מיחזור סלולרי: סחורה משומשת במובן החיובי

המכשירים הסלולריים הישנים שלנו מזהמים את הסביבה, אך יש גם קרן אור: מפעל ראשון למיחזור טלפונים נפתח לפני חצי שנה בשדרות במטרה לספק פתרון מסוים למכת השדרוגים. תמי לויאב ביקרה בעיר המופגזת וחזרה עם רשמים

כבר נכתב ודובר לא מעט על סכנות הקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולריים שלנו ומהאנטנות המאפשרות את הקליטה, אך הבעיות לא מסתיימות בכך. בישראל יוצאים מדי שנה כ-250 אלף טלפונים סלולריים מכלל שימוש (טוטאל לוס) והמשמעות היא כמויות גדולות של כספית, עופרת, ניקל, ליתיום וחומרים נוספים, שאתם בהחלט לא רוצים בתוך מי התהום שלכם. 

 

לפני חצי שנה פתחה קבוצת "סולגוד תקשורת" את מפעל המיחזור הראשון בישראל, שאמור לספק מענה מסוים לנזקי אופנת השדרוגים הגורמת לנזק סביבתי רב. המפעל לוקח את המכשירים שיצאו מכלל שימוש ומחדש אותם באופן המאפשר לשווקם מחדש במחיר זול יותר ממחירם המקורי.   

 

 

את הטלפונים המחודשים מוכר המפעל לשימושים שונים: טלפונים חלופיים לחברות המספקות שירות תיקונים; טלפונים מוטענים בשיחות (pay-per-call); יצוא טלפונים לשווקים מתפתחים במדינות כמו אפריקה, מזרח אירופה ודרום אמריקה. 

 

עסק כלכלי לכל דבר

לפי אורן זילברשץ, מנכ"ל סולגוד, מדובר בעסק כלכלי כאשר המיחזור נעשה בכמויות גדולות. זו הסיבה שעיקר העבודה במפעל נעשית בהתאם לפנייה של חברות שונות המעוניינות באלפי מכשירים מדגם מסויים. 

 

לאחר שמתקבלת ההזמנה, סולגוד דואגת לקבל את המכשירים מהדגם הרצוי ומתחילה בתהליך המיחזור המורכב, הדורש עבודת נמלים שכוללת בדיקה מקיפה לכל מכשיר וביצוע תיקון וחידוש בהתאם לצורך.

  

מתי כלל האזרחים יוכלו למחזר?

זילברשץ מדגיש שבמקרה שיש טלפונים או חלקים שאינם ניתנים לשימוש, הם מסולקים באופן ידידותי לסביבה, או מועברים לחברות הממחזרות מתכות וחומרים שונים.

  

מי שמעבירות כיום למפעל את המכשירים שיצאו מכלל שימוש הן חברות הסלולר, שמקבלות בין דולר אחד לעשרה עבור כל מכשיר, בהתאם לאיכותו. לפי זילברשץ, בסולגוד שואפים גם למיחזור פרטי, שלא מתבצע כרגע בישראל, שיאפשר גם לכל אחד מאיתנו למכור מכשירים למיחזור.

 

"אם המדינה תתמוך במחיזור הפרטי על ידי תחנות איסוף ומתן תמריצים שונים, נוכל לדאוג לכך שיותר טלפונים ימוחזרו בצורה נכונה", הוא אומר.