המסלול המהיר לייבוש העיר

סגירת הפאבים בשתיים תרכז את הדקירות והתאונות להרף אחד, ותהפוך את ת"א התוססת לעוד בוסטון ישנונית

יובל בן-עמי פורסם: 26.10.06, 00:02

אמש הלכתי לישון בחמש בבוקר, שעה שבעצם כבר אי-אפשר לקרוא לה אמש. זכיתי להיות אורח במסיבת חתונה נהדרת וממושכת. בשתיים בלילה נתבע מאלה שנותרו על הרחבה, בהם החתן, הכלה, אחיהם וחברים שבאו מחו"ל, לפנות את השטח. הלומי שמחה, מוזיקה יוונית וקוקטייל ליצ'י, עלינו לחדר המלון של אחת הבאות מרחוק ושם שוחחנו, שתינו ואכלנו עד שהשעות הקטנות החלו שוב להתנפח. למסיבה שלנו, שהנסיבות הגלו אותה במעלה שמונה קומות, היה לאן להיאסף; על מסיבות אחרות שייערכו בישראל בעתיד תיגזר כפי הנראה התפזרות.

 

הצעת החוק של רוחמה אברהם, לפיה בשעה שתיים בלילה ייסגרו פאבים ומועדונים, זכתה לתמיכת ועדת השרים לחקיקה וכבר אושרה בקריאה טרומית. מטרתה להילחם בתאונות הדרכים הנגרמות עקב שתייה ונהיגה, וכן בתופעת האלימות במועדונים. גם אחרי לילה ארוך ללא שינה, אין קושי בלמצוא פגם בשני הצידוקים הללו, בעיקר למי שיש לו נסיון איתם.

 

במשך שלוש שנים חייתי בבוסטון, שחוק כזה חל בה. השעה שתיים ברחובותיה של בוסטון היא שעה מרה. אלפי סובאים מושלכים לרחוב, מתוסכלים ועל כן נתונים למחוות אלימות, שיכורים עד טמטום חושים משום שחשו בהתקרבו של רגע ההגלייה ו"תידלקו" לקראתו. הם נכנסים למכוניות וממלאים את הרחובות בבת-אחת. תאונות, מן הסתם, מתרחשות. עיריית בוסטון אינה נכנעת לעת עתה לקולות הרבים, המתחננים שתבטל את הגזירה חסרת התועלת והמסוכנת. אולם בבריטניה, למשל, בוטלה בעשור האחרון גזירה דומה, אשר הגבילה את שעות הפתיחה של הפאבים, ובערים מרכזיות אחרות בעולם לא עולה על הדעת להטיל הגבלות שכאלה.

 

מה שבולט בהצעתה של אברהם הוא היותה זולה. ספק אם הממשלה תקצה לזרועות החוק את התקציבים הנחוצים לשם אכיפת צו הגירוש, וגם אם תקצה בנדיבות - יהיה זה סידור זול בהרבה מפיתרון יעיל של הבעיה. המלחמה האמיתית הן באלימות והן בתאונות הדרכים היא מלחמת חינוך.

 

מדינתנו נמנעת מלתקצב את מערכת החינוך בצורה נאותה, שתתרום לשימור התנהגותם התרבותית של צעירי ישראל וההגיון הבריא שלהם. נבחרינו משחיתים את זמנם על הצעות חוק בטלות ומפרישות כותרות. בינתיים נדקרים אנשי ביטחון מחוץ למועדונים, וצעירים הוללים עולים על האיילון כשה"ייגר" מחליף את ההמוגלובין בדמם. בחירתה של שעת סגירה ארצית תרכז את כל האסונות האלה להרף אחד של לילה, שיקשה מאוד על המשטרה להתמודד איתם - היא עלולה גם להחריף את מימדיהם. תודה לך, חברת הכנסת אברהם.

 

מובן שהצעת החוק מעציבה גם משום איומה על אלמנטים חיוביים בתרבותה העירונית של ארצנו. אופיה של תל-אביב כעיר קוסמופוליטית, ספונטנית
וחיה הוא אחד האוצרות האמיתיים שלנו, והוא יקר בעיני רבים מאחיזתנו בקבר רחל או בעיר דוד. הגבלת שעות הפתיחה בבוסטון הפכה אותה לעיר ישנונית, שנפשותיה היצירתיות והמשוחררות יותר בורחות ממנה מיד משבגרו מאוניברסיטותיה הרבות. יש להן אלטרנטיבה: ניו-יורק, עיר בלי הפסקה, רק ארבע שעות מדרום. תל-אביב של היום היא עיר חיה בהרבה מבוסטון. שלום חנוך יכול לפתוח בה הופעה בשתיים בלילה לעיניהם של מאות ינשופים מאושרים, ותיירים מן העולם מתענגים על לילותיה הקצביים גם בלילות בהם אין הם חוגגים את כלולות חבריהם. אלה דברים שראוי לשמרם ושאין להם תחליף.

 

ייתכן שהדיון בוועדת השרים ובכנסת הסתיים מוקדם מדי - ישנם אינספור רעיונות יעילים יותר, אותם ניתן להעלות כפיתרון לבעיות הקשות הטורדות את מנוחתן של אמהות עבריות. קווי תחבורה ציבורית שיפעלו בלילה עשויים לצמצם את הקטל הלילי. הנחיות לברמנים לאתר בכל חבורה נהג או נהגת ולהגביל את כמות האלכוהול המוגשת לו או לה עשויה להפיק תוצאה דומה (תקנה כזאת קיימת באזורים מסוימים בגרמניה). הגבלה על מכירת אלכוהול לאחר שעות מסוימות, מבלי שתתפנה רחבת הריקודים, תתקבל ודאי בתחילה ברטינה, גם מפי שלי, אבל יש בה מימד של פשרה ואולי גם תועלת אמיתית. היא עשויה להציל הן את לילותינו והן חיי אדם.

 

הכותב הוא סופר ועיתונאי