אוניקאחה מעולם לא נחשבה לקבוצת פאר בספרד, עד שהגיע אביב 2006. הירוקים מהדרום טאטאו את טאו ויטוריה בגמר הפלייאוף, זכו באליפות היסטורית והעיר מלאגה צהלה ושמחה.
אלא שדקה וחצי אחרי שהחגיגות שככו, הן כבר נשכחו. חורחה גרבאחוסה, וולטר הרמאן וסנדרו ניצ'ביץ' עזבו, דניאל סנטיאגו חזר ברגע האחרון, מרקוס בראון נפצע, ואוניקאחה נחתה אתמול (ד') בתל אביב כשבאמתחתה ארבעה הפסדי ליגה בחמישה משחקים ומקום 16 מ-18 בטבלה. לא נעים.
נסו רק לדמיין מה היה קורה אם מכבי תל אביב היתה פותחת את העונה במאזן 4:1. אפילו לא בליגה, במשחקי ההכנה (ולא מול קבוצות ה-NBA). אבל במלאגה, כך נדמה, הכל מתנהל על סוג של מי מנוחות. המאמן סרג'יו סקריולו אמר השבוע שהוא לא מודאג, שהכל יהיה בסדר. הוא אפילו מרוצה מכך שהיורוליג יוצאת לדרך - כי עכשיו קבוצתו תתחיל להתחבר.
דניאל סנטיאגו. אולי איתו זה ייראה אחרת (צילום: דיאריו סור)
מתברר שהמאמן האיטלקי יודע על מה הוא מדבר. לפני שנה, עם גרבאחוסה, הרמאן ובראון, עמדו המלאגות על מאזן 3:1 בליגה. למרות שלמחזור הראשון ביורוליג הם הגיעו בסוג של מומנטום, אחרי ניצחון שני בליגה, הירוקים הפסידו לריאל מדריד וכעבור שבועיים הובסו ב-24 הפרש במוסקבה.
ואז הכל התהפך. מלאגה רצה לרצף של 11 נצחונות ביורוליג, כדי לסיים את השלב הראשון עם המאזן הטוב ביותר לצד פנאתינייקוס (2:12). הקבוצה עפה בצורה די מבישה כבר בטופ 16, אבל העונה הזאת תיזכר בעיקר בגלל הזכייה באליפות.
מכיוון שבראון טרם לבש העונה את הגופייה מספר 41, ומאחר שסנטיאגו ערך את הבכורה המחודשת שלו בקבוצה רק בתחילת השבוע, אפשר כבר עכשיו לקבוע כי מלאגה שנראה הערב אינה אוניקאחה האמיתית. ובכל זאת, איך מתכוננים לקבוצה שניצחה רק משחק אחד מחמישה? מנסים ללמוד מה היא עשתה בניצחון המקרי על בילבאו, ולא הצליח לה בארבעת ההפסדים.

מרקוס בראון מובס בידי סבראשנקו מצסק"א, אשתקד (צילום: איי.פי)
1. יד על הפנים
כיאה לקבוצה שלא ממש מחוברת לעצמה, מלאגה נהנית ליידות לא מעט שלשות, 6.8 מ-23 ליתר דיוק. מרבית הקבוצות שניצחו בשנים האחרונות בהיכל נוקיה נהנו מיום גדול מבחוץ (ריטאס 10 מ-19 אשתקד, סקיפר 15 מ-25 לפני שלוש שנים), אבל המפתח לא נמצא שם. גם בניצחון על בילבאו התפרעו הירוקים והחטיאו 21 מ-27 זריקותיהם לשלוש.
עם זאת, עזרה בהגנה מול הגבוהים ו/או מול הגארדים שחודרים, בהחלט תתקבל בברכה. במשחקי הבית שלה העונה קלעה מלאגה ב-67 אחוזים לשתי נקודות ומול בילבאו דייקה ב-70 אחוז מהמקרים. גם מטביע סדרתי כמו מייסיאו באסטון היה קונה מספרים כאלה בלא מעט כסף. אם מכבי לא תוריד את יריבתה לאחוזים יותר נורמליים, סופה עלול להיות כמו זה של בילבאו.
2. להעניש מהעונשין
כאן נכנס הקהל של מכבי לתמונה. לא מומלץ לאף אחד מיושבי היציעים לנסות ולחסום את הזריקות של ייז'י וולש בעצמו, כי אז המשטרה עלולה להתערב, אבל שאגות, שריקות וזמבורים בזריקות העונשין של היריבה מעולם לא הרגו אף אחד. במשחקי החוץ שלהם בליגה, דייקו אלופי ספרד רק ב-56.8 אחוזים מהקו. בניצחון היחיד הם קלעו 26 פעמים ב-29 ביקוריהם בקצה הבקבוק (89.6).
-(Small)_wa.jpg)
וויצ'יץ' עם ביופורד. מגיע מוכן למשחקי הפתיחה (צילום: אלי אלגרט)
3. לא לתת
דריק שארפ עדיין לא נכנס לעניינים ורפי גינת לא יהיה בנוקיה כדי לשלהב, ובכל זאת, לחץ על מובילי הכדור של אוניקאחה הוא בגדר מצווה. ברגע שמלאגה התרחקה מהפלאסיו הביתי שלה, היא איבדה 19 כדורים בממוצע למשחק. לשם השוואה, שטרסבורג היתה מלכת האיבודים המפוקפקת של היורוליג בעונה שעברה, עם 16.9 לערב. ולשם עוד השוואה, בניצחונה היחיד העונה, איבדה מלאגה רק שבע פעמים ומסרה 24 אסיסטים.
4. הווו ניקולה
ניקולה וויצ'יץ' יוכל להוכיח כבר הערב מי בעל הבית החדש בהיכל. על סמך ניסיון העבר, אין שום סיבה בעולם - או לפחות באולם - שהוא לא יעשה זאת. המחזור הראשון ביורוליג הוא תמיד סיבה למסיבה עבור הסנטר הקרואטי.
בעונה שעברה, מול פרוקום סופוט, הוא עשה היסטוריה ורשם את הטריפל דאבל הראשון (והיחיד) בתולדות היורוליג; לפני שנתיים קלע 21 בדרך לניצחון חוץ ענק על ז'לגיריס; לפני שלוש, מול מלאגה, הפציץ 32 נקודות ו-8 ריבאונדים; וב-2002 הפסיד עם מכבי בוויטוריה, למרות 21 נקודות ו-7 ריבאונדים בסטטיסטיקה האישית.
אגב, לפני חמש שנים, במשחקו הראשון בגופייה הצהובה, שותף וויצ'יץ' למשך תשע דקות בלבד וקלע סל יחיד. הקהל הצביע חוסיין בשוק, ואילו וויצ'יץ' מצא עצמו כעבור פחות משבועיים על המטוס לווילרבאן.
5. לחזור שלוש שנים לאחור
קיץ 2003 הזכיר במידה מסוימת את הקיץ הנוכחי. מכבי החליפה אז מאמן וארבעה שחקנים - השנה היו אלה מאמן, שני עוזריו ושישה שחקנים. אלא שאז
הגיעו לקבוצה פיני גרשון, שרונאס יאסיקביצ'יוס, אנתוני פארקר, מייסיאו באסטון ודיון תומאס - והפגרה הנוכחית סימלה את קץ השושלת שלהם. בזמנו, השינוי התבצע מבחירה, והפעם כתוצאה מאילוצים.
ובכל זאת. אותה שושלת יצאה לדרכה ב-6 בנובמבר 2003, במשחק ביתי נגד לא אחרת מאוניקאחה מלאגה. מכבי סגרה את המשחק כבר במחצית וירדה להפסקה ביתרון 29:53, אחרי רבע שני מדהים שבהחלט אותת על הבאות באותה עונה, ובסיום 73:87. האם גם משחק הפתיחה הערב יסמן את דרכה של השושלת החדשה?