הישראלים הביאו חידוש למכבי

"ליאור אליהו נראה כאילו נולד בהיכל, גם יותם הלפרין ודריק שארפ תרמו את חלקם, ובכלל, נבן ספאחיה הלך עם השחקנים שהוא מכיר. הקהל כבר נותן גב לוויל ביינום, ורודני ביופורד הוא עדיין בגדר סימן שאלה". שרון דרוקר מנתח את ניצחון הבכורה של הצהובים ולא מייחס חשיבות לדרך. לא כרגע

סימני שאלה רבים ליוו את מכבי תל אביב בדרכה למשחק הביתי הראשון מול מלאגה. הקבוצה עדיין לא נכנסה לקצב, השחקנים החדשים לא ידעו בדיוק למה לצפות לקראת המפגש הראשון עם הקהל בהיכל. אפשר היה לראות על השחקנים והמאמנים את הלחץ, הדריכות, ההתרגשות ואת המודעות לחשיבות המשחק. בשורה התחתונה, מכבי רצתה בסך הכל לנצח, והפעם לפחות לא היתה חשובה הדרך. כולם עברו את טבילת האש הראשונה בשלום ונשמו לרווחה.

 

וויל ביינום הוא סקורר גדול ויכולת החדירה שלו היא בין הטובות שראיתי. החדירות שלו גורמות נזקים גדולים להגנה היריבה. ביינום כיווץ את ההגנה אליו וגם אם החטיא, פתח את הדרך לגבוהים לריבאונד ההתקפה. שני ריבאונדים כאלה, של ג'יימי ארנולד, נתנו למכבי את הסלים החשובים ביותר במשחק. הבעיה העיקרית של ביינום, ובמכבי יצטרכו לעבוד איתו עליה, היא ניהול המשחק. הוא יודע למסור מצוין, גם בתנועה, ואולי הפעם הרגיש שזה היום שלו. הקהל ביציע, כך נראה, כבר נתן לו גב.

 

 

רודני ביופורד נכנס בסיטואציה לא קלה. הוא לא שחקן שייכנס למשחק דרך ההגנה או שיעשה את השחקנים שלידו טובים יותר. הוא מיד ניסה להראות את מה שהוא יודע, וניסה לכפות זריקות. הכדורים לא נכנסו, הביטחון שלו נפגע, ונבן ספאחיה זיהה את המגמה במהירות ונתן לאחרים להמשיך לשחק. ביופורד עדיין מותיר לא מעט סימני שאלה. אם במכבי רוצים להפיק ממנו יותר, צריך למצוא את הדרך לשחרר אותו לקליעות. הוא סקורר, ואני מניח שהוא עוד יראה למה הוא מסוגל בהמשך הדרך.

 

לא הייתי רוצה להיות במצב של ספאחיה, כשמלאגה רצה ל-0:17. זה לא נעים. הוא לקח פסק זמן, עשה חילופים, ניסה לשנות דברים ובסופו של דבר הלך בעיקר עם השחקנים שהוא מכיר ואימן בעבר - ניקולה וויצ'יץ', סימאס יסאיטיס וג'יימי ארנולד, כשגם דריק שארפ ויותם הלפרין תורמים את החלק שלהם. הם אמנם לא שיחקו בעבר אצל ספאחיה, אבל הם יודעים היטב מי זו מכבי, מה זה יד אליהו. מבחינתי, וויצ'יץ' הוא השחקן החשוב ביותר של הצהובים. הוא לוקח על עצמו את המשחק, עושה את הפעולות הנכונות ותופס מנהיגות. אם הוא יהיה טוב, מכבי תהיה טובה.

יסאיטיס מול ואסיליידיס. ספאחיה הלך עם החבר'ה שהוא מכיר (רויטרס)

 

ממלאגה לא התרשמתי, ואני עדיין לא רואה אותה חוזרת ליכולת שהפגינה בפלייאוף הספרדי אשתקד. לא ראינו ממנה חילופי הגנות, שחקנים פתחו ואחר כך נעלמו ולא חזרו. אוניקאחה החתימה בקיץ שחקנים על חוזים של מיליונים והם לא תרמו כלום. הם הצליחו דווקא בהרכב הפחות בכיר והיותר לוחם, עם ברני רודריגס, קוסטאס ואסיליידיס וקרלוס קבסאס, שפשוט נכנס ל'זון' מטורף ושבר שיא קריירה. אני מעריך שמרקוס בראון, לכשיחזור, יהיה האיש של מלאגה.

 

ועדיין, אי אפשר ללמוד יותר מדי בשלב הזה. כך עובד הכדורסל. קבוצות מתחילות רע ואחר כך צוברות מומנטום אדיר. זה קרה בעונה שעברה לספאחיה עם

ריטאס וילנה - הם הפסידו בשני המחזורים הראשונים ואז ניצחו שבע פעמים ברציפות. יש קבוצות שאצלן קורה התהליך ההפוך.

 

אפשר כבר לזהות את טביעות האצבעות של המאמנים על חלק מהקבוצות. ספאחיה אמר שמכבי תשחק מהר, וביצע. פיני גרשון הביא את הסגנון שלו לאולימפיאקוס, ובוודאי שפנאתינייקוס משחקת כמו שז'ליקו אוברדוביץ' אוהב. בסופו של דבר, די קל לעלות לשלב הבא, וכדי לזהות מגמות אמיתיות ניאלץ להמתין לא מעט זמן, אולי אפילו עד הטופ 16.