סרט הפרסומת של בזק בינלאומי, בו אנו חוזים בתוכי הירוק בסיטואציות מוכרות מסרטי הבחירות בפוליטיקה הישראלית, אמור להיות מצד אחד מצחיק כי מדובר במעין פרודיה לסרטי בחירות קלאסיים. מצד שני, הוא אמור להעביר בשיא הרצינות את "המובילות, העוצמה והיציבות" (כך ביחסי הציבור שפורסמו) של בזק בינלאומי כחברה.
עכשיו, בואו נחשוב רגע: האם רק לי זה נשמע כפרודיה על סרטי פרסומת?. אמנם נראית השקעה רבה וכישרון בתסריט המדמה סרטי בחירות, בבימוי ובפוסט פרודקשן (השילוב בין התוכי המצויר לתמונות החיות), אבל עם כל אהבתי להומור בפרסומות, אני חושבת שהמותג בזק בינלאומי לא נמצא בעמדה בה הוא יכול לספר בדיחות כאלו.
בואו ננסה לשחזר ולהבין את המהלך ביחד: בזק בינלאומי ומשרד הפרסום שלהם רצו להעביר מסרים מאוד רציניים של מובילות. או כמו שאומרת הסיסמא התמוהה "יותר
ממספר 1" (כלומר, מה? מספר שתיים? או אולי לכיוון השני – אפס?).
בכדי לא לשעמם אותנו עם פרטים לא מעניינים כמו מספר המנויים שלהם, רוחב הפס ואיכות השירות שלהם, החליטו בבזק בינלאומי לעטוף את הפרטים המשעממים בהומור. לצרכי ההומור נבחר ז'אנר סרטי הבחירות (שבאמת נוצרים בכדי להעביר מובילות עוצמה ויציבות של מפלגות ופוליטיקאים) והוחלט שהתוכי יככב בפרודיה על סרטי תעמולה.
פרודיה מחקה חיקוי קומי יצירה או ז'אנר אחרים. אבל מה לעשות שכשחברה עם שם כמו בזק בינלאומי עושה סרט תעמולה שנראה כמו סרט בחירות לתוכי המייצג שלה – זה לא נראה לי כמו פרודיה אלא דווקא נראה לי מאוד רציני?
כבר מזמן הבחנתי שחברת "בזק בינלאומי" (שהיא חברת בת של בזק) מתעלמת לחלוטין מהשם "בזק" הפותח את שמה ותוך כדי פיצול אישיות מעמיק, מאמינה אמונה שלמה, שאף אחד לא שם לב ששמה כשם החברה הממשלתית שתדמיתה חרוטה בזיכרוננו, כחברה ששלטה במשך שנים כמונופול בשוק התקשורת הישראלי (בעצם למה שלטה בלשון עבר? גם כיום לבזק בעלות על בזק בינלאומי, פלאפון, yes ועוד).
אז לתשומת לב חברת "בזק בינלאומי": אם שמך כשם תאגיד מונופוליסטי, ואת מפיקה פרסומות שנראות כמו פרסומות של מפלגות שרצות לממשלה תוך כדי העברת מסרים המדברים על מובילות, עוצמה ויציבות – לדעתי זה גם לא מצחיק וגם לא אמין. בדיוק כמו סרטי תעמולה אמיתיים.
הכותבת היא מרצה ויועצת לשיווק ולפרסום