אבל עוד לפני שהוא בוחר את הקבוצה הבאה בה יככב, אחרי שיעזוב את ריבר פלייט, החלוץ הארגנטינאי המצוין עומד בפני דילמה לא פשוטה אחרת. בגיל 18 הוא צריך להכריע בסוגייה שתקבע כנראה לא מעט את גורלו בכדורגל העולמי – האם לשחק בנבחרת ארגנטינה או בנבחרת צרפת.
מקורה של הדילמה הוא אי-שם בדצמבר 1987, בעיר הצרפתית ברסט. עיר חוף קטנה וחביבה, ממש בקצה המערבי של צרפת ושל חבל בריטאני היפהפה, עיר שכמעט נופלת מהמפה. גונסאלו נולד בעיר הזו מאחר ובאותה תקופה אביו, הבלם חורחה, שיחק בקבוצה מהעיר המקומית, בליגה הראשונה בצרפת.

הצמד בדרבי הקפיץ את מניותיו. היגוואין מול בוקה (צילום: איי פי)
גונסאלו הקטן נולד וקיבל אוטומטית את האזרחות צרפתית, אותה אחת עליה רצה לשמור באוקטובר האחרון, אחרי שזומן לנבחרת עד גיל 18 של ארגנטינה. היגוואין סירב לזימון המחמיא מאחר ואם היה לובש את מדי התכלת-לבן היה מאבד אוטומטית את האזרחות הצרפתית (בשל החוקים בצרפת לפיהם מי שמשחק בנבחרת זרה, מאבד את האזרחות). "איבוד האזרחות ימנע ממני להיחשב לאירופאי ויקשה עליי לשחק בקבוצה גדולה ביבשת בבוא היום", הסביר היגוואין את ה"לא" המפתיע שלו ל'סלקסיון'.
אבל בינתיים, הבעיות (אמנם טובות וחיוביות) רק נהיו סבוכות יותר. היגוואין התחיל לככב בבוגרים של ריבר ועכשיו לא רק שהוא מועמד לנבחרת ארגנטינה, אלא אפילו לבוגרת של צרפת, סגנית אלופת העולם. "הוא שחקן מעניין מאוד ואני עוקב אחריו מקרוב. אם הוא משחק ברמות האלה בגילו, זה אומר משהו", הפתיע ביום שני ריימונד דומנק, מאמן הטריקולור, בראיון וידאו לאתר הרשמי של ההתאחדות הצרפתית.

"קיבלתי עליו המלצות חמות". דומנק (צילום: רויטרס)
'טרזגול', כוכב יובנטוס ונבחרת צרפת, הוא סיפור שלא שונה בהרבה מהיגוואין. דויד, בנו של השחקן הארגנטינאי חורחה טרזגה (בן למהגרים צרפתים לארגנטינה), נולד גם הוא בצרפת בזמן שאביו שיחק שם וחזר לארגנטינה בגיל צעיר מאוד. אחרי שלא הצליח כל כך בקבוצת פלאטנסה מתחתית הליגה הראשונה, טרזגה החליט בגיל 17 לצאת למבחנים במונאקו. שם הוא התקבל, כיכב והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

סיפור דומה, אבל בכל זאת שונה. טרזגה (צילום: איי פי)
אז טרזגה, שכלל לא היה מוכר בארגנטינה, בחר באזרחות הצרפתית ובנבחרת הטריקולור, אבל מצבו של היגוואין שונה. בניגוד ל'טרזגול', הוא מאוד מוכר בארצו, במיוחד אחרי שהעונה, בגיל 18, הוא שחקן הרכב בריבר וכבר כבש שישה שערים ב-12 מחזורי האפרטורה. היגוואין לא יורד מהכותרות, במיוחד אחרי שהרשים עם צמד גדול בדרבי מול בוקה ג'וניורס (אחד עם העקב והשני עם סיומת בקור רוח, כולל השכבת השוער ברחבה).
בחודשים האחרונים מתגברות השמועות על חיזורים אחריו מצד מילאן, צ'לסי, ריאל מדריד, לאציו וגדולות אחרות ביבשת. אבל מי ששם עליו ראשון את היד הוא, כרגיל, פיני זהבי. הישראלי כבר מחזיק במחצית מכרטיס השחקן של היגוואין, עליו שילם 6 מיליון יורו במסגרת עיסקה גדולה עם ריבר על רכישת אחוזים מכוכבי הנוער שלה.

שמו עליו עין. פיני זהבי ורומן אברמוביץ' (צילום: ראובן זוורץ)
עכשיו, באופן טבעי, היגוואין גם מוזכר כמועמד לנבחרת הבוגרת והציטוטים שהגיעו מפיו של דומנק, רק יגבירו את הלחץ הציבורי על אלפיו באסילה, מאמן ה'אלביסלסטה', לזמנו לסגל. לארגנטינה כבר הספיקו ה'בגידות' של טרזגה
ושל מאורו קמוראנסי, לו נמאס להמתין בזמנו לזימון ממרסלו ביילסה, עד שהחליט להגיד כן לנבחרת איטליה.
ומה אומר הילד עצמו: "אני חולם לשחק בנבחרת, ברור. זה יהיה דבר גדול ללבוש את המדים של הנבחרת". אבל, כמו בכל סיפור גם כאן יש אבל: "בבוא היום, כשאקבל זימון מאחת הנבחרות, של ארגנטינה או צרפת, אשב עם משפחתי ואחליט. כרגע הכל ספקולציות". עכשיו לא נותר אלא להמתין להכרעה של המוצר הארגנטינאי החדש. האם לזימונים שיקבל בקרוב לאחת הנבחרות הגדולות הוא יענה ב-"si" או ב-"oui".