אדמה משוגעת

ריקו החונט מ"עמוק באדמה", לא מוטרד מכך שעומדים לקבור את הסדרה שלו. בראיון לכבוד העונה החמישית והאחרונה שעולה השבוע בישראל, הוא מספר על החיים כלטיני בהוליווד, הפרויקטים עם מ. נייט שאמאלאן וקוונטין טרנטינו, ובעיקר לא שוכח להתענג על הסדרה שהפכה לו את החיים. בלעדי

לפני שנתיים החליט אלן בול לקבור סופית את הסדרה המופתית שלו, "עמוק באדמה". הוא העדיף לפרוש בשיא, בסיום העונה החמישית, וסגר את שעריו של בית ההלוויות של משפחת פישר. ההחלטה של בול הותירה את שחקני הסדרה בפני הצורך למצוא עבודות חלופיות, כשחלקם עדיין מקווים למצוא את מקומם בהוליווד ולצלוח בשלום את המעבר מהטלוויזיה לקולנוע. בינתיים נדמה שמי שהכי מצליח במעבר הוא פרדי רודריגז בן ה-31 שזכור בתור ריקו דיאז, החונט הלטיני המתוק והסקסי. הוא התחיל כאחראי על שחזור ושימור המתים, כשבמהלך הסדרה שודרג והפך להיות שותף של הפישרים. ההופעה ב"עמוק באדמה" העניקה לו פרסים ומועמדות ל"אמי" וגם משכה את תשומת הלב של במאים מהשורה הראשונה, שמלהקים אותו כעת לסרטיהם.

 

נפגשתי עם רודריגז בפסטיבל ונציה האחרון, לקראת עליית העונה החמישית בישראל. כזכור, "קשת", זכיינית ערוץ 2 המשדרת את הסדרה, עשתה "מעשה טלעד" בעונה הרביעית של הסדרה הנהדרת והמקאברית הזאת, התעללה בה וקברה אותה אי שם בשלהי לוח המשדרים. העונה החמישית התמהמהה מעבר לרצוי וכבר אפשר למצוא אותה בדי.וי.די. היא תשודר קודם בערוץ Xtra HOT (ימי רביעי, 22:00) ורק אחר כך תגיע לערוץ 2. ההתעללות הזאת לא מונעת מהמעריצים והמכורים להמשיך לעקוב אחריה.

 

"לא הייתי מודע לכך ש'עמוק באדמה' זוכה להצלחה בישראל", אומר רודריגז, "זה נהדר". הוא מסביר את סוד הצלחתה במקומות שונות ברחבי העולם בהשוואה להכנת מרק משובח, "בו אתה מכניס את כל המרכיבים והתבלינים הנכונים. ב'עמוק באדמה' היו במאים טובים, תסריטאים מצוינים, צוות נפלא. רשת HBO נתנה לנו את החופש לעשות ניסויים ואפשרה לייצור את סוג הסדרה שרצינו לעשות".

 

בעונה החמישית נעקוב בין היתר אחר התנהלותו של ריקו הפרוד מרעייתו בעולם הצ'אטים והדייטים. "העונה הזאת עוסקת בשינויים בדמות שלי וגם במערכת היחסים שלי עם הפישרים, ויש בה הפתעות. אנשים יהיו מאוד מופתעים מהתפתחויות בה".

 

איזו דמות מהפישרים אתה הכי מחבב?

 

"נראה לי שהדמות החביבה עליי היא רות, אם המשפחה. אני מת על פרנסס קונרוי שמגלמת אותה. אני תמיד נהנה להתבונן בעבודה המעולה שהיא עושה".

 

הסדרה שינתה את הגישה שלך למוות?

 

"כן, בהחלט. הסדרה גרמה לי להעריך יותר את החיים ואת האנשים שסביבי".

 

לקחת קשה את ההחלטה לסיים את הסדרה?

 

"ידעתי שהגיע הזמן לסיים אותה, גם כדי להיפרד בשיא - כך נשמר את המסורת שלה כסדרה איכותית עם אינטגריטי. אם היינו ממשיכים, אולי היינו הופכים לסוג הסדרות שממשיכות יותר מדי ומתדרדרות".

 

כשהצילומים הסתיימו, נטלת לעצמך מזכרת מאתר הצילומים?

 

"לקחתי כמה מזכרות, כמו בגדים ותמונות. לקחתי גם את הבקבוקים הגדולים שהכילו את חומרי החניטה. תמיד חמדתי אותם, אז בסוף נתנו לי כמה מהם".

 

אז איך החיים אחרי "עמוק באדמה"?

 

"נהדרים, במיוחד שבשנה הקרובה יצאו מספר סרטים שעשיתי לאחרונה. הסדרה פתחה לי דלתות ולמזלי אין לי הבעיה של כוכבי טלוויזיה רבים, שלא מצליחים למצוא את מקומם אחרי שהסדרה שלהם יורדת. אני חושב שלשחקנים של סיטקום יותר קשה לפרוץ אחר כך, ובגלל האופי הקלאסי של 'עמוק באדמה' מתאפשר לי לעשות עוד דברים".

 

נפגשנו במקום הכי רחוק מהאווירה העגמומית, החיוורת והמסוגננת של "עמוק באדמה" - "פגודה", מתחם בילוי בחוף הים שטוף השמש של הלידו בוונציה. רודריגז נמוך הקומה נראה כמו ילד שהתגנב לתוך חליפתו של דודו הגנגסטר: חליפת פסי הסיכה פשוט נראית עליו גדולה מדי. אפילו הזיפים שמעטרים את פניו לא ממש מצליחים לבגר את הבייבי פייס שלו. שערו השחור כפחם משוח בג'ל, והחיוך הממיס והמבט הכובש שלו ביישניים וממזריים כאחד. רודריגז, בן להורים מפורטו ריקו, נולד בשיקגו.  הוא מספר כי גדל ברחובות הזועמים של שכונה גרועה וקשוחה למדי. "זה העניק לי חוכמת רחוב", הוא נזכר בימים ההם. "ההתבגרות בשכונה גורמת לי כעת להתבונן אחרת בחיים. אני מעריך יותר את ההצלחה". הוא התחיל לשחק כבר בימי התיכון, הופיע בתיאטרון וב-1993 החל לפלס דרכו במעלה הסולם ההוליוודי (בין היתר התארח בסדרה "שולחן לחמישה"). בהמשך עקר משיקגו ללוס אנג'לס כדי להתקדם. "זה לא היה קל בהתחלה לעבור לעיר אחרת", הוא מספר. "לא הכרתי אנשים והייתי צריך להקים לעצמי בית".

 

מי היו מודל החיקוי שלך?

 

"השחקנים שגילמו אנטי גיבורים בשנות ה-70: דסטין הופמן ואל פצ'ינו. הם העניקו לי השראה והייתי שמח כעת לעבוד איתם".

 

רודריגז חי בלוס אנג'לס, ולדבריו "הוליווד היא הוליווד והכל תלוי בכמה אתה מחליט להשתתף במשחק ההוליוודי. יש כאלה שהוליווד הופכת לעולם שלהם והם חושפים לראווה את חייהם הפרטיים. אני מעדיף לא לשחק את המשחק הזה. אני יותר מדי מבוגר בשביל זה. החיים אחרי שלושים נהדרים, ומסיבות כבר לא מעניינות אותי. ימי הבליינות כבר מאחוריי". הוא נשוי ("אשתי לא בעסקי השעשועים") ויש לו שני ילדים. "אני נהנה להיות איש משפחה. אני אומנם משתדל להרחיק את ילדיי מהביזנס ולשמור על אורח חיים נורמלי, אבל הבן הבכור גילם את הבן שלי ב'עמוק באדמה'. אני לא דוחף אותו במיוחד. הוא פשוט עשה אודישנים לסדרה והתקבל".

 

חוץ מלהיות הורה מסור, רודריגז מסתער כאמור על הקולנוע. לאחרונה בצבץ ב"הרפתקה בפוסידון", ספינת התענוגות המפוארת שמתהפכת וקומץ ניצולים מסיפונה מנסה לשרוד.

 

"צילומי 'הרפתקה בפוסידון' היו מבחינתי חוויה של פעם בחיים", הוא טוען. "אף פעם לא עשיתי סרט בסדר גודל כזה. שחקן תמיד רוצה להתנסות בכזאת הרפתקה ואני בר מזל שניתנה לי האפשרות לעשות זאת".

 

אתה בכלל חובב סרטי אסונות?

 

"כן, אני מחבב אותם. אהבתי בילדותי את הסרט המקורי של 'פוסידון' - זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי סרט אסונות כזה והוא מאוד הרשים אותי והשפיע עלי".

 

התבאסת כשנודע לך שהולכים להרוג אותך מהר מאוד במהלך העלילה?

 

"לא, הייתי מודע לכך שיחסלו אותי בהקדם ושזהו תפקיד קטן. פשוט רציתי להיות חלק מהסרט ומהחוויה הזאת".

ניסית לשנות את רוע הגזרה ולהגדיל את התפקיד?

 

"לא, הייתי אסיר תודה על הזכות להשתתף בסרט".

 

לאחרונה הוא חווה אכזבה נוספת עם הסרט "נערה במים" של מ. נייט שאמאלאן ("החוש השישי", "הכפר"), שנחל כישלון צורב בארה"ב. "אני פשוט לא יכול להסביר את חוסר ההצלחה בקופות", אומר רודריגז. "אני מגלם כאן שכן מסתורי בבניין דירות בו מתרחשת העלילה. אני אומנם לא מאמין במיסטיקה, אבל רציתי לעבוד עם נייט וגילתי שהוא במאי מדהים. גם ברייס דאלאס האוורד, כוכבת הסרט, מאוד נחמדה ומקסימה".

 

אחרי הכישלונות של "הרפתקה בפוסידון" ו"נערה במים" נדמה שאתה צריך להתרחק ממים.

 

הוא מצחקק. "לא הבחנתי בקשר הזה. כנראה שאתה צודק".

 

לפסטיבל ונציה הגיע רודריגז כדי להשתתף בבכורה של הסרט "בובי". הסרט, בבימוי השחקן אמיליו אסטבז, השתתף בתחרות הרשמית והיה אחד היותר מדוברים במהלך הפסטיבל. הוא מתרחש במלון אמבסדור בלוס אנג'לס, על רקע ההתנקשות בסנטור רוברט קנדי ב-1968, בעיצומו של מסע בחירות. הקאסט המרשים כולל פיגורות כמו שרון סטון, דמי מור, לינדזי לוהן, אנתוני הופקינס, כריסטיאן סלייטר ועוד רבים וטובים.

 

בטח נהנית לעבוד עם כל הדיוות עליהן גדלת בנעוריך?

 

"הן לא התנהגו אליי כמו דיוות והיו מאוד נחמדות. נתקלתי בצד אחר שלהן. הרגשתי שם כמו במחנה קיץ של שחקנים, וזה היה כיף וחוויה בלתי נשכחת. בגלל שאמיליו היה שחקן, הוא מודע למה ששחקנים צריכים בעבודה. הוא מאוד כיבד אותנו ונתן לנו את הזמן והספייס להשיג מה שאנחנו רוצים".

 

ב"בובי" רודריגז מגלם לטיני עובד במטבח בית המלון, המנסה להשיג את החלום האמריקאי. "אמיליו ראה אותי ב'עמוק באדמה' וחשב שאני מתאים לדמות הזאת. בסרטים יצא לי לאחרונה לגלם מלצר, אבל בחיים לא התנסיתי במלצור, כי מיד הפכתי לשחקן. 'בובי' זה לא רק סרט על רוברט קנדי, זה גם סרט על האנשים שהוא השפיע עליהם ושלמענם הוא פעל", מעיד רודריגז. "וכשהוא נהרג, אתה רואה איך זה טלטל ודיכא אותם. הסרט מעלה נושאים שאמריקה התמודדה איתם בשנות ה-60 ועדיין מתמודדת איתם".

 

אתה חיה פוליטית?

 

"ממש לא".

 

רודריגז עשה לאחרונה סרט עם אווה לונגוריה ("היא מאוד מגניבה והיה כיף לעבוד איתה"), כוכבת "עקרות בית נואשות". הוא גם מעורב עכשיו באחד הפרויקטים היותר מסקרנים של התקופה הקרובה, "esuoH dnirG", מפגש פסגה של שני חברים טובים - קוונטין טרנטינו ורוברט רודריגז. מדובר במחווה לסרטי אימה קדומים סוג ב'. "זה פרויקט משוגע והוא יורכב משני סרטים שיוצגו יחד", הוא מגלה. "אף פעם לא הייתי חסיד של סרטי אימה, אבל זה הולך להיות משהו אחר. זה יהיה סרט זומבים סטייל סרטים מדליקים משנות ה-70. אני מופיע בחלק של רוברט ומגלם שוב דמות מסתורית - גיבור אקשן. אני לא יכול לפרט הרבה על העלילה, בגלל שלא אישרו לי לעשות זאת".

 

איך היה המפגש עם טרנטינו? נתקלתי בו לא אחת, והתרשמתי שהוא די מופרע.

 

רודריגז פורץ בצחוק, "זה מצחיק. טרנטינו לא נראה לי מוטרף. הוא הגיע לסט בזמן שצילמתי את החלק שלי והוא מאוד קולי. בחור טוב עם לב מאוד רחב. נהניתי להסתובב איתו".

 

עדיין קשה להיות לטיני בהוליווד?

 

"זה תמיד יהיה קשה. עד שאתה לא מגיע למעמד כמו זה שהגיע אליו בניסיו דל טורו, תמיד תיאלץ לעשות תפקידים של דמויות לטיניות. מי שרוצה לפרוץ, חייב לעבור גבול מסוים ואז לחדור לתוך המיינסטרים. אני נמצא איפה שהוא באמצע. ואולי אצליח לחצות את הקו הזה. אני משתדל לחרוג מהסטריאוטיפים ומשתוקק לעשות גם קומדיות. אשמח גם אם יתאפשר לי לביים - זאת המטרה שלי עכשיו, אחרי שמלאו לי 30. אני תמיד מנסה ללמוד מהבמאים שאני עובד איתם".