העתיד: הבנק יהפוך לוויקי-בנק?

בנקים בעידן ה-Web 2.0: כיצד טכנולוגיית הרשת תשפיע על המערכת הפיננסית?

Zopa הוא ויקי-בנק או "רשת חברתית בנקאית" להלוואות. שם, קבוצת מלווים פרטיים מלווה לקבוצת לווים פרטיים אחרת, כך שהסיכון של המלווים מתחלק בין מספר אנשים. התיווך של הבנק נעלם, ונותר רק תפקידו כספק פלטפורמה לרישות חברתי וכמדרג סיכונים, הרווח של המלווים דרך Zopa גבוה בעשרות אחוזים מזה של המפקידים כספם בבנקים הרגילים.

  

ב-1999, שנה לפני התפוצצות הבועה של ווב 1.0, איגוד הבנקים בארה"ב גילה עובדה מדהימה: הוצאות הבנק כשלקוח מבצע פעולת מכירה או קנייה של ניירות ערך באינטרנט הן פחות ממאית מהוצאות הבנק לגבי אותה פעולה כשהיא נעשית בסניף הבנק. בסניף היא עולה 1.14 דולר (כחמישה שקלים) ובאינטרנט היא עולה 1 סנט - כחמש אגורות!

 

למה יש הבדל כזה גדול? האם ידועים לנו מההיסטוריה תקדימים של טכנולוגיות ש"משדרגות" ארגונים בסדר גודל כזה של יותר מפי עשרה? התשובה היא כן. במקרים כאלה נוצר שיבוש מערכתי (Disruption). זו לא אבולוציה ולא רבולוציה, אלא שיבוש מערכות.

 

הבנק שאיננו בנק 

לסוג החדש של הארגונים הפיננסיים קוראים כמה חברות מחקר Non Bank Bank או "בנק שאינו בנק". ייתכן שדווקא בשנת 2006, כשאנו מצויים בשיא היסטורי של הגידול בעוצמת וברווחיות הבנקים, אנו מצויים בנקודת מפנה. האלטרנטיבות לבנקים כמו חברות ביטוח בוועדת בכר, וכמו בנקי אינטרנט, הם קצה הקרחון. ראו גם "שוק ההון: אחרי ועדת בכר, לפני המהפכות הבאות" בהוצאת גלובס ומשרד רו"ח קסלמן ושות', שהוא הסניף הישראלי של חברת רואי החשבון הגלובאלית PWC.

 

ככל שמספר השחקנים הפיננסיים יגדל ויהיה מגוון יותר, העולם הפיננסי יקבל מאפייני רשת. הקצה של תהליך זה טמון בווב 2.0 שבו קיים "חוק הזנב הארוך בפיננסים" האומר כי במדינה בסדר גודל של ישראל, במקום חמישה בנקים עם מיליוני לקוחות לכל בנק, הולכים וקמים אלפי בנקים עם אלפי לקוחות לכל בנק.

 

המעבר לבנקאות 2.0

עד לפני עשור היה קשה לדמיין שבנק בישראל ירוויח בשנה אחת קרוב למיליארד דולר. אחרי עשור של בנקאות אינטרנטית, גם בקשר עם הלקוחות, אך בעיקר בניהול הבנק, זה קורה עתה ב-2006. האם "רפורמת בכר" היא ראשית  סימפטום של מפנה פיננסי?

 

ואכן, המעבר האיכותי מבנקאות 1.0 לבנקאות 2.0, יהיה גם כמותי. במדינות "המפותחות" כמו ארה"ב ושבדיה ויפאן אחוז הצרכנים של אי.בנקינג יגדל מ-40% כיום ל-90% בשנת 2015, ובמדינות מתפתחות כמו הודו וסין זה יגיע מ-20% כיום ל-60% בעתיד

 

צמיחת הענקים

במצב כזה חלה התובנה של אלווין טופלר מ-1980: "99 מאוכולוסיית העולם ישנים. ה1% שאינו ישן, חי במצב מתמיד של תדהמה ו"וואו". אני הייתי מוסיף: 99 מהלקוחות ישנים. ה-1% שאינו ישן גוזר מכך קופונים עצומים.

 

הבנקים בעולם גדלו כמעט פי שלושה בעידן ווב 1.0. לפי האקונומיסט, בנק גלובלי כמו "קרדיט אגריקול" גדל מנכסים בשווי 385 מיליארד דולר ב-1995, לנכסים בשווי של 1.243 מיליארד דולר ב-2005. מאז עידן המחשב האישי ועד היום הבנקים גדלו כמעט פי עשרה!

 

לבנק הגדול בעולם ב-1985 (תחילת עידן המחשב האישי) "סיטיקורפ", היו נכסים בשווי 167 מיליארד דולר וכיום נכסיו הם בשווי 1.484 מיליארד דולר. 

 

הכלים של העידן הקודם

מה סוד ההצלחה של הבנקים? אך הם גדלו כך בנכסים וברווחים? אנו נחלק את התשובה לעידן ווב 1.0 ולעידן ווב 2.0. בעידן ווב 1.0 קבוצת הכלים שבה השתמשו נקראת :אי.ביזנס 1.0". ראו גם ב-the21century.com .

 

קבוצת כלים זו כוללת:

  

1. מערכות תפעוליות כמו ERP (פיננסים, לוגיסטיקה, משאבי אנוש) וכמו CRM (ניהול יחסי לקוחות בשיווק, מכירה ושירות).

2. מערכות ניהול כמו ניהול ידע, ניהול תוכן, ומודיעין עסקי Business Intelligence .

3. מערכות אינטגרציה וניהול ומיזוג תהליכים עסקיים כמו "נטוויוור" של SAP ו"פיוז'ן" של אורקל.

4. מערכות פורטלים ארגוניים.

 

כיצד כלים אלו תרמו לשורת הרווח התחתונה של הבנקים?

ראשית, הפורטל מאפשר "לגלגל" את הוצאות הבנק בתחומי כוח אדם, תחזוקת הסניף, ותחזוקת המחשוב, לכיס של הלקוח. אבל גם הלקוח מרוויח כי הוא לא צריך לבזבז זמן בנסיעה לסניף ובטרחת ההמתנה בתור.

 

שנית, מערכות האינטגרציה וניהול התהליכים אפשרו לבנקים לגדול על ידי מיזוגים ורכישות ולעכל בקלות את המערכות ההטרוגניות והתהליכים השונים בין הבנקים שנבלעו.

 

שלישית, ה-BI או המודיעין העסקי, מאפשר לבנק לפלח את לקוחותיו בצורה מדויקת לפי רווחיות, סיכוני אשראי וכו'. בו זמנית זה מאפשר לתת ללקוח חווית משתמש של בנקאות פרטית.

  

אילו גופים פיננסיים נראה בווב 2.0?

1 ויקי-בנק - Zopa הוא בנק להלוואות שבו קבוצה אחת של מלווים פרטיים מלווה לקבוצה אחרת של לווים פרטיים, כך שהסיכון של המלווים מתחלק בין מספר אנשים. התיווך של הבנק נעלם ותפקידו הוא דירוג סיכונים.

 

2. ויקי-בורסה - היא בורסה שלפי חוק הזנב הארוך, פועלת על פי המודל של אי.ביי. כך, הבורסה המרכזית מתפרקת לבורסות רבות.

 

3. ויקי-כסף - eBay קנתה לפני 3 שנים את חברת הכסף האינטרנטי Paypal ב-1.5 מיליארד דולר. כיום גוגל מנסה להקים בנק משלה לכסף אינטרנטי. גם גוגל וגם eBay מבינות שווב 2.0 יוצר אקולוגיה פיננסית חדשה שמתחילה לעמוד בפני עצמה. אחרי ש-eBay קנתה את Paypal, היא קנתה לפני שנה גם את חברת הטלפוניה האינטרנטית סקייפ, כדי להניח עוד נדבך באקולוגיה הכלכלית החדשה של ווב 2.0.

 

4. ויקי-ייעוץ בהשקעות - הוא מעין גוגל של יועצי השקעות ולקוחות שמדרגים את העצות הטובות ביותר, לפי רייטינג.

 

5. ויקי-אקסל - הוא גיליון אלקטרוני שיתופי. Wikicalc שמפותח כיום על ידי הממציא של הגיליון האלקטרוני המקורי Wizi-calc דן בריקלין. כל אחד יכול להזין נתונים לגיליון אלקטרוני שיתופי .

 

6. פורטל 2.0 - עושה שימוש בטכנולוגיות מהסוג של Myspace.com, כדי ליצור היכרות אינטימית עם לקוחות חדשים, וכדי לאפשר לכל משתמש פלטפורמה של מיש-מש, Mash-Up של יישומים שונים.

 

7. הדור השני של מנועי חיפוש שירותים ומוצרים, ומנועי השוואת מחירים – כאן בא לידי ביטוי המעבר ממותגים בנקאיים לתגים בנקאיים. המשתמשים מתייגים מוצרים ושירותים מועדפים או זולים במיוחד. תיוג זה מציף מוצרים ושירותים ומעניק להם יתרון תחרותי, על פני מוצרים ושירותים לא שקופים ולא ידידותיים. כמו בכל ווב 2.0, גם כאן העוצמה עוברת מידי הבנקים לידי המשתמש.

 

קצת היסטוריה: טכנולוגיה, עסקים ובנקאות

השפעת טכנולוגיות המידע על המהפכות הפיננסיות והבנקאיות ניכרת לאורך כל ההיסטוריה. אנו נסתפק בסקירת קשרים אלו מהתקופה שסמוך למהפכת הדפוס (בנקאות מיכנית) ועד להמצאת הטלפון (ראשיתה של הבנקאות האלקטרונית הקדם דיגיטלית).

 

בשנת 800 בערך הופיע הדפוס לראשונה בסין אך שימושיו היו מאוד מוגבלים בגלל "רגולציה מנדרינית". בשנת 1024 מופיע כסף הנייר הראשון גם בסין. ב-1457 מופיעה בצפון אירופה מהפכת הדפוס. הספר המודפס הראשון יוצא לאור. הטופס העסקי הראשון נוצר אף הוא במהפכת הדפוס.

 

ב-1553 מופיעה בלונדון חברת המניות הראשונה, שמחלקת את הבעלות בין מספר רב של אנשים. ב-1661 מופיע בשבדיה הבנק הראשון שמשתמש בכסף מנייר. ב-1730 נחקק חוק זכויות היוצרים הראשון. ב-1765 מופיע מנוע הקיטור הראשון וב-1769 משתמשים בו לראשונה בתעשיית הטקסטיל. ב-1811 מופיעה בניו יורק החברה בע"מ הראשונה בעולם, שהיא "פטנט עסקי" שעיקרו הפרדה בין הבעלות האישית והבעלות המשפטית. ב-1833 מופיע הטלגרף וב-1876 מופיע הטלפון ואתו מתחילה הבנקאות ההמונית.

 

השפעת הטכנולוגיה בעתיד

מאז מהפכת האינטרנט (ווב 1.0) וביתר שאת כיום במהפכת ווב 2.0, הטכנולוגיה תשפיע על השינויים הבאים בעולם הבנקאי-פיננסי:

 

1. טכנולוגיות המידע מאפשרות "בנקאות מותאמת" לפי מחזור החיים הפיננסי. הצרכים הפיננסיים של צעירי דור ה-Y בגילאי 15-25 שונים מהצרכים הפיננסיים של דור הבייבי-בומרס בגילאי 45-65. דור ה-Y יעדיף יותר ויקי-פיננסים.

 

2. הגלובליזציה מביאה אתה הזדמנויות חדשות. הכוונה היא להעברת עבודות חשבונאיות להודו בשליש מהעלויות. כמו כן הודו וסין יוצרות היום שוק של מעמד בינוני חדש שמונה כ-600 מיליון איש שהוא כמעט בגודל של כל אירופה וארה"ב ביחד. ווב 2.0 מקל מאוד על עבודות שמפוזרות על פני כל הגלובוס משום שרשת חברתית פנים ארגונית מאפשרת קולבורציה של צוות מהודו עם צוות מתל אביב כאילו ישבו בחדר אחד.

 

3. חינוך לקוחות פוטנציאליים. גם לגבי עשרות מיליוני הלקוחות החדשים מדור ה-Y וגם מאות מיליוני בני המעמד הבינוני בהודו וסין, יש צורך ללמד אותם צרכנות נבונה בשירותים ובמוצרים הפיננסיים החדשים. בלוגים וויקים שדנים בנושאים פיננסיים, מהווים מכשיר רב ערך של למידה שיתופית שבה טיפים ואנליזות מעניינות מועברות ב-P2P בכל רחבי העולם.

 

4. חדשנות ופיתוח שירותים ומוצרים חדשים באמצעות הלקוחות. רשתות חברתיות כמו Myspace ו-Facebook, משמשות כבר כיום לפיתוח וחדשנות פיננסית באמצעות לקוחות בבנקים כמו "צ'ייס-מורגן". הבנק יוזם מוצר או שירות פיננסי חדש מתוך לימוד צרכי הלקוחות ובאמצעות משוב מתמיד אתם, שניתן גם לכנות "בטא-פיננסי נצחי".

 

מרושתים: לבלוג המלא