סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, שיגרה שתי חלליות המיועדות לספק סרטים תלת-מימדיים של השמש. המשימה תחקור את ההתפרצויות האלימות מהשמש, הידועות בפליטות המאסיביות של חומר מעטרת הכוכב. במשימה, שזכתה לשם "סטריאו", ישתתפו שתי חלליות כמעט זהות שיקיפו את השמש, אך אחת מהן תנוע מהר יותר מחברתה כדי לספק תמונות סטראוסקופיות.

התפרצות שמש (הדמייה: נאס"א)
התפרצויות אלו יוצרות ענני ענק של חלקיקים אנרגטיים, המסוגלים לגרום לסופות מגנטיות, לשבש את אספקת החשמל על כדור-הארץ ולהפריע לתקשורת האלחוטית והלווינית. בנאס"א מקווים כי המשימה תסייע לחוקרים לחזות סופות מגנטיות.
"ההתפרצויות מהעטרה דוחפות את הפיזיקה של השמש כיום", אמר מייק קייזר, המדען הראשי בפרויקט "סטריאו" במרכז גודארד של נאס"א. "בעזרת המשימה, אנו מבקשים להבין כיצד מתחילות ההתפרצויות וכיצד הן נעות לתוך מערכת השמש.
התפרצויות מרתחרשות כאשר "לולאות" של חומר מהשמש יוצאות ממנה בפתאומיות, ודוחקות פלסמה בטמפרטורה של מאות אלפי מעלות אל החלל. הפלזמה מורכבת מאלקטרונים ויונים של מימן והליום. התפרצות טיפוסית משחררת לחלל מיליארד טונות של חומר, והיא נעה הרחק מהשמש במהירות של כ-400 קילומטרים לשניה. במרבית המקרים, ההתפרצויות הללו נעות הרחק מכדור הארץ, אך כמה מהן נעות לכיווננו. כאשר קורה הדבר, החלקיקים והמטען המגנטי שהם נושאים, עלולים לגרום לתוצאות לא רצויות.

משימה כפולה בחלל (איור הדמייה: נאס"א)
"כאשר סופה חזקה פוגעת והתנאים האחרים מתאמים, מקבלים הפרעות לקווי המתח הגבוה ולחלליות החשופות לאלקטרונים ופרוטונים עתירי אנרגיה", אמר ד"ר קייזר. חלקיקים אלה מסוכנים לאסטרונאוטים השוהים במשימות בחלל, ואפילו חברות תעופה שמסלוליהן עוברים מעל הקוטב, מודאגים משום שהן עלולות לגרום לתקלות בתקשורת עם המטוסים, ולהגדיל את כמות הקרינה שסופגים אנשי הצוות והנוסעים.
עד כה, מכיוון שמצפי השמש מסתכלים ישירות על השמש, לא ניתן לקבוע את הכיוון המדויק של ההתפרצות. באמצעות הצבת שתי חלליות הצופות על מסלול כדור הארץ משני מיקומים נפרדים, יוכלו האסטרונומים לצפות בסופות מהצד ולדעת במהירות אם ענן של פלסמה מתקרב לכדור-הארץ.
חלליות סטריאו ישדרו את נתוניהם לנאס"א ול-NOAA, הסוכות האחראית על תחזית מזג האוויר החללי, ואלה ישמשו את כל מפעילי הלווינים ואת חברות התעופה. המידע החדש צפוי לשפר את ההתראה המוקדמת מכמה שעות כיום ליומיים-שלושה.
השדה המגנטי של כדור הארץ נותן לכוכב הלכת ולתושביו רמה סבירה של הגנה, אך בשל הכוונה של סוכנויות החלל לשגר אסטרונאוטים לירח או אף למאדים בעשורים הבאים, ישנו לחץ ללמוד ולהגיע להבנה מלאה של פעילות השמש. בסיסים על הירח ומאדים יצטרכו לשלב גם מקלטים כנגד קרינה ואסטרונאוטים יידרשו לעצה טובה לפני שהם יוצאים מחוץ לטווח ההגנה של בסיסם.
באוגוסט 1972 נצפתה סופת שמש חזקה, אך היא התחרשה בין שתי משימות אפולו. אילו היו אסטרונאוטים על הירח באותו זמן, הם היו עלולים להיחשף לקרינה חזקה, שיכולה הייתה לגרום למחלות קשות ואף למותם. "האנרגיה של סופות השמש מגיעה לעשר בחזקת 24 ג'אולים - פי מיליארדי מיליארדים מאוטובוס הפוגע בקיר במהירות של 50 קמ"ש, ופי 100 מהאנרגיה האצורה בכל ארסנל הנשק הגרעיני ברחבי העולם", אמר ד"ר קייזר.
הכותב הוא עורך אתר "הידען"