עשרת הדיברות להורות טובה

הספר ”כללים טובים להורים טובים“ מציע פילוסופיה של הורות טובה המעוגנת במידע המדעי העדכני והמדויק ביותר. 10 עקרונות של משפחות מאושרות. הרבה כבוד, קצת משמעת והמון אהבה

ספר הדרכה שמבטיח להפוך אתכם להורי השנה, בתנאי שתלמדו עשרה חוקים בסיסיים ותמלאו אותם באדיקות, עלול להישמע כמו ספר בישול ‭”)‬הרתיחי, מזגי, בחשי‭(“‬ וגרוע מכך - כמו ספר אילוף ‭”)‬ארצה, שב, תן יד‭.(“‬ הפסיכולוג ד”ר לורנס סטיינברג, מחבר ”כללים טובים להורים טובים“ (הוצ' ”מטר‭,(“‬ מקדים ומסביר שספרו אינו עוסק בפרטים הטכניים של ההורות, אלא בפילוסופיה של הורות טובה המעוגנת במידע המדעי העדכני והמדויק ביותר.

 

עיקרון ראשון: מה שאתם עושים חשוב

אמנם קשה לקחת ילד עם נטייה תורשתית לביישנות ולהפוך אותו לילד אגרסיבי, או להיפך, אבל ילדים שירשו נטייה גנטית לתוקפנות צריכים יותר עזרה מהוריהם כדי ללמוד איך לשלוט בה, ואילו אלה הנוטים לביישנות זקוקים לעידוד רב יותר כדי להתגבר עליה. הביטוי הסופי למזג של ילדכם תלוי באופן שבו תגדלו אותו ולא בדי־אן־איי שלו. בידכם היכולת להשפיע על האישיות של ילדכם, על תחומי העניין שלו, אופיו, האינטליגנציה שלו, תפיסותיו וערכיו. אתם יכולים להשפיע על מה שיאהב ילדכם ועל הדברים שיסלוד מהם. מה שאתם עושים חשוב, חשוב מאוד, אז אמרו זאת לעצמכם מדי יום ביומו.

 

עיקרון שני: אינכם יכולים לאהוב יותר מדי

ילדים לא מעטים סבלו מפני שהוריהם היו עסוקים מדי, אנוכיים מדי או שקועים מדי בעבודתם, ”אבל מעולם לא פגשתי ילד שנפגע מפני שהוריו אהבו אותו יותר מדי‭,“‬ כותב ד”ר סטיינברג. ”פשוט בלתי אפשרי לקלקל ילד על־ידי אהבה‭.“‬ ילדים ניזוקים כשהוריהם לא מציבים לפניהם גבולות או כשצעצועים ומזון משמשים תחליף לחיבה, אבל ילדכם לא יינזק אם תאמרו לו מדי יום ביומו שאתם אוהבים אותו, אז אל תסתירו את אהבתכם ואל תהיו מסוייגים מהחשש שתשומת הלב הזו תהפוך אותו למפונק. להיפך, כשילדים מרגישים אהובים באמת, הם מפתחים תחושת בטחון כה עזה, עד שכמעט תמיד הם פחות תלותיים.

 

עיקרון שלישי: היו מעורבים בחיי ילדכם

 האם אתם יודעים את שמות כל המורים של ילדכם? מיהם חבריו הטובים? מה הוא לומד בבית־הספר? איזה ספר הוא קורא, אם בכלל? איזה ספורטאים וסלבס אחרים הוא מעריץ? היכן הוא מבלה בשישי בערב? האם אתם יודעים אם ילדכם מאושר או עצוב, אהוד או בודד, חרד או חסר דאגה?

 

אם אינכם יכולים לענות על כל השאלות ב“כן‭,“‬ סימן שאתם לא מספיק מעורבים בחיי ילדכם ושאתם חייבים לתקן זאת מהר ככל האפשר. פנו זמן לפעילויות שבהן יש לכם סיכוי להתחבר לילדכם, תכננו יציאות מיוחדות בערב או בסופי-שבוע, התעניינו באמת במה שמעניין את ילדכם. זמן איכות הוא לא מספר קסם של שעות או דקות שאתם אמורים לשאוף אליו. ככל שתבלו יותר, כן ייטב.

 

עיקרון רביעי: התאימו את ההורות שלכם לילדכם

ככל שילדכם גדל ומתבגר, כך משתנים יכולותיו, הדברים שמעסיקים אותו וצרכיו. גם ההורות שלכם צריכה להשתנות במרוצת הזמן. יש הורים שמתנגדים לשינויים ורואים בהם אות לחולשה וכניעה לתביעותיו של הילד, וטעות בידם. הורות אינה עניין של נצחון או הפסד ואתם חייבים להתגמש. אם אתם ממשיכים להתייחס לילדכם בן ה־16 כאילו שהוא עוד בן שש, הבעיה היא אצלכם. זה כאילו שהפחתתם עשר שנים מגילכם.

 

הורים שהיו המוקד המוחלט בחיי ילדם מתקשים להשלים עם העובדה שהוא מפתח מערכות יחסים עם חברים ומורים, וגם קשרים רומנטיים. השינוי השני מתרחש כשהוא נזקק פחות ופחות לעזרתם, מיום שהוא מתחיל להתלבש בכוחות עצמו ועד שהוא לומד לנהוג. השינוי השלישי דורש מכם מעבר מנסיון לעצב את ילדכם ולהשפיע על מי שהוא, לשלב שבו תאפשרו לו להיות אדם בזכות עצמו.

 

עיקרון חמישי: קבעו כללים והציבו גבולות

הדבר החשוב ביותר שילדים זקוקים לו מהוריהם הוא אהבה, והדבר השני שהם זקוקים לו כמעט באותה המידה הוא מבנה הגדרת ציפיות להתנהגות ראויה והגבלת מידת החירות המותרת לילדכם. יש הורים שנרתעים מקביעת כללים, מהחשש שילדיהם ירגישו לחוצים, וטעות בידם. המבנה נותן לילדים תחושה של בטחון. אם אתם רוצים לגרום לילד להרגיש רע, הניחו לו לג־ דול בבית שבו אירועי היומיום אינם צפויים, החיים כאוטיים ואין שום כללים של אסור ומותר. הורים טו־ בים יכולים להיות חלוקים בנוגע לפרטי הכללים, אבל כל ההורים הטובים חייבים שתהיה להם מערכת כללים שילדיהם אמורים לקיים. אז אל תוותרו לנערה בעניין שעת החזרה הביתה וכשאתם יודעים שאתם צודקים, אל תפחדו להיות תקיפים. זכרו שההחלטה להקל בנו־ גע לכלל כלשהו או לבטלו נתונה בידיכם, לא בידי ילדכם, אז קבלו אותה מהסיבות הנכונות.

 

עיקרון שישי: סייעו בטיפוח עצמאותו של ילדכם

הצבת גבולות מסייעת לילדכם לפתח חוש שליטה עצמית. עידוד לעצמאות מסייע לו לפתח חוש ניתוב עצמי, ועל מנת להצליח בחיים הוא יזדקק לשניהם. רוב הילדים שואפים לחירות רבה יותר משהוריהם מוכנים להעניק להם בלי שיזדקקו להמרצה נוספת, ואם תראו בדחף לעצ־ מאות צורך טבעי שיש להיענות לו, ולא דחף שלילי שיש לדכאו, תחסכו לעצמכם כאבי ראש רבים. הסכימו לבחי־ רות של ילדכם, אל תפתחו בקרב על כל סוגייה, שבחו את החלטותיו והניחו לו ללמוד משגיאותיו. במצבים שבהם אתם נקרעים בין הרצון לאשר לבין הרצון לסרב, כדאי להיצמד לכלל הזה: גוננו כשצריך, אבל התירו כשאפשר. במילים אחרות, נסו להגדיל ככל האפשר את האוטונומיה של ילדכם כל עוד אינכם מסכנים את בריאותו ושלומו.

 

עיקרון שביעי: היו עקביים

הגורם שתורם יותר מכל לבעיות משמעת אצל ילדים הוא הורות לא עקבית. אם הכללים שלכם משתנים מיום ליום באופן בלתי צפוי, או שאתם אוכפים אותם רק לסירוגין, התנהגותו הפרועה של הילד היא באש־ מתכם, לא באשמתו. הדרך הקלה ביותר לסייע לילד להתנהג כראוי היא להפוך את ההתנהגות הטובה לה־ רגל שהוא אפילו לא צריך לחשוב עליו, ואת זה עושים באמצעות הורות עקבית, מיום ליום. אבל אל תטעו בין עקביות לנוקשות. אתם תזכו להתנהגות הטובה ביותר מצד ילדכם אם תגלו גמישות במקומות המתאימים, ולא אם תנהגו בקשיחות חסרת הגיון.

 

עיקרון שמיני: הימנעו ממשמעת נוקשה

יש רק שלוש דרכים לגרום לילדכם לשנות את הת־ נהגותו כאשר הוא עושה משהו שאינו לרוחכם: להע־ ניש אותו, לתגמל אותו על התנהגות חלופית רצויה, או להסביר לו מה הייתה השגיאה ואיך הייתם רוצים שיתנהג בפעם הבאה. רוב ההורים משתמשים בשילוב של שלושתן, בהתאם לגיל הילד ולחומרת מעשיו.

 

כל עונש חייב להיות לא נעים על מנת שיהיה יעיל. אין טעם להעניש ילד באמצעות שילוחו לחדרו המלא צעצועים. רוב ההורים מבינים את זה, אבל לא מענישים ביעילות מפני שהם לא אוהבים לגרום לילד להרגיש רע. כדי שהענישה תהיה יעילה, יש להשת־ מש בה בעקביות (אם ברצונכם לשים קץ לניבולי הפה יש לנכות חלק מדמי הכיס שלו, למשל, בכל פעם שהוא מגדף) ויש לנקוט בה מהר ככל האפשר.

 

עיקרון תשיעי: הסבירו את הכללים וההחלטות שלכם

ילדכם אינו קורא מחשבות ובגילו עדיין אין לו שיפוט ונסיון כמו שלכם, אז אל תשאירו את הדברים החשובים באיזורי הדמדומים. הבהירו אותם. ולפני שאתם מוסרים את ציפיותיכם לילדכם, ודאו שהן ברורות לכם עצמכם. תמיד רצוי להסביר את ההגיון העומד מאחורי הכלל שק־ בעתם. רוב ההורים מבטיחים לעצמם שלעולם לא יגידו לילדם ”כי ככה אמרתי‭,“‬ וכמעט כולם מפרים את ההבטחה מפני שזה מעייף לספק לילד הסבר ועוד הסבר, אבל הת־ שובה הסתמית הזאת מתפרשת כהפגנת כוח, לא מעוררת כבוד ולא מייצרת חשק לציית. אם אינכם רוצים שילדכם יתרגל לעשות דברים כי מישהו ”אמר לו ככה‭,“‬ אתם חייבים להיגמל מההרגל לענות ”כי ככה אני אמרתי‭.“‬

 

עיקרון עשירי: התייחסו לילדכם בכבוד

הורים רבים מתחבטים יותר מדי בשאלה האם ילדם רוחש להם כבוד, ולא מקדישים די מחשבה לשאלה האם הם מתייחסים אל ילדם בכבוד. יש ביטויים שכ־ דאי למחוק ממאגר התשובות שאתם משתמשים בו ו“אל תענה לי“ הוא אחד מהם. נהלו שיחות דו־סיטריות, הניחו לילדכם להתנהג בהתאם לגילו וכשהיחס שלכם אליו יהיה מבוסס על אהבה, הדרכה וכבוד, יהיה לו יותר קל לרכוש ידידים, יהיה לו יותר קל להצליח בלימודים ובעבודה, יהיה לו יותר קל לבסס נישואין מאושרים, ובבוא היום אף יהיה לו יותר קל להיות הורה טוב לילדיו.