"התקצוב למחקר בארץ הולך ומידרדר, ובארבע שנים הוא צנח בלא פחות מ-30 אחוזים. בהשקעה זו תלוי עתידה של ישראל והיכולת שלה להחזיר אליה מדענים מצטיינים לאחר פוסט דוקוטרט בחו"ל". כך אמר חתן פרס נובל הטרי לכימיה פרופ' רוג'ר קורנברג, בכנס קבלת פנים שנערך לכבודו באוניברסיטה העברית בירושלים. לדבריו, חייבים לחזור על המסר הזה בכל הזדמנות ולדאוג שהוא ייקלט: "אני מודע לכך שמשרד האוצר מקבל בקשות מתחרות לתקציבים הללו מהרבה מאוד גופים אינטרסנטיים. צריך להבהיר כי המדע הוא הדבר החשוב ביותר מיד לאחר הביטחון, כדי לשמר על מעמדה האיכותי של ישראל. בפרט, חשוב לציין כי בכל העולם מכירים בחשיבות המחקר המדעי, ומקצים לו יותר תקציבים, ואילו ישראל לא רק שאינה דורכת במקום היא נסוגה".
קורנברג אמר עוד, כי לתקופות של חודשים אחדים בשנה בהם שהה באוניברסיטה העברית במקביל לעבודתו בסטנפורד, היתה תרומה לזכייתו בפרס משום שהוא ניתן על עבודתו בעשרים השנים האחרונות ובהן זכה לסיוע, שירותי מעבדה וכל הציוד הנדרש, והרצה בפני תלמידי תארים מתקדמים שכתבו מאמרים מהם הוא למד רבות. אחד התלמידים הללו, אבי גינת, כתב את עבודת הפוסט דוקטורט אצל קורנברג בסטנפורד, וחלק ממחקריו צוטטו על ידי ועדת פרס נובל.
פרופ' חרמונה שורק, דיקנית הפקולטה למדעים מדויקים ומתמטיקה באוניברסיטה העברית, ציינה שגינת משמש כיום כפרופסור באוניברסיטת מרילנד, ואין לאוניברסיטאות בארץ אפשרות להחזיר אותו לישראל. גם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, הזהיר כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך. מגידור גם קבל על ביזור יתר של תקציבי המחקר וזליגת תקציבים מהאוניברסיטאות למכללות והביא כדוגמה את מדינת קליפורניה, שבה המדינה, המונה כ-30 מיליון תושבים, תומכת ב-12 אוניברסיטאות בלבד.
ראש המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, פרופ' יואב קבנצניק, אמר כי המכון גאה שאחד ממוריו הבכירים קיבל את הפרס המכובד הזה. "אנחנו גאים משום שאתה חלק מאיתנו ואנחנו יודעים שאנחנו גם חלק ממך, הראית לנו את זה בנאמנות שלך והייצוג שלנו בפורומים רבים", אמר קבנציק. לדבריו, "אני רוצה להודות לך על כמעט 20 שנה שאתה חלק מאיתנו. אני בטוח שבאביב תחזור אלינו, תתן הרצאות ותמשיך במחקרים".
"ראייה קצרת טווח - ומסוכנת"
"הממשלה הנוכחית חייבת לעצור את ההידרדרות בתקצוב המחקר באוניברסיטאות, במשרדי הממשלה ובתעשייה, ואני אלחץ בכיוון הזה ואשמש יו"ר הלובי של המדע בארץ", אמר שר המדע, התרבות והספורט, אופיר פז-פינס, שנשא גם דברים באירוע עצמו. לדברי השר פינס, חלק מהאשמה מוטלת גם על האוניברסיטאות שהעבירו כספים שיועדו למחקר לצרכי הוראה. עם זאת, לדבריו, "הקיצוץ בתקציבי המחקר הוא תוצאה של ראיה קצרת טווח של ממשלות ישראל. אני מקווה שהתופעה הזו נבלמה השנה אך לא תוקנה. אנחנו רוצים לתקן את העיוות הזה".
פינס אמר עוד כי "אני מקווה שיהיה סדר עדיפויות שונה לתחום המחקרי. בדקתי מה הולך למחקר וזה מדאיג ומסוכן. החל מהנושא של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה שהתקצוב שלהם הוא סוג של בדיחה לא מוצלחת. אם המדען הראשי של משרד החינוך מקבל 10 מיליון שקל מתוך תקציב של 10 מיליארד שקל, מישהו צריך לתת לזה הסברים, כנ"ל במשרד הבריאות ובמשרדים אחרים. אפילו משרד המדען הראשי בתמ"ת קוצץ ב-200 מיליון שקלים. חלקים גדולים מתקציבי האוניברסיטאות הולכים להוראה ולא למחקר".
לדבריו, "הדינמיקה היא דינמיקה לא חיובית והיא מתרחשת לא בגלל שאנשים לא מעריכים את חשיבות המדע אלא בגלל שקל יותר לקצץ במדע כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך, כי פחות אנשים נפגעים באופן מיידי. זוהי ראייה מסוכנת, שנשענת על יסודות פוליטיים. אין מדיניות - במה מתרכזים, במה עוזבים, במה משקיעים יותר ובמה משקיעים פחות על פי סדרי עדיפויות לאומיים - אפילו לא אישיים, לא פקולטאים. אני נכנס לנישה הזו ואנסה לעשות משהו כדי לשפר, יש הרבה עבודה", סיכם פינס.
הכותב הוא עורך אתר "הידען"