שריר הלב

חיים שריר יכול היה להמשיך לשבת על כיסא סמנכ"ל רשת ולהאכיל אותנו ב"רוקדים עם כוכבים". במקום זה הוא החליט לחזור להיות מפיק עצמאי, לאתגר את צופי ערוץ 2 עם "מלנומה אהובתי" ולענג את צופי yes עם "לא הבטחתי לך", שעולה השבוע. ראיון עם מפיק לא שגרתי

חיים שריר הוא בעצם גיאולוג. נכון, הוא המפיק שהביא פניני עומק כמו "מלנומה אהובתי", "מילואים" ועכשיו גם את "לא הבטחתי לך" (שבת, 22:00, ערוץ yes ישראלי), אבל שריר הוא גיאולוג עם התמחות בהפקה, ומה שמעניין אותו זה בעצם שכבות. כששריר קורא תסריט, הוא רואה שכבות. רבדים של משמעויות, של מורכבויות, של יחסים. ואם יש מספיק שכבות, הוא נתפס ומחליט שבא לו להיות חלק מהפרויקט. או במילים של העם, חיים שריר אוהב לחפור.

 

כשאייל דורון הגיע אל שריר עם הרעיון של "לא הבטחתי לך" (מ-4.11 בערוץ yes ישראלי), העין של שריר ספרה בתענוג את השכבות וזיהתה פוטנציאל גיאולוגי חברתי מובהק. כבר היה לו ניסיון טוב עם דורון וכך התרקמה הסדרה שבה מככבים גורי אלפי, אלי פיניש ודני גבע, שמייצגים את הגברים החדשים בעולם של חוקים חברתיים משתנים.

 וזה לא מקרה שהקצוות האלה נדבקו, כי חיים שריר הוא הוא בלא מעט מובנים הגבר החדש. "אני מכיר את הטיפוס הזה גם מהחיים האישיים שלי", הוא מבטיח. "האבחנות שהיו בין גברים ונשים והתפקידים שלהם פעם אצלי ומסביבי מאוד התערפלו. אני למשל חי עם אשה ויש לי שלושה ילדים ממנה - ועוד ילדים מנישואין קודמים - בלי שהתחתנו. היום זה נראה לי כמעט מוזר שאנשים מתחתנים".

 

מה קנה אותך בסדרה?

 

"יש הרבה סדרות שמספרות סיפור של יחסים אבל כאן יש את הערך המוסף, שנותן משהו מעבר ליחסים מיידיים בין אנשים. יש התבוננות מהצד ויש תובנות. למשל בפרק השלישי של 'לא הבטחתי', אלכס אנסקי הוא פרופסור שיש לו תיאוריה שלמה על הפמיניזם ותפקידו המכשיל בחברה. את לא חייבת להסכים עם זה, אבל יש שם דיון על הנושא".

 

דיון דיון, אבל יצאה דרמה קומית.

 

"נזהרנו מאוד שלא לרדד את זה. אייל שאל אותי הרבה פעמים 'מה אתה אומר', ואמרתי לו שזה נהיה סיטקום. ידעתי שברגע שאני אומר לו את זה הוא מיד מוריד. למשל יש קטע שהם מורידים שיער בלייזר. היחצנים של הסדרה מיד קלטו את זה כגג שאפשר לרוץ איתו, ואנחנו לא רצינו, כי זה באמת משהו מאוד זניח בסדרה. אז מצד אחד נורא קל ללכת למקומות האלה ולהגיד 'הם חבר'ה כאלה שמורידים שערות'. לא, לא זה העניין, אלא היחסים ביניהם ועם האנשים מסביבם. פיניש אולי מוריד בלייזר, אבל יש בו גם מאצ'ו שרוצה שלחברה שלו יהיו ציצים גדולים. זה מורכב".

 

כששריר לא יוזם את ההפקות שלו, הוא מעורב בהן כבר משלב כתיבת התסריט. הוא אולי לא כותב דיאלוגים, אבל הוא בהחלט משפיע על הכתיבה. "אני יכול להגיד לך שב'מילואים' היו דברים שנכנסו לסדרה בגללי. למשל סצינה שבני ברבש כתב ואורי רצה להוריד ואני לא הסכמתי כי חשבתי שהיא נורא חשובה, ובדיעבד התברר שמזל שהיא היתה, כי היא סצינת הסיום של העונה, שממש מחזיקה את התסריט".

 

אתה מעורב גם בליהוק?

 

"כן. לא כמו הבמאי, אבל בסוף, כשזה מגיע לשלושת-ארבעת המועמדים הסופיים, אני מצטרף לדיון".

 

למה בעצם?

 

"כי יש לי מה להגיד על זה. יש לי המון ניסיון, ראיתי המון אודישנים וליהוקים, ואת מה שקרה אחר כך, לטוב ולרע. אני גם צריך לדאוג שהליהוק יהיה נכון, אחרת הסרט לא יהיה קומוניקטיבי, שזה שם נרדף לרייטינג בטלוויזיה או למסחרי בקולנוע. אחד הדברים הראשונים שאמרתי לאייל, סדרה שאין לה עונה שנייה, סימן שמשהו בה לא נעשה עד הסוף. לא מבחינה אמנותית, אלא מבחינת הצרכים של הזכיין ושל הצופים.

 

"חוץ מזה אני מאמין שאנשים צריכים להקשיב. אני אומר לבמאי 'תקשיב לצלם כי הוא ישים לך על המדף עוד אופציות.

 תבחר אחר כך מה שאתה רוצה, אבל יהיה לך על המדף עוד משהו חוץ מהרעיון שלך'".

 

לדעת יוסי מדמוני, שעבד עם שריר על "מלנומה אהובתי" ו"בת ים ניו יורק", מה שהופך אותו ליוצר טוב היא היכולת שלו לא להתרגש במצבי חירום." 'מלנומה אהובתי' היתה הפקה גבולית מבחינה רגשית, וצריך שלוות נפש כדי לזרום עם המשבר ולא להילחץ. בכל זאת היה משבר על הסט, בנאדם (יגאל עדיקא - ס.ש), שחווה מוות שוב בסלואו מושן בארבעה טייקים, ובמאי שאומר לו עזוב, שכח את מה שהיה באמת, זה לא מעניין אותי. זה ישבור כל בנאדם. ושריר נכנס למיטה הזאת וידע איפה לא ללחוץ ואיפה אפשר לקחת יום הפסקה. מפיק שאומר תיקחו יום הפסקה, זה לא ייאמן.

 

כשאתה בפרויקט אתה נמצא על הסט?

 

שריר: "המון. תלוי באיזה סוג של הפקה. ב'מילואים', בגלל אופי ההפקה, כל בוקר, אפילו ב-05:00 בבוקר, הייתי מגיע. הם נורא הופתעו כי ממש אין סיבה. זאת לא היתה הפקה משברית כי היא היתה נורא מדויקת, הכל התנהל שם כמו... (צוחק) כמו בצבא.

 

"אבל ב'מלנומה אהובתי' היה משהו נורא רגשי ואישי. היה בוקר אחד שיגאל עדיקא אמר 'עד כאן. אני לא יכול, לא יכול לעשות את זה'. זה משברי. אז אני צריך להיות שם, אני צריך לחבק אותו".

 

כדי להגיע לשכבות האלה עזב שריר לפני שנתיים וחצי את הכיסא היציב שלו כסמנכ"ל התוכניות של זכיינית ערוץ 2, רשת, והפך למפיק עצמאי. היום הוא מנהל חברת יצירה עצמאית ושותף בחברת ההפקות 360 ערוצים, מטפל בעציצים שלו ועובר בין עולמות הסדרות והסרטים שהוא מפיק. "המעבר מסמנכ"ל למפיק עצמאי מאוד מעניין במקרה של שריר", מחדד מדמוני, "כי הזרימה היא בדרך כלל הפוכה. המפיקים מגיעים בסופו של דבר למשרות ניהול בכירות והוא עשה מהלך הפוך. זה אומר שמדובר באיש שהלך עם הלב שלו. הוא הרפתקן, ומוכן לוותר על הכנסה קבועה ועל עמדת כוח, וזה קשה. הוא בעצם הלך אל הלא נודע".

 

"כשיצאתי מרשת הרעיון היה שמעכשיו אקח רק פרויקטים שאני מאוד אוהב", מאשר שריר."ריאליטי למשל, אני לא אעשה היום. לא כי משהו לא בסדר עם זה. לא מתחבר לזה. כשאתה יושב בתחנה שמשדרת המון דברים, חלק אתה אוהב, וחלק מהדברים שאתה אוהב מצליחים. היו דברים שהצליחו ולכן שרדו, אבל לא היו חומרים שהייתי קרוב אליהם רגשית".

  

מה החוליים של התעשייה בארץ?

 

"כסף. וזה הולך ומידרדר. בארץ המצב מחמיר ותקציבים הולכים ויורדים. מנסים להתמודד עם זה בשתי דרכים: או שעושים משהו שהוא בין טלנובלה לדרמה, וכבר המציאו לזה שם, 'super soap'. או הדרך השנייה, שהיא יותר חכמה - למצוא תסריטים קאמריים. אחרי הדבר המדהים שחגי לוי עשה, שהוא פריצת דרך והוכחה לזה שאפשר להחזיק את המסך עם סיפור שמדברים אותו ולאו דווקא רואים אותו, יש מגמה להתמודד עם דברים שעובדים בצורה דומה.

 

"לכן הנטייה שלי היא ללכת לרגשי, למקומות שאתה לא צריך כסף אלא להיות טוב ומדויק, וללהק טוב ולמצוא תסריט נכון. לפעמים ככה מגיעים הפתרונות הכי יצירתיים. ב'לא הבטחתי' היה צריך להיות כדור פורח, ואז התברר שיש רק אחד שמיש בארץ, ונכנסים בו רק שלושה אנשים כולל צלם. הם כבר שלושה גיבורים, אז במקום כדור פורח זה נהיה משהו אחר שאני

 

לא אגלה מה הוא. אבל ככלל, ככל שיש פחות כסף הכתיבה יותר חשובה. תסריט טוב עושה לי עבודה קלה".

 

עושה לך חשק לכתוב משהו בעצמך?

 

"לא חושב שאני יכול. אני כן יודע לספר סיפור. את הנרטיב, את ההתחלה-אמצע-סוף, לדון על סצינת סיום או על בטן באמצע הסדרה. אני יודע לכתוב, אבל לא כמו התסריטאים. גם הם יכולים להפיק, אבל לא כמוני". n

 

על "מלנומה אהובתי": "חשבתי שזאת היתה כמעט ציונות להכניס לערוץ 2 מוות. תרמנו לזה שהצופה יתעמת לא רק עם למי להצביע ב'כוכב נולד' ו'רוקדים עם כוכבים' אלא גם עם קושי ומחלה ותמיכה".