נפלאות ה-2.0 Web סופרו לא פעם מעל גבי דפי אתר זה ודפים רבים וטובים במדיה הכתובה, על שלל סוגיה. ההבטחות, הטכנולוגיה, הממשקים והמודל העסקי, כולם חוברים יחדיו למשתמשים ויחד מייצרים דור חדש של סטארט אפיסטים לובשי כפכפים ומזריקי אספרסו, אשר ברגעים אלו עמלים על הבאת הבשורה הבאה.
במהלך התקופה האחרונה אנו עדים לפרץ אדיר של אפליקציות ווב לצרכני הרשת באשר הם, אם זה פליקר שמספק שירות לניהול אלבומי תמונות מהמתקדמים שישנם, דלישיוס המספק שירות לניהול המועדפים והקישורים האישיים שלכם ואם זה עוד אינספור מערכות להקמת בלוגים אישיים וכל דבר אחר שתוכלו לדמיין. יחד עם האפליקציות הללו, אשר אופי צריכתם הוא פרטי יותר, צצו להן אפליקציות אינטרנטיות בעלות אופי ואוריינטציה עסקית.
האפליקציה כשירות
מאחורי כל עניין האפליקציות העסקיות עומד מודל ישן, מודל ה-ASP (Application Service Provider). מודל זה מתייחס לאפקליציה כשירות הניתן בתשלום במסגרת חבילה מוגדרת מראש.
מה יותר טבעי עבורי כבעל עסק קטן ולא טכנולוגי מלהסתפק במחשב המחובר לרשת האינטרנט ולצרוך את כלל השירותים העסקיים בהם אני מעוניין, מגורמים המספקים לי אפליקציה העונה על צרכיי, בעלות חיוב חודשית שאינה מצריכה ביקור תכוף אצל מנהל הבנק לצורך הגדלת תקרת האשראי.
יתרונות מודל ה-ASP הם רבים וברורים:
כמו היתרונות, גם החסרונות ידועים כאשר העיקרי שבהם הוא נושא הבעלות על המידע ואבטחתו.
אין ספק כי לבעלי עסקים קטנים ובינוניים (SMB) עולם האפליקציות העסקיות ב-2.0 Web הוא עולם מבטיח, שחובה עליהם להעמידו במבחן בבואם לאתר פתרונות תוכנה הדרושים להם. שאלת השאלות שנשאלת היא מהי מידת היעילות של שילוב מספר כלים, ממספר ספקים, תחת קורת גג אחת ומתי היתרון הופך לחיסרון, כאשר אנו פונים בכל פעם לספק אחר בכדי שיספק לנו פתרון.
דיון נוסף שנפתח והופך רלבנטי יותר ויותר, הוא האם נראה את עולם ה-2.0 Web מחלחל לארגונים גדולים (הenterprise- וcorporate-) בצורה של אפליקציות פנים ארגוניות ייעודיות ואינטגרטיביות באופן שיאיים על עולם התוכנה המסורתי כפי שאנו מכירים אותו כיום.
לסיכום, גם אם עולם ה-2.0 Web לא יחולל שינוי מהותי באופן בו רוכשים וצורכים ארגונים שונים את האפליקציות שלהם, הוא ללא ספק יעמיד את היצרנים הגדולים מול אתגרים חדשים – יצירת עולם אפליקטיבי נוח, כיפי ופשוט לשימוש.
"מרושתים": לבלוג המלא