ש', שהתארח עם רעייתו במלון מרידיאן ים המלח, תבע את בית המלון על סך 13 אלף שקל בעבור רכב סובארו, שהיה שייך לאחיו, ונגנב מהחנייה הציבורית של המלון, בעת שבני הזוג התארחו בו.
בכתב התביעה טען ש' כי הנתבעת התרשלה בכך שלא הציבה שומר בשעות הלילה בחניון הרכבים ולא נקטה באמצעים סבירים על מנת להבטיח שלא יקרו מקרי גנבה. הוא הוסיף וטען שאזור ים המלח ידוע כסובל ממקרי גנבה רבים ועצם הצבת שלט בפתח החניון לפיו, לכאורה, המלון אינו אחראי על נזק או גנבה המתרחשים בחניון, אינו פוטר את המלון מאחריותו על פי דין. "קיים דין ספציפי", טען ש', "לעניין אחריותו של בעל המלון, המעוגן בסעיף 12 לחוק השומרים תשכ"ז - 1967, הקובע כי אחריות בעל המלון היא כשל שומר בשכר".
הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה שמדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית, כי אין היא נושאת באחריות לאירוע הגנבה וכי היא נוקטת, באמצעות הגורמים המוסמכים מטעמה, בכל הפעולות הנדרשות על מנת לשמור על בטיחות האורחים ורכושם, לרבות רכביהם הפרטיים. בעניין זה טענה הנתבעת שלפנים משורת הדין, ובהתאם למצבת כוח האדם במלון, היא משתדלת להציב שמירה גם בחניון הרכבים.
הנתבעת הוסיפה וטענה כי הזהירה את האורחים לגבי האחריות לרכוש, בין השאר באמצעות השלט בפתח החנייה. עוד טענה, שהתובע לקח על עצמו את הסיכון שבגנבת הרכב בכך שלא דאג לביטוח מקיף לרכושו, ושלא יעלה על הדעת שהתובע יבקש לגלגל נזק זה, אך ורק בשל העובדה שהרכב היה בחנייה ציבורית של המלון, על המלון.
השופטת חנה פלינר שדנה בתביעה קיבלה אותה וחייבה את בית המלון לשלם לתובע 11,500 שקל ועוד 850 שקל הוצאות משפט. "הרכב הפרטי", כתבה בפסק הדין, "מהווה לעיתים קרובות את אמצעי התחבורה למלון, והשמירה על נכס זה הינה חלק אינטגרלי מהשירותים הניתנים על יד המלון לאורחיו. לפיכך, סוברת אני, כי השמירה על החפצים של אורחי המלון אינה טפלה למטרה העיקרית, והפטור לבית המלון יינתן רק כאשר יוכח שהנכס ניזוק או אבד עקב נסיבות שלא ניתן היה לחזותן מראש. במקרה הנדון לא הוכיחה הנתבעת כי לא התרשלה, ולכן יש לחייבה, בין אם בעל המלון הינו שומר בשכר עקרי ובין אם הוא שומר שכר טפל" (ת"ק 3644/06).