מת אב ומת אלול

כשחם בחוץ אנחנו נטרפים, זה הוכח מדעית. אבל החמסינים מאחורינו ובקרוב גם אנחנו נרגיש לונדון. נמרוד דביר אופטימי

מטאורולוגיה לא היתה אף פעם שוס גדול בעיניי. אם כבר חזאות, נראה לי שעדיף מרים בנימיני על דני רופ/דויטש. ובכל זאת, דווקא בימים האחרונים אני מוצא את עצמי נזכר בטקסט מטאורולוגי מהסוג היותר רוחני.

 

ב"סנטה אנה", מאמר מפורסם מאת הסופרת האמריקאית ג'ואן דידיון, מנותח הקשר שבין מזג אוויר ומזג האדם. שזה כמו מרים בנימיני, רק עם טאץ' עובדתי. בטקסט, דידיון מדסקסת איך רוחות חמות משפיעות על השפיות והנפש, הופכות לאנשים את הקרביים ובוחשות את מוחם. כדוגמה, היא מנתחת איך רוחות הסנטה אנה מחרפנות את הבריות בקליפורניה (גורמות בין השאר להתקפי דיכאון) או איך משבי הפוהן טורפים את הבריות בשווייץ (גידול בהתאבדויות). הדוגמה השלישית שהיא מביאה היא משלנו - רוחות החמסין (או Hamsin, כפי שהיא קוראת להן), שיורדות מן ההרים לאזור השפלה ומביאות איתן, לכאורה, ריכוז גבוה של יונים חיוביים שגורמים לאנשים להתנהג שלא כטבעם. התוצאה הסופית, באופן הפשוט ביותר, היא שאנשים פחות שמחים.

 

אבל למה צריך ללכת לספרים - הקיץ הזה הוכיח שוב שכשחם בחוץ, אנחנו נטרפים, עם ריבים, שריפות, מלחמות וביטולים. אללה ירחמו. ולמה אני מספר את כל זה? דווקא מסיבה אופטימית: זהו - רשמית אוגוסט מאחורינו. וגם ספטמבר, שהוא בעצם ההמשך המרושע של אותו חודש איום. די לזיעה, שלום ללחות, גודביי לימי השיער הלא מוצלח ולהתקפי הקריזות בחסות היונים החיוביים. זהו. תנו לנו עכשיו רק גשם, שמיכות פוך, עור לבנבן ואור טבעי מחמיא. מה יש, גם לנו מגיע להרגיש לונדון. אז בין אוורור הסוודרים לקפיצה קטנה לחו"ל (ותודה לחגים שהביאונו עד הלום), ישבנו לשבור את הראש מה ישמח אותנו ברגע שהטמפרטורות יצנחו. אז מה יתקוף אותנו בעונה הקרה והשפויה? חצאיות פסים והדפסי זברה, ג'ניפר לופז ורובי וויליאמס, עלי ג'י וליאונרדו דיקפריו ועוד הרבה דברים טובים.

 

את הפרויקט השפוי הזה בחרנו לפתוח עם עידן אלתרמן, אחד הכישרונות הגדולים שיש לנו. אולי שערוריות לא היו לו לספק, אבל לכתבתנו החרוצה סמדר שילוני הוא שחרר תובנות על זוגיות, התפכחות והפרעות שינה. הכי קול.

אז דני רופ, אם שומע - עכשיו צריך לארגן לנו רק נחיתה משמעותית בטמפרטורות. ג'ואן דידיון וחברי מערכת "פנאי פלוס" מבטיחים שיהיה שיגעון ברגע שיתקרר פה קצת.

 

רק קרירות,

נמרוד דביר

עורך בידור וחובב

טמפרטורות נמוכות