ערב החג: בני ברק, עיר ללא הפסקה

חצות הליל לפני ראש השנה, ומי שמגיע לבני ברק יכול לחשוב שהשעה 12 בצהריים. המבקרים פוקדים את בית משפחת קנייבסקי לקבל ברכות מהרב והרבנית, מאמינים מגיעים לבית העלמין לבקש סנגוריה מהצדיקים, ובמוסדות ויז'ניץ מתכוננים לקראת התפילה הגדולה עם האדמו"ר. תחל שנה וברכותיה

במשך מרבית ימות השבוע דלת ביתה של הרבנית בת שבע קנייבסקי בבני ברק פתוחה למבקרים כמעט בכל שעה. חוץ מיום חמישי. זהו יום החופש שלה, בו אין קבלת קהל. אבל יום אחד לפני ראש השנה, מי יעצור את המאמינות? וכך, המה אמש (ה') ביתה של הרבנית בנשים שהגיעו לקבל את ברכתה לקראת השנה החדשה.

 

הרבנית קנייבסקי היא בתו של פוסק הדור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, ונשואה לרב חיים קנייבסקי הנחשב לאחד הרבנים הבולטים והחשובים בציבור החרדי. כך, בין ההכנות לחג ובין וההתייעצויות בנוגע לציפוי העוגה שיצאה הרגע מהתנור, מתפנה הרבנית לחבק, לברך ולנשק את הנשים הפוקדות את ביתה.

 

בין היושבים בסלון ממתינות שתי נשים לבואה של הרבנית. אחת הנכדות יוצאת ומסבירה להן ש"הרבנית לא מקבלת קהל" אבל הדומיננטית שבהן טוענת בתוקף ש"מדובר במקרה דחוף" ושהחברה שלה "עזבה שישה ילדים בבית, בערב חג, כדי לדבר עם הרבנית". תוך כדי המתנה היא גם מנסה לעודד את חברתה ומנחמת אותה ש"הכול מאת ה' ובסוף הכול לטובה".

תפילה לשנה טובה על קבר הרב שך (צילום: עופר עמרם) 

 

ברכותיה של הרבנית נחשבות כסגולה בדוקה בקרב הציבור המאמין. יעל, אחת מבאות הבית הקבועות, מסבירה ש"כשהרבנית מברכת, מה שאת רוצה - יהיה. פשוט ככה". אם מדובר בבעיה אישית וכואבת במיוחד, תשב הרבנית במטבח הקטן ותקשיב לצרות ששוטחים בפניה ותבטיח גם להעביר פתק לבעלה. ברבים מהמקרים, מייעצת הרבנית לנשים לשבת על הכסא שבעלה, הרב קנייבסקי, נוהג לשבת עליו כשהוא לומד, ולומר כמה פרקי תהילים.

 

יעל מסבירה שעל אותו הכסא נהג לשבת גם אביו של הרב, הרב יעקב ישראל קנייבסקי, שהיה אף הוא ממנהיגי היהדות החרדית וזכה לכינוי בו הוא מוכר יותר - "הסטייפלר", על שם עיר הולדתו. עד השעה 23:00 יעזבו כל הנשים את הבית ורק אז ירד הרב מהקומה השנייה ויתחיל לקבל את הגברים. ברכותיהם של הזוג קנייבסקי נחשבות בערב ראש השנה, רגע לפני שהספרים למעלה נפתחים, למצרך מבוקש בעיר בני ברק.

 

כולם מגיעים לקבל המלצות ברגע האחרון

אבל זרם המבקרים הבלתי פוסק לבית קנייבסקי בלילה האחרון של השנה, הוא רק חלק קטן מהפסיפס התזזיתי של העיר החרדית, רגע לפני החגים והימים הנוראים.

 

בכניסה לבית העלמין נעצר לרגע משה פרידמן, תושב העיר ובעל משרד ליחסי ציבור, ומכניס את הציציות אל תוך מכנסיו. "כדי שלא יהיה לעג לרש", הוא מסביר, "שלא יהיה כאילו אני אומר למי שקבור כאן - הנה אני מקיים את המצוות ואתה לא".

 

וגם על קברו של החזון איש (צילום: עופר עמרם) 

 

לכבוד החג, דאגו בעיריית בני ברק להאיר בתאורה חזקה את קבריהם של "החזון איש", הרב ישעיה קרליץ ויורשו לכס המנהיגות, הרב אלעזר מנחם שך. בין המצבות שורר שקט שיכול להתקיים רק בבית עלמין וקבוצה קטנה של אברכים ונשים עוסקת באמירת תהילים.

 

"המנהג הוא לעלות לקברי צדיקים בערב ראש השנה כדי שאלו ימליצו עליך בשמיים", מסביר אהרון, תלמיד ישיבת מיר בירושלים, שהגיע לעיר ועל הדרך כבר החליט להגיע עם חבר נוסף לבית העלמין ולנצל כראוי את הרגעים האחרונים לפני שעת השי"ן. "כל אדם, ככל שהוא מפחד לפני יום הדין הוא מתפלל חזק יותר, מרבה ביותר תחנונים", הוא אומר. "בגלל זה אני מגיע לכאן, כדי שהצדיק ימליץ עלי בשמיים".

 

המבקרים שמגיעים בלילה להתפלל בבית העלמין, מנצלים את הדלילות היחסית של המבקרים כדי "לתפוס" רגע של תפילה שקטה. למחרת היום, כבר יגיעו למקום מאות מתושבי העיר והסביבה, כדי לבקש המלצות למעלה.

 

אחרי חצות - כאילו אמצע היום

באתר המרכז את מוסדות חסידות ויז'ניץ בעיר - אם לא היה חושך בחוץ - אפשר היה לחשוב שהשעה היא 12:00 בצהריים. ברחבה בחוץ עמלים כמה עשרות בחורים צעירים ואברכים בהקמת טריבונות שישמשו כ-15 אלף חסידים, שיגיעו לחגוג את ראש השנה יחד עם האדמו"ר מוויז'ניץ, הרב משה יהושע הגר ובנו ישראל, שעתיד ככל הנראה לרשת את מקומו של אביו.

מתקן מים למתפללי ויז'ניץ (צילום: עופר עמרם) 

 

תוך כדי הגעת מתפללים לאמירת סליחות, בתוך בית הכנסת עושים הכנות אחרונות לקראת תפילות החג ומסמנים כל כסא במדבקה הנושאת את שמו של המתפלל שקנה את המקום. מחיר המקום נע בין מאות דולרים ועד ל-100 שקל, "הכל תלוי במרחק מהאדמו"ר", מסביר מנכ"ל מוסדות ויז'ניץ, הרב מנחם מנדל אייזנברג. הוא מוסיף כי "בתקופת החגים כל סנטימטר ומילימטר מנוצל, אפילו במעברים אין כמעט מקום, ועל כל כסא יש מלחמה".

 

מכירת המקומות מתחילה בראש חודש אלול, בשיטת כל הקודם זוכה. את מלאכת סידור המקומות - באופן שישביע את רצון כולם ובעיקר שלא יפגע בכבודו של אף אחד - מגדיר הרב אייזנברג כ"אחת הלוגיסטיקות הכי קשות בכל הכנת החג". לשם העניין הוא גם נעזר בתוכנת מחשב מיוחדת. בפני ynet הוא חושף את סדר הקדימויות: "המקומות הקרובים ביותר לאדמו"ר ניתנים לבני משפחתו, רבנים, ראשי כוללים וגם למי שתורם הרבה כסף למוסדות". 

 

עבור כל אותם אלו שהם לא גבירים מכובדים או רבנים גדולים, הוקמו במיוחד אוהלים ורמפות מחוץ לבית הכנסת. שם כמובן, מחירי המקומות הם הזולים ביותר ואת התפילה, באין מערכת הגברה, ייאלצו המתפללים לשמוע מבעד לחלונות הפתוחים. השנה אף הוסיפו חידוש מיוחד - מראות פנוראמיות שימוקמו בצורה כזו שהמתפללים באוהלים בחוץ יוכלו לחזות במתרחש בפנים ואפילו לראות את האדמו"ר. אם לא פנים אל פנים, אז לפחות את השתקפותו.