למרות שמספר הפועלים הפלסטינים העובדים בארץ הצטמצם מאוד בשנים האחרונות, אלפים מתושבי יהודה ושומרון מוצאים את מקור פרנסתם בישראל. לעומתם, תושבי רצועת עזה מנועים מלהיכנס לישראל מאז ניצחון חמאס בבחירות ברשות הפלסטינית.

נאסר אל אשכר, העובד בבניין באזור תל-אביב, הוא אחד מהאלפים שנפגעו בגלל הסגר. אל אשכר לא עובד במקום קבוע, אלא מגיע מדי יום מטול כרם לאזור יפו, שם הוא מקווה שאחד הקבלנים, שמגיעים לשכור פועלים, יבחר להעסיק אותו. אבל גם למי שמשיג את כל האישורים ונכנס לישראל, עדיין צפויות בעיות בשל התחרות עם הפועלים הרומנים והסינים. לפעמים חוזר אל אשכר לביתו בטול כרם בידיים ריקות, לאחר שאיש מבין הקבלנים לא בחר בו לעבודה.
בימי הסגר הסבל של הפועלים הפלסטינים גדול הרבה יותר. אל אשכר: "אם במשך השבוע יוצא שביום אחד או שניים אני לא מוצא פרנסה, בסגר נוצרת לי בעיה גדולה. לפעמים קבלן לוקח פועל לכמה ימי עבודה רצופים, ואם הוא לקח רומני או סיני, זה אומר שיהיה לי יותר קשה למצוא עבודה אחרי שיוסר הסגר. כמו כן אם קבלן אחר ירצה פועלים, הוא יכול לשאול את החבר שלו שעוסק באותו מקצוע ולקבל המלצות על הפועלים הסינים והרומנים".
לדברי אל אשכר, מכיוון שלא יוכל לפרנס את שלושת ילדיו בישראל, הוא ייאלץ לפנות לעמותות הצדקה ולבני משפחתו העובדים ברשות הפלסטינית, שגם הם מתקשים לפרנס את בני משפחותיהם. "איך אני יכול לבקש עזרה מהמשפחה? ברור לכולנו מה ההכנסה של מי שעובד ברשות הפלסטינית, מקסימום 2,000 שקלים בחודש, למי שהתמזל מזלו. לך תבקש עזרה מאחד כזה".
אל אשכר סיפר שהמצב הקשה מורגש במיוחד בתקופה הזו של חודש הרמדאן, שבסיומו יחגגו המוסלמים את חג אל פיטר. "אני לא יכול להסתכל לילדים שלי בעיניים כשאני יודע שהם מבינים את המצב. זה לא פותר אותי מתחושת הכאב וחוסר האונים. הילדים יודעים כשאבא לא עובד, החג לא יהיה אותו דבר", הוא אומר. "אני מקווה שבין סוף סוכות לבין החג שלנו יהיו כמה ימים שבכל זאת אוכל להביא לילדים בגד חדש ולהרוויח כסף כדי שנוכל לחגוג כמו שצריך. החיים שלנו כבר מזמן אינם חיי אדם. רק מי שמתמודד כל יום עם המבט של הילדים ועם המראות של המחסור בבית, יודע למה אני מתכוון".
אין כניסה לישראל בכל ימות השנה
אבל אם מצבו של אל אשכר עדיין נחשב סביר במונחים של הפלסטינים - בהתחשב בעובדה שהוא מצליח לעבוד כמה ימים בחודש בישראל - מצבו של אחמד אבו סעדה מעזה קשה הרבה יותר. אבו סעדה, אב לחמישה ילדים, שעבד אף הוא בבניין ובחקלאות בישראל, כבר לא הרוויח שקל אחד בחצי השנה האחרונה. "למעשה מאז שנבחרה ממשלת חמאס לא נכנסתי ולו ליום אחד לעבודה בישראל. החיים שלנו מתנהלים בין חבילת סעד של אונר"א ובין חבילת סעד של עמותה אחרת".
לדברי אבו סעדה, המצב הכלכלי בחודש הרמדאן השנה, קשה מכל שנה קודמת - אפילו מתקופת האינתיפאדה. אך למרות מצבו הקשה הוא לא מאשים בכך את ממשלת חמאס. "גם לפני שחמאס עלה לשלטון המצב שלנו לא היה הרבה יותר טוב. גם אז הכניסה שלנו לישראל נמנעה ובכל פעם זה היה בתירוץ אחר".
צה"ל: אלפים קיבלו היתרים בעקבות הרמדאן והמסיק
בחודשים האחרונים, בעקבות צום הרמדאן ותחילת מסיק הזיתים, ישראל העניקה הקלות שונות לפלסטינים, בניסיון להקל על האוכלוסייה.

מסיק זיתים (צילום: אלעד גרשגורן)
מהמינהל האזרחי נמסר כי 2,000 פועלים פלסטינים קיבלו אישורי יציאה לקטיף אפרסמונים בישראל, מתוכם קיבלו 200 אישורי לינה בישראל. 300 פלסטינים, בגילאי 25 ומעלה, קיבלו אישורי עבודה בתחום התיירות, זאת בניגוד לאישורים הרגילים הניתנים לפלסטינים שגילם עולה על 35 שנים. בנוסף, 20 פלסטינים קיבלו היתר עבודה באירועים של שמורות הטבע והגנים.
לרגל הרמדאן, ישראל אישרה לגברים מגיל 45 ומעלה ולנשים מגיל 40 לעבור באופן חופשי לישראל לתפילות יום השישי בהר הבית, ללא כל צורך בהיתרים מיוחדים. ביום שישי האחרון נכנסו לישראל 107,000 פלסטינים, וביום שישי שלפניו נכנסו 29,000 מתפללים.
בחודש האחרון יצאו כ-5,000 פלסטינים לקבלת טיפולים רפואיים בישראל ועשרה פלסטינים יצאו לקבלת טיפול בחו"ל. במהלך החג נעשו תיאומים דחופים בין כוחות הביטחון לרשות הפלסטינית למעבר פצועים לישראל, בעקבות המהומות האלימות בשטחי הרשות בין חמאס לפתח. ההערכה היא כי עד סוף השנה יכנסו כ-80 אלף פלסטינים לקבלת טיפול רפואי בארץ.
לרגל פתיחת מסיק הזיתים ניתנו 18,000 אישורים לחקלאים פלסטינים ובני משפחותיהם לעבודה במרחב התפר. בנוסף, אושרו 3,000 היתרים לעבודה בישראל בתקופת המסיק. מצה"ל נמסר כי "המינהל האזרחי ופיקוד המרכז נערכים באופן מלא ומקיף למסיק, מתדרכים את הכוחות בשטח ומחדדים הנחיות. המינהל האזרחי עסק בחודשים שלפני עונת המסיק במיפוי נקודות החיכוך, וקיום מפגשים עם ארגונים ישראליים המעוניינים לסייע למוסקים הפלסטינים.
"כמו כן, במהלך תקופת המסיק, ייפתח חמ"ל שבו ישתתפו נציגי צה"ל, המשטרה והמינהל האזרחי. זאת, לצורך בקרה ומעקב אחר המתרחש, פתרון בעיות וביצוע תיאומים נדרשים בזמן אמת".