87 אחוזים מהרבנים החרדים ו-82 אחוזים מהרבנים הדתיים הלאומיים סבורים שהאינטרנט פוגע בערכי הדת. גם 47 אחוזים מהרבנים הלא אורתודוכסים מחזיקים באותה דעה. כך עולה ממחקר שערך ד"ר יואל כהן מהמכון הטכנולוגי בחולון, שסקר עמדות של רבנים כלפי תקשורת ההמונים.
בסקר נבדקו עמדותיהם של למעלה מ- 300 רבנים בישראל מכל הסוגים - חרדים, דתיים לאומיים (הנחלקים בין הזרם הדתי לאומי לבין הזרם החרדי לאומי, המחמיר יותר), וכן רבנים רפורמים וקונסרבטיבים. המחקר הוצג בכנס הבינלאומי לתקשורת, דת ותרבות שנערך לאחרונה בשבדיה.
מהמחקר עולה כי 95% מכלל הרבנים האורתודוכסים סבורים שהעיתונות פוגעת בערכים דתיים באופן משמעותי. לעומתם, רק 31% מהרבנים הלא אורתודוכסים חושבים כך. ממצאים דומים נמצאו ביחס לעמדות הרבנים כלפי הרדיו, הקולנוע והתיאטרון.
מגבילים הגלישה באינטרנט
עוד עולה מהמחקר, של-74% מהרבנים החרדים ו-87% מהרבנים הדתיים לאומיים יש מחשב בבית. אולם, מתוכם רק 22% מהרבנים החרדים ו-56% רבנים דתיים לאומיים מחוברים לאינטרנט. ל-56% מהרבנים החרדים המחוברים לאינטרנט יש חסימה במחשב, שלא מאפשרת גלישה חופשית באתרים מסויימים. מתוך הרבנים הדתיים הלאומיים ל-22% יש חסימה שכזו.
במחקר נבדקה גם מידת היחשפותם של הרבנים לעיתונים היומיים. מהבדיקה עולה כי מחצית הרבנים החרדים לא קוראים עיתון יומי. בקרב רבני הציונות הדתית לא קוראים עיתון יומי 58% מהרבנים הדתיים לאומיים ו-70% מהרבנים החרד"לים. בקרב הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים רק 28% לא קוראים עיתון יומי.
הרבנים נשאלו אם לדעתם יש לדווח על מידע שערורייתי החושף פשעים שביצעו רבנים. כל הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים דגלו בכך שיש לדווח על מידע מסוג זה. לעומתם, רק 23% מהרבנים החרדים ו-59% מהרבנים הדתיים לאומיים דגלו בכך. רבנים מכל הזרמים האמינו כי בפרסום כזה יש גורם מרתיע - 76% מהרבנים האורתודוכסים ו 62% מהרבנים הלא אורתודוכסים.
למרות הסתייגותם הניכרת של הרבנים בישראל מתקשורת ההמונים בארץ, כשנשאלו אם הקונפליקט בין הדת לתקשורת בלתי נמנע, 8% בלבד מהרבנים מכל הזרמים הסכימו לחלוטין, 18% הסכימו מאוד, לעומת 30% שלא הסכימו, 22% שהסכימו מעט ו-23% שהסכימו.
רוב הרבנים מסכימים עם הזכות לדעת: 97% מן הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים, 77% מרבני הזרם הדתי לאומי המרכזי, 45% מהרבנים החרדים - לאומיים (חרד"ל) ו-41% מן הרבנים החרדים "הסכימו במידה רבה" או "הסכימו במידה רבה מאוד" עם הזכות לדעת.
חופש העיתונות זכה אף הוא לתמיכה רבה, אם כי פחותה מעט מהתמיכה בזכות לדעת- 96% מהרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים, 47% מרבני הזרם הדתי לאומי המרכזי, 33% מהחרדים-לאומיים ו 26% מהרבנים החרדים הסכימו במידה רבה או במידה רבה מאוד עם הזכות לחופש עיתונות. רבנים שנולדו במדינות אנגלו-סקסיות נטו להכיר בזכות זו יותר מרבנים שמוצאם ממדינות אחרות (כמו מדינות מזרח אירופה או ארצות ערב).
89% מהרבנים האורתודוכסים מכל הזרמים דוגלים בפיקוח על התקשורת. אפילו 48% מהרבנים הלא-אורתודוכסים דוגלים בכך. רבנים מכל הזרמים שדגלו בפיקוח על העיתונות העדיפו כי הדבר ייעשה על-ידי גוף ציבורי ולא על-ידי רבנים. אפילו רבנים חרדים העדיפו כי הדבר ייעשה על-ידי גוף ציבורי (62%) ולא על-ידי גוף רבני (38%).