מאבודופו, או, מה מבשלים לקוריאנים רעבים

מה מבשלים לאורח קוריאני שמגיע לארוחת ערב עם בנו בן העשר? איריס ז'ורלט מתחבטת ולבסוף מוצאת פיתרון בדמות מאכל סיני שהיגר ליפן

ידידי הקוריאני פארק, שמשמש ככתב של עיתון קוריאני גדול, מגיע לראשונה לביתי הקט לארוחת ערב. הבלגי יצא לאחד ממסעותיו, אשתו של הקוריאני בקוריאה, ואנחנו עושים איחוד משפחות קירוב לבבות והיכרות בין ילדינו שהם בני אותו גיל בערך. הכל נהדר, אלא שיש בעיה: פארק אוהב אך ורק אוכל קוריאני. כיוון שאין לי שום כוונות להתמחות בקימצ'י, במיוחד לאחר האיומים האחרונים בדבר הנשק הסודי של הצפון קוריאנים, אני מטכסת עיצה ושוברת את הראש מה כדאי להגיש לצמד הגברברים מהמדינה השכנה.

 

כשפארק ואני נפגשים לצהריים, על מנת לשוחח על עניני היום ולהחליף דעות ומידע אני תמיד נותנת לו באבירות לבחור את המסעדה, כי אני יודעת עד כמה הוא מפונק: הוא תמיד אומר שאני אוכלת יותר מדי ומהר מדי, ואילו אני אומרת לו בתגובה שמי שאוכל לאט, חושב לאט.

 

כל פגישה שלנו אורכת שלוש שעות לפחות, וזה בעיקר בגלל שנורא קשה להבין אותו - האנגלית המדוברת שלו, כמו של אסייתים רבים, שונה שוני רב מהכתובה: בעוד המדוברת היא איטית, מהוססת וקשה להבנה, הכתובה רהוטה, ללא רבב וכוללת מילים שדורשות סיוע של מילון בכל פיסקה. בנוסף, כשהוא מתחיל להסביר לי על הפוליטיקה של קוריאה, והמצב הגיאו פוליטי הכולל של האיזור, הוא מאוד מתלהב. ההסברים שלו מצויינים ומפורטים, אבל קצב ההבנה שלי מאוד איטי ולכן נראה לפעמים כי המפגש לא עומד להסתיים כלל.

 

ביום המיועד, מגיעים האב ובנו, נרגשים וחגיגיים כמו חתנים לפני חופתם, ונושאים תשורה - חבילה ענקית של עוגיות ארוזה לתפארת, שהרי ביפן האריזה חשובה אפילו עוד יותר מהמתנה. פארק נראה יותר היסטרי ולחוץ מהבן שלו. מלבד קוריאנית, הבן מדבר יפנית, שקלה מאוד ללימוד לקוריאנים, ו-3 מילים שלמות באנגלית. אנחנו לא מצליחים אפילו לבטא את שמו של הבן בגלל ריבוי העיצורים, ומסתפקים בשמו המערבי: ג'יימי. פארק מסביר שבקוריאה מחשבים את הגיל של האדם מיום ההתעברות ולכן ג'יימי בן 10, אבל בקוריאה הוא למעשה בן 11. למרות העובדה שילדינו אינם חולקים אפילו שפה אחת משותפת, הילדים, כדרכם של ילדים, זורמים כאילו הם לא שמעו מעולם על מגדל בבל ומשחקים כדורסל בחוץ בשמחה פארק מצטרף אליהם לשניים על שניים והשמחה רבה. כדי לקצר, נאמר כי בסוף הערב הילד שנדבק יחד עם ילדי למחשב ולסימס על המהדורה האחרונה שלו, לא רוצה כלל ללכת הביתה.

 

פארק ג'וניור בולס את הדגים המרוקאיים שהכנתי, למרות שאביו הזהיר אותי מראש שהוא לא אוהב דגים (אולי הוא מעדיף אותם בלי קימצ'י?). ידידי הקוריאני מתלונן כרגיל שהדג לא מספיק חריף: "הטעם הוא פלאט (שטוח)", הוא מסביר לי באנגלית, אבל הכנות שלו כל כך מתוקה שאי אפשר לכעוס עליו. אחרי הכל, כמה פעמים אומרים לכם את הדיעה האמיתית על הבישולים שלכם?

 

"בפעם הבאה אני מכינה לך מאבו דופו חריף", אני מבטיחה, ומתכננת לשים כמות כזו של צ'ילי שתרצה אותו אחת ולתמיד.

"אז מה יהיה עם הצפון קוריאנים?", אני מתעניינת. "אתם במערב דואגים יותר מאיתנו", מחייך פארק. פארק (שהוא שם נפוץ כמו כהן בקוריאה), מספר לי שבבית ספר לימדו אותו על ישראל כמדינה חלומית אידיאליסטית עם מודל הקיבוץ

עכשיו הוא קורא על המצב המדיני במזרח התיכון בעיתונות הזרה ושואל את עצמו מה קרה למדינה החלומית. אני מבטיחה לו לספק לו חומר הסברה בקוריאנית  וגם לנסות להסביר לו קצת בעצמי. אני מודעת לזה שזה ייקח ודאי עוד 3 שעות בגלל הבדלי השפה והמנטליות. אבל בדו שיח בין-תרבותי נדרשת הרבה סבלנות.

"שקשוקה" אסייתית. מאבודופו                               (צילום: איריס ז'ורלט)

 

מאבו-דופו

מדובר שוב בהשאלה מסין השכנה. אבל למה לא לתרום למצב הגיאו פוליטי ולהגיש ביפן לקוריאני אוכל סיני בטוויסט יפני?

 

מאבו-דופו הוא מין שקשוקה חריפה עם טופו ובשר טחון - מנה טעימה להפליא. במתכון המקורי יש מספר רכיבים סיניים שלא ניתן להשיג אותם בארץ הקודש והגב' מסאקו נקמורה ערכהכמה התאמות והרי לפניכם המאבו-דופו הציוני הראשון. ולמה לא מאבוטופו? ככה יותר קל ליפנים לבטא את שם המעדן. ושזה טעים בצורה הורסת כבר אמרתי?

 

המרכיבים:

600 גרם טופו קשה (אפשר גם רך - אני אפילו מעדיפה), אם אתם יכולים להשיג מיצרן בוטיק עדיף ואפילו די הכרחי, מומלץ לבדוק אצל 'אימו' במושב מגשימים

200 גרם עוף טחון (נקמורה סאן משתמשת בבשר לבן טחון)

2 כפות שמן צמחי

מקטע באורך 20 ס"מ של כרישה - החלק הלבן בלבד - קצוץ דק

2 כפות ג'ינג'ר טרי מגורר

2 שיני שום כתושות

300 מ"ל ציר עוף - אפשר מאבקהה

1 כף סאקה - יין אורז יפני

פלפל ומלח

1 כף רוטב סויה יפני

2 כפות פפריקה חריפה (אפשר לשנות את הכמות בהתאם לטעמכם האישי)

1/4 1 כפות קורנפלור מומס במים קרים

1 כף שמן שומשום

1/2 1 כפות משחת מיסו

1 כף דבש נוזלי

 

אופן ההכנה:

1. חותכים את הטופו לקוביות בגודל של 1/2X1/2 ס"מ ומניחים אותן בכלי עם מים. מחממים את הטופו במיקרוגל כדקה (רק עד שהטופו חם, בלי להרתיח) ומסננים.
2. מחממים את השמן במחבת, מוסיפים את הג'ינג'ר, השום וחצי מכמות הכרישה ומקפיצים במשך 2 דקות.
3. מוסיפים את העוף והפפריקה ומקפיצים עד שהעוף משנה צבע.
4. מוסיפים מיסו, דבש, ציר עוף, סאקה, סויה, מלח ופלפל, מוסיפים את הטופו ומערבבים כך שהטופו יכוסה היטב בכל חומרי הרוטב.
5. מבשלים כ-10-15 דקות על אש בינונית, עד שהטופו סופג את כל הטעמים.
6. מוסיפים את הקורנפלור תוך ערבוב מתמיד, מביאים לרתיחה ומסירים מהלהבה. בוזקים שמן שומשום ומפזרים את החצי הנותר של הכרישה הקצוצה. מגישים מיד עם אורז לבן ודביק בצד.

 

איטאדאקימאס!