סם מרץ ממכר כמשקם נפגעי שבץ מוחי?
מתאמפטמין, סם המרץ הממכר שגורם נזק עצום למוח, עשוי לשמש בעתיד כתרופה לחולי שבץ? ניסוי שנערך בחולדות ובגרבילים העלה כי מינונים נמוכים של הסם, שהוזרקו עד 16 שעות ממועד האירוע, החזירו את התפקוד המוחי לרמה נורמלית
לילית וגנר
פורסם: 22.10.06, 10:29
אנשים שעברו שבץ יוכלו, יום אחד, לקבל עזרה ממקור בלתי צפוי: מתאמפטמין. מתברר שסם המרץ הממכר, הידוע גם בכינוי “ספיד“ וגורם נזק עצום למוח, מצליח באופן מוזר להגן על הנוירונים בגוף.
“אני בעצמי לא האמנתי לתוצאות,“ אומר פרופ׳ דייב פולסון, שהזריק מתאמפטמין למוחם של חולדות וגרבילים שלקו בשבץ. “על פי הנתונים המחקריים, חשבנו שזה יחמיר את מצבם עוד יותר, וכולנו הופתענו. “עד כה היה ידוע שאם מזריקים מתאמפטמין ללוקים בשבץ ממש לפני האירוע, התוצאה היא הרעה משמעותית במצבם.“
התופעה התגלתה כשפרופ' פולסון סייע לפרופסור-עמית לבדוק את ההשפעות של מתאמפטמין על הריאות. תוך כדי הניסוי, שנערך במעבדות של אוניברסיטת מונטנה, התברר שהסם שגורם נזק רב למוח אם מזריקים אותו לפני השבץ, מצליח דווקא לסייע בשיקום הנוירונים הנגועים אם מזריקים אותו מיד אחר כך.
כדי לבדוק את ההשפעות האלה באופן מבוקר שמרו המדענים במשך תשעה ימים פרוסות דקות של היפוקמפוס של חולדות, אותו חלק במוח שמשמש ללמידה וזיכרון. כדי לדמות מצב של שבץ מנעו החוקרים הגעת חמצן וגלוקוזה לפרוסות המוח למשך שעה וחצי, ואחר כך הזריקו להן מתאמפטמין.
תוצאות המחקר הראו שמנות גדולות של מתאמפטמין הביאו להרעה ולנזק חמור יותר לחלקי המוח. עם זאת, כשהמינון היה נמוך, פעילות המוח השתפרה. במקרים מסוימים השיפור היה גדול כל כך, עד שלא היה הבדל בתפקוד בין הפרוסות הפגועות לבין מוחן של חולדות בריאות.
גם הגרבילים שהשתתפו במחקר הראו תופעות דומות. אלה שסבלו משבץ היו פעילים ועצבניים הרבה יותר מחבריהם הבריאים. אבל אחרי שהחוקרים הזריקו להם מתאמפטמין במינון נמוך - הם נרגעו. ניתוח שנערך מאוחר יותר גילה שהנוירונים שלהם היו בריאים ממש כמו של אלה שלא עברו שבץ.
“אל תשאלו אותי איך זה עובד, אנחנו עדיין מנסים להבין את התופעה,“ אומר פרופ' פולסון. “אבל חזרנו על הניסוי ארבע פעמים, והתוצאות היו דומות בכל פעם. אין ספק שהמתאמפטמין משמש חומר הגנה.“
הטיפול המקובל כיום במקרי שבץ - שקורים כשאזור מסוים במוח לא מקבל אספקת חמצן בגלל בעיה בזרימת הדם הנובעת מקריש דם - הוא הזרקה של חומר הממיס את הקריש. אבל כדי שהטיפול יהיה יעיל, הוא צריך להתבצע בתוך שלוש שעות מהשבץ. במקרה של מתאמפטמין שהוזרק לגרבילים, התברר שהוא היה יעיל גם בטווח של 16 שעות ממועד האירוע.
עם זאת, מדגיש פרופ' פולסון שמוקדם עדיין להתייחס למתאמפטמין כאל
תרופה ללוקים בשבץ. “חשוב מאוד שכולם יבינו זאת,“ אמר המדען, שהודה בפני כתב העיתון המקומי “מיסוליאן“ שהוא “ממש פוחד.“ “מצד אחד, יש קבוצה גדולה שרוצה שכולם יבינו שהמת' הוא חומר מזיק ביותר. וזה נכון. מצד שני, עומדות התוצאות שלנו. אבל המציאות היא שכל דבר יכול להיות רעיל ומזיק, אם משתמשים בו לא נכון או בכמויות גדולות מדי".
תוצאות המחקר התפרסמו על ידי מארגני כינוס של אגודת ה-cienceNeuro שנערך בימים אלה באטלנטה. אבל אם תשאלו את פולסון, העבודה עדיין לא הסתיימה. “אנחנו לא מרוצים מכך שהממצאים הגיעו לתקשורת, לפני שפירסמנו את המאמר במגזין מחקרי,“ אמר. “אנחנו מנסים לסיים עוד כמה ניסויים ולראות איך בדיוק משפיע המתאמפטמין על אספקת חמצן וגלוקוזה למוח, אבל כבר עכשיו אנחנו מאמינים שבעתיד ייתכן מאוד שזה עשוי לסייע בטיפול בנפגעי שבץ".