מטיילים בשבילי רבין

לא חייבים ללכת לכיכר בשביל לזכור את רבין. שלושה מסלולי טיול העוברים בנקודות ציון בחייו של הצבר הראשון שנבחר להיות ראש ממשלה, הן דרך לא פחות נאותה וסימלית לציין את יום הזיכרון ה-11 ליצחק רבין

חותמו של יצחק רבין הוטבע במקומות רבים בארץ ישראל. מסלול חייו של הצבר הראשון שנבחר להיות ראש ממשלה, עבר בצפון, במרכז ובדרום, כשהוא משתלב היטב בנקודות היסטוריות במסלול חייו של העם היהודי במדינת ישראל. ביום הזיכרון ה-11 לראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין נצא, לאו דווקא לכיכר, אלא צפונה, לטייל באחד משלושת מסלולים משפחתיים הכוללים טבע, פרחי חורף וגם היסטוריה, שהפכה אבן דרך במסלול חייו, וחיינו.

 

יער קשת. היסטוריה אישית וארצית (צילום: יריב כץ)

 

מסלול העפלה: מעתלית לשמורת רכס אצבע

טיול זה נפתח בביקור במחנה המעפילים בעתלית. המחנה הוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי ב-1938 כמחנה מעצר למעפילים יהודים שהגיעו דרך הים ללא הסרטיפיקטים הדרושים. בין גדרותיו הוחזקו אלפי אנשים, לעיתים לתקופות ארוכות. ב-1945 פרץ רבין בראש כוחותיו אל תוך המחנה במטרה לשחרר מאות מעפילים שנתפסו. הסיור במחנה המעפילים אורך כשעה וחצי ובמהלכו ניתן ללמוד בעזרת מוצגים אותנטיים וחזיון אור קולי על תקופת ההתיישבות וההעפלה ולהבין כיצד חיו המעפילים שנכלאו במחנה.

 

כך כתב יצחק רבין בספרו "פנקס שירות": "באוקטובר 1945, במפקדת הגדוד באלונים, בישר לי נחום שריג כי במחנה עתלית נמצאים למעלה ממאתיים עולים בלתי לגאליים...שהבריטים מתכוונים לגרש.... על הגדוד הראשון של הפלמ"ח הוטל לפרוץ למחנה עתלית ולשחרר את המעפילים. תכלית הפעולה הייתה...להעבירם לבית אורן וליגור- ומשם לפזרם למקומות יישוב שונים...נחום שריג נקבע כמפקד הפעולה ואני כסגנו...ריכזנו מספר 'שלייגרים' של הפלמ"ח, מדריכים לחינוך גופני, מטילי -אימה. הם הוסוו כמדריכים וכמורים ונכנסו למחנה - בידיעת הבריטים ובהסכמתם. תפקידם היה כפול: ראשית לארגן את היהודים מבפנים...ולהשתלט מבפנים על מספר רב ככל האפשר של נוטרים ערבים, כדי לאפשר לכוח התוקף לפרוץ פנימה.

 

"פיקדתי על הכוח הפורץ. יום הפעולה נקבע לתשעה באוקטובר ונדחה ב-24 שעות...יצאנו מבית אורן בחשכה. קיבלנו את הנשק בדרך...נעצרנו במרחק של כמאה מטר מהגדרות...רק המחנה מואר. ממתינים לאות מן ה'מורים'...האות מגיע, חותכים את הגדר...אנו פורצים מהר, חולפים על פני אזור המגורים של המעפילים ומגיעים לאזור הבריטי. אין אזעקה. התוכנית הצליחה מעבר למשוער. הבריטים נמים את שנתם. המעפילים רוכזו...הפינוי התחיל. שקט בלתי מובן...המחנה שקט ומואר. נוטר יהודי אחד שמסתובב ו...מחליט שלא לראות.

 

"רבע לשתיים. אנו מפנים את המחנה. רצים במהירות האפשרית 'לתפוס' את המשאיות...התכנון המדוקדק לא הביא בחשבון שני קשיים: פסיכולוגי ופיסי. העולים דבקים בחבילותיהם. אין להם בעולמם אלא רכושם זה...והקושי הפיסי: נשים ותינוקות כרוכים על צוואריהן, כושר תנועתם מוגבל.

 

"נחום מחליט לפצל את הכוח והמעפילים לשניים: את אלה שהגיעו לכביש יוביל הוא במשאיות במעלה הכרמל כדי להספיק להגיע ליגור. לי הורה להמתין ולרכז את הנחשלים ולהובילם רגלית לבית אורן.

 

"טנדר בריטי שהיה בדרכו לבית אורן נתקל במחסום, נפתחת עליו אש וסמל בריטי נהרג - הנפגע היחידי בפעולה. הבריטים מתעוררים. התחלתי לרכז את נחשלי המעפילים...שהאחריות לגורלם הוטלה עלי...הוריתי לפלמ"חניקים לשאת את הילדים על כתפיהם. לקחתי ילד על כתפי. הרגשה מוזרה, אתה נושא ילד יהודי המום, מבוהל, משותק מחמת הפחד, ילד מן השואה. עוד אני נושא את תקוות עם ישראל על גבי ואני מרגיש...קילוח רטוב וחם זורם לאורך גבי...

 

"אנו מזדחלים...לא נגיע לבית אורן אלא באור מלא. מגיעה ידיעה שסביב בית אורן נערכים כוחות בריטים. אנו נערכים להסתתר בשעות היום בחורשה. אספתי את אנשי והודעתי שאם נותקף לא ניכנע, נילחם. לאחר זמן מה שלחתי את עמוס חורב ודבורצ'ק, מעמדי פנים כזוג מטיילים, לסייר ליד בית אורן. ה'זוג' חוזר ומספר שהבריטים לא הקיפו את בית אורן מכל עבר, אלא השאירו כיוון אחד בלתי מכוסה...החלטתי להיכנס במהירות לבית אורן עם המעפילים, ואכן עברנו.

 

"פיזרנו את המעפילים. העברנו את הנשק ל'סליקים' המוכנים. הבריטים קיבלו תגבורת וניסו לפרוץ את השער, אך נרתעו מפני התנגדות אנשי המקום. בינתיים החלו אלפי תושבים מחיפה והקריות לנהור ליגור ולבית אורן. הבריטים הציבו מחסומים אך נמנעו מירי. אלפי הנוהרים הגיעו בשעות אחר הצהריים לאזור. ים-של-אדם התערב בקרב המעפילים. הבריטים 'התקפלו'. המצור על יגור ובית אורן הוסר".

 

הכניסה למחנה המעפילים עתלית בתשלום. שעות פעילות : א'-ה', 17:00-9:00, שישי, עד 13:00, שבת בתיאום מראש. טלפון: 04-9841980.

 

משם נמשיך מכביש 2 אל כביש 721 ונתחבר לצומת בית אורן, שעל כביש 4 (כחמש דקות נסיעה), בדיוק באותו מסלול בו צעדו הפלמ"חניקים והמעפילים בדרכם לקיבוץ בית אורן.

 

סמוך מאוד לצומת, בצדו הדרומי של הכביש, הוקם חניון גדול של רשות שמורות הטבע והגנים. שם נחנה ונצא למסלול רגלי בתוך שמורת רכס אצבע, המתוחמת על ידי נחל בית אורן. השמורה קיבלה את שמה ממערת אצבע הנראית כאילו משהו תקע אצבעו בתוך הכרמל, וכשהוציאה נותרה צורתה בסלע.

 

ההליכה, על השביל המסומן בשחור ולבן, מתחילה בטיפוס על מדרון צר וסלעי בתוך חורש ים תיכוני. במהלך הטיפוס תוכלו לפגוש שפני סלע ושפע צמחיית חורש ים תיכוני. אחרי טיפוס ארוך מוביל השביל אל המערה. בפתחה ניתן לנוח ולצפות בנוף המרהיב של הכרמל וחופו.

 

הירידה, הכוללת גם מספר לא מבוטל של מדרגות, מובילה אל נחל בוסתן, אחד מיובלי נחל אורן, וצעידה בחורש הסבוך שבו מובילה שוב אל פתח נחל אורן ולהשלמת המסלול המעגלי. ניתן לקצר את המסלול ולצאת במסלול השחור, הקצר יותר, אל המערה ובחזרה ממנה.

 

אורך המסלול: שלושה קילומטרים. מתאים ל: למשפחות שאינן חוששות מטיפוס. כדאי להביא: נעלי הליכה סגורות, מים ופנסים. לא מומלץ להגיע בימים גשומים או מייד אחרי הגשם. איך מגיעים: נוסעים על כביש מספר 2 עד למבואותיה הדרומיים של חיפה, עולים במחלף עתלית לכיוון היישוב, ונוסעים למחנה עתלית על פי השילוט. 

 

מסלול הגשמה: מבית הספר כדורי לחנות תגרים 

הפנימייה החקלאית "כדורי" היא אבן דרך מוכרת בחייו של יצחק רבין. בית הספר נוסד ב-1934 כבית ספר ממשלתי בריטי בעזרת סכום כסף גדול שהשאיר סר אליהו ששון כדורי בצוואתו לטובת יישוב ארץ ישראל. "כדורי" נוסף, ערבי, הוקם בטול-כרם.

 

בית הספר היה מוקד משיכה לנוער הציוני ששאף לעלות ולהגשים בתקופת המנדט. נוסף ליצחק רבין, ניתן למצוא בין בוגריו, גם את יגאל אלון, חיים גורי, שאול ביבר ורבים אחרים. בית הספר החקלאי "כדורי" פועל גם כיום ולומדים בו כ-200 תלמידים, המשלבים לימודים עיוניים ועבודה חקלאית.

 

רבין בנבחרת הכדורגל של בית ספר "כדורי". "היה זה אתגר" (צילום לע"מ)

 

ב"פנקס שירות" מתייחס רבין אל כדורי כאל כור מחצבתו: "היה זה אתגר להסתגל לאורח החיים של הפנימייה ב'כדורי'. גרנו באולם גדול, 20 תלמידים, מיטה מתחככת במיטה, מעין קסרקטין צבאי. האווירה הייתה טובה. הפרטיות - מקופחת. נורמות של כבוד עצמי היו מקובלות על הכל. העתקה בבחינות הייתה מחוץ לנורמה. המורה היה יוצא מן הכיתה בשעת הבחינה. על אמון השבנו באמון. על יחס של כבוד - בכבוד. הכל על דרך הגומלין. חיינו במשטר של לוח זמנים קפדני וחובות רבים. עם זאת לא הייתה לנו הרגשה שכופים עלינו, אלא שאנחנו נוטלים על עצמנו מרצון. נדרשנו למאמץ מירבי, אך הייתה לנו הרגשה של חירות מפני שניהול העניינים הפנימיים היה מופקד בידי ועד התלמידים. השתדלנו להפיק מעצמנו את הטוב ביותר".

 

ניתן להגיע לכדורי ולהשתתף בסיור במקום. הסיור הנמשך כשעה, מתקיים בקבוצות מאורגנות, ללא תשלום ובתיאום מראש, וכולל סרטון על חייו של רבין (ניתן לבקש סרטון נוסף על ביה"ס) וטיול מודרך במקום. מטיילים פרטיים יכולים לשוטט בין המבנים, בתיאום מראש.

 

הפנימייה החקלאית "כדורי", פתוח בימים א'-ה', עד 15:00. לתיאום: הלל הילמן , מנהל בית הספר החקלאי כדורי: 050-6221502.

 

בסיום הביקור ב"כדורי" כדאי לצאת למסלול נסיעה קצר, בן שלושה קילומטרים, לעבר חאן אל תוג'אר העתיק המכונה בעברית "חנות תגרים". אוהבי הלכת יצאו ברגל, על דרך העפר המסומנת באדום, מפתחו של בי"ס שדה אלון התבור הסמוך לכדורי, אל שולי יער בית קשת, שנפגע במהלך המלחמה, ויחלפו גם על פני הקיבוץ.

 

קיבוץ בית קשת המונה כ-300 חברים הוקם ב-1944 על אדמות פיק"א, בשכנות לכדורי. הייתה זו ההיאחזות הראשונה מתוך שמונה שהקים הפלמ"ח במטרה ליישב את הגבולות, לחסום מעבר לוחמים ונשק ממדינות ערב וליצור רצף התיישבותי.

 

במלחמת השחרור הוצדק השיקול שעמד מאחורי הקמת ההיאחזות - בזכות עמידת בית קשת נמנע בידוד וכיתור סג'רה ונכשל הניסיון של פאוזי אל-קאוקג'י, מפקד כוחות ההצלה הערביים, לנתק את הגליל המזרחי, טבריה ועמק הירדן.

 

מסלול הנסיעה או ההליכה לעבר חאן אל תוג'אר עובר בסמוך מאוד לבית העלמין של הקיבוץ שם נקברו שבעה ממגיני המקום, ביניהם גם בנו של הנשיא לשעבר יצחק בן צבי.

 

הדרך המסומנת מסתיימת בפניה ימינה לתוך החאן שהוקם כבר במאה ה-14 והיה מהחאנים הגדולים והבולטים ביותר בארץ ישראל של התקופה הממלוכית. במרכז החאן היו חצר ומקור מים, וכן שמונה חנויות (או מחסנים) שסיפקו את צורכי הבאים.

 

מערת האצבע. טיפוס ארוך (צילום: רוית מטרסו, החברה להגנת הטבע)

 

בשלהי המאה ה-19 נעשה ניסיון של יק"א (J.C.A) להושיב במקום יהודים. מנהל חוות סג'רה, קלווריסקי, הציע להקים יישוב יהודי גדול במקום, אך הצעתו לא התקבלה והחווה הוקמה בסג'רה היא אילניה. המקום יפה אך לא מטופל. בצל האלון הגדול והקשיש הסמוך אליו ניתן לנוח רגע לפני החזרה הביתה.

 

איך מגיעים: נוסעים על כביש 65 בין עפולה לצומת גולני. בית הספר "כדורי" נמצא על הכביש בסמוך לקיבוץ בית קשת.

 

מסלול פלמ"ח: מג'וערה למשמר העמק

אנשי הפלמ"ח, ויצחק רבין ביניהם, התאמנו ארוכות בתוך היערות העוטפים את קיבוץ משמר העמק. בסיס האימונים המרכזי של ההגנה והפלמ"ח היה ג'וערה, הנקראת גם גבעת נח, שם קיבלו מיטב המפקדים את הכשרתם הצבאית. ב-1970 הפך המקום למחנה גדנ"ע.

 

סיורינו מתחיל במחנה הגדנ"ע שעל כביש 6953 (מצומת אליקים מזרחה לכיוון עין השופט) עד לשלט המפנה לג'וערה. חובבי ההליכה יצאו מהמקום על אחד משבילי היער הרבים וילכו בירידה מתונה בת כשעה עד לקיבוץ משמר העמק הוותיק. כדי לזכור שאת הטיול הזה צריך גם לחזור.

 

במשמר העמק שוכנת מערת הפלמ"ח שימשה מקום כינוס למטה הארגון ומרכז חברתי והנהגתי לשתיים מהמפורסמות שבמחלקותיו: "המחלקה הגרמנית" ו"מחלקת המסתערבים". המקום שוקם ושופץ ב-1991, במלאות 50 שנה לייסוד הפלמ"ח.

 

אם אינכם רוצים ללכת את הדרך הארוכה, צאו לסיור קל ביער הפורח ושובו אל

 המכונית. המשיכו עוד מספר קילומטרים לאורך הכביש ממנו הגעתם עד לכניסה לקיבוץ שעל כביש 66 (מגידו-יקנעם) וסעו על פי השילוט אל המערה.

 

במערת הפלמ"ח מצפה לכם סיור מודרך בן שעתיים. מהר הגעש הסמוך תזכו לתצפית לעבר עמק יזרעאל וסביבותיו ותשמעו על הקרבות בהם עמד הקיבוץ בגבורה אל מול כוחותיו של קאוקג'י במלחמת השחרור. אחר כך תפתרו כתב חידה וכשתשובו אל המערה תחזו בסרטון המלווה בשיר הרעות, ותשמעו סיפורי גבורה פלמ"חניקים. הילדים גם יזכו לשיעור קפ"פ (קרב פנים אל פנים) קצר בעזרת מקלות עץ.

 

מערת הפלמ"ח, דמי כניסה: 20 שקל. בתיאום מראש בלבד בטלפון: 04-9898946.

 

• תודה מיוחדת למרכז רבין ולבי"ס שדה אלון תבור של החברה להגנת הטבע על הסיוע בהכנת הכתבה.