להיכנס, ושמחפשים סיבות ותירוצים. הביקורים נקבעו מראש על ידינו מול אשת הקשר של המקום, וכל הדרישות לביקור מולאו. אבל למרות זאת, חזרנו כלעומת שבאנו. פשוט מנעו ממני מלבצע את תפקידי".
יפרח שלח מכתב תלונה נזעם לרשויות המשפט המקומיות בו כתב על "מסע ההשפלה", לדבריו, שעבר. "זה אף פעם לא קרה" הוא מספר "הביקור האחרון שערכתי אצל רוזנשטיין היה לפני פסח. גם אז היו נהלים קפדניים ביותר, אבל לא נתקלתי ביחס כזה. ידוע שבבית הכלא הפדרלי מאוד קשוחים, אבל אם ככה מתנהגים לנושא דרכון דיפלומטי, אז איך מתנהגים לאנשים אחרים?".
בימים האחרונים קיבל יפרח מכתב התנצלות ממפקד הכלא, לורן גרייר, בו נכתב, "תחקרתי את הנושא באופן אישי, ואנו מצטערים על אי הנוחות שנגרמה לך ולצוות שלך. עברתי על נהלי הביטחון, ותחקרתי את האנשים הרלוונטיים. קבל את התנצלותנו".
פרקליטו האמריקאי של רוזנשטיין, עו"ד הווארד סרבניק, ממשרד עורכי הדין "רוי-בלאק", לא הופתע מסיפורו של יפרח. "אם זה מה שעושים לקונסול הישראלי שמנסה להיכנס לבית הכלא, תארי לעצמך מה עוברים עורכי הדין הישראלים שבאים לכאן." סרבניק אומר שגם הם כעורכי הדין האמריקאים, נדרשים לשעה עד שעתיים של סידורים ביטחוניים בכניסה וביציאה מכל ביקור, "ולמרות זאת, אנו משתדלים לבקר את רוזנשטיין ארבע פעמים בשבוע. הוא מוטרד מאוד ומחכה לזיכויו בכיליון עיניים".
הכלא הפדרלי במיאמי נחשב לאחד המתקנים המחמירים בארה"ב. כללי ההתנהגות בו ידועים כנוקשים, ותאו המבודד של רוזנשטיין נמצא בקומה המאובטחת ביותר. תנאי הכליאה נחשבים קשים, וכך גם תזונת האסירים. בעבר קבל רוזנשטיין באמצעות עורכי דינו על התנאים בהם הוא מוחזק, ועל העובדה שאינו מקבל מזון בכמות ראויה, ואף אמר: "נותנים לי לאכול כדי שלא אמות".