פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית, שבה מופיעים על המרפקים, הבירכיים, הקרקפת ולעיתים גם על איברים אחרים בגוף סימנים אדומים וקשקשים מרובים. למחלה אין ריפוי והטיפולים הקיימים נועדו להביא להקלה. למרות מחקרים רבים הקשורים למחלה עד עתה נאסף מידע מועט אודות המגנון המולקולרי המשפיע על הופעתה.
גילוי הגן הקשור לפסוריאזיס ארך כשנתיים וחצי והממצאים פורסמו בכתב העת Nature Genetics. המחקר בוצע כחלק מעבודת הדוקטורט של רמאון בירנבאום, מהמעבדה לגנטיקה על שם מוריס קאהן באוניברסיטת בן גוריון בנגב. במהלך המחקר נבדקו 44 חולים מ-5 דורות של משפחה ישראלית יוצאי יהדות מרוקו, הסובלים ממחלת עור עם מאפיינים קליניים הדומים לסבוריאה ופסוריאזיס. בהשוואה בין בני המשפחה החולים והבריאים התגלה הגן הפגום, שתפקידו הנורמלי המשוער הוא בקרה על התרבות תאים מסוימים בעור ואילו הפגם בגן גורם להתרבות בלתי מבוקרת של תאים אלו ולגיוס של תאי מערכת החיסון לעור.
החוקרים רשמו פטנט על הגילוי. ד"ר אוהד בירק מנהל המכון הגנטי בבית החולים "סורוקה" והחוקר הראשי של הניסוי מעריך שחברות תרופות יתעניינו בגילוי החדש. "היום, כשאפשר לדעת מה המולקולות הפעילות בתהליך, אפשר לתכנן תרופה חכמה שיודעת לסום אותן או להפעיל אותן. הטיפולים הקיימים לפסוריאזיס ולסבוראה מקלים חלקית את הסתמנות המחלה מבלי לטפל בגורם הבסיסי שלה, ויעילותם מוגבלת. אין ספק שיש צורך ניכר בשיפור הטיפול בחולי הפסוריאזיס".