שימושיות (Usability) מתייחסת לנוחות וקלות השימוש בממשקי המשתמש ומידת התאמתם למשתמשים. כיום הכוונה היא בעיקר לאתרי אינטרנט. אתר שימושי מאפשר לגולשים לאתר מידע ולהשלים תהליכים בצורה קלה, מוצלחת ומהנה. אם הגולשים אינם מתמצאים באתר מיד ונדרשת מהם "עקומת למידה" או שהממשק עמוס ומבלבל, הרי שמדובר באתר לא שימושי.
הרשת הישראלית עשתה כברת דרך בנושא השימושיות בשנים האחרונות, אך עדיין סובלת מבעיות שונות, בהן היעדר תמיכה בדפדפנים דרך חוסר נגישות ועד שימוש חלקי בלבד ב-RSS ותגיות. עם קצת מאמץ, האתרים הישראלים יהיו שימושיים ונגישים לכולם.
ריכזנו כאן את בעיות השימושיות הגדולות מהן עדיין סובלים האתרים הישראלים והצענו כמה טיפים המיועדים לפתור אותם.
מי הזיז את השועל שלי? חוסר התאמה לדפדפנים שונים
נכון להיום, כ-13% מהגולשים משתמשים בדפדפן Firefox. מפתחי אתרי האינטרנט הישראלים עדיין לא סבורים כי מדובר בנתון שיש להתחשב בו. התוצאה: אתרים רבים מתוכננים ומעוצבים ל-Internet Explorer בלבד, ואינם תומכים בדפדפנים אחרים.
התוצאה של היעדר תמיכה בסטנדרטים של קונסורציום ה-W3C היא בעיות פונקציונליות. למשל, תפריטים דינמיים עלולים לא לפעול, שכבות (layers) ותוויות הסבר לכלים (tooltip) נעלמות. חיוויים של טפסים (למשל, רקע אדום שיופיע בשדות ששכחתם למלא). במקרים אלה, אם נרשמתם לאתר ושכחתם לרשום המיקוד, הטופס לא תמיד יזכיר לכם את זה.
נוסף על כך, בעיות תאימות גורמות לבעיות בתצוגת העמוד, ב-Internet Explorer רואים את התמונה המלאה, אך בדפדפנים אחרים התמונות מתעוותות ונעלמות והטקסטים נמרחים ומתרווחים שלא כמתוכנן.
מה עושים?
ניתן לפתח לפי הסטנדרטים של W3C - ואז כמעט ולא ידרשו התאמות לדפדפנים השונים.
מי מפחד מבעלי מוגבלות? אתרים לא נגישים
רוב האתרים הישראלים מתעלמים מבעלי מוגבלות וצורכיהם בשעה שהם מתכננים את האתרים שלהם, וחבל. נגישות לאינטרנט מתייחסת ליכולת של אנשים בעלי מוגבלויות: עיוורים, עיוורי צבעים ומוגבלי ראייה, חירשים או מי שידיהם רועדות לגלוש לאתרים ולהשתמש בהם. אתרים ישראלים רבים סובלים מחוסר נגישות.
מה עושים?
תוכן בלתי שימושי
האפשרויות לשלב אלמנטיים גרפיים ומוזיקלים באינטרנט הן כמעט בלתי מוגבלות. עם זאת, חשוב לוודא כי התוכן באתר משרת את המשתמשים. עליו להיות קריא, ברור, ורלוונטי, אחרת - האתר סובל מבעיית שימושיות.
גלשו רגע לאתר אגף הגבייה ברשות השידור ונסו להבין מהן החובות המוטלות על אדם הרוכש מקלט טלוויזיה? ולמה החליטו באגף הגבייה לתת לנו את לשון החוק המסובכת: "מי שאינו סוחר, והגיעו להחזקתו מקלט טלוויזיה הטעון תשלום אגרה, ימסור הודעה על כך לרשות השידור, בדרך ולפי פרטים שייקבעו בתקנות...".
מה מחדש לכם טקסט הפתיחה של אתר בתי הזיקוק? והאם חברה מסוג זה באמת יכולה להרשות לעצמה שהטקסט שלה יהיה מלא שגיאות (שימו לב לכמות הרווחים לפני סימני פיסוק)?
מה עושים?
אוהבים נקניקיות?! פרסום מעיק ברשת
יישום לא מוצלח של פרסומות ברשת מלווה בבעיות שימושיות לא פשוטות. הנה הבולטות שבהן:
מה עושים?
"מספר 43 אתה מטומטם ומכוער!!1!" – שרשור טוקבקים
הטוקבק הוא מד החום של החברה הישראלית בכל תחום. בישראל אוהבים להגיב ועוד יותר, אוהבים להגיב למגיבים. אלא שמרבית האתרים לא מאפשרים שרשור טוקבקים (אשכולות של תגובות, כך שקל להבחין מי מגיב למי), ומי שרוצה להגיב למגיבים נאלץ לכתוב בתגובותו, "למספר 43", למשל.
מה עושים?
מי יציל את הבית שלי? – עומס בדף הבית
באתרי תוכן גדולים אנחנו עדין נתקלים בדפי בית המכילים כמויות ענק של טקסטים, קישורים, תמונות ובאנרים והגולשים שמחפשים קישור או כלי ספציפי הולכים לאיבוד.
מה עושים?
איפה, איפה, איפה, איפה איפה העוגה?! – תוצאות חיפוש באתרים
הכשל בהצגת תוצאות החיפוש באתרים גדול, במיוחד לעומת הצגת התוצאות במנועי חיפוש. בעלי האתרים לא מקדמים בתוצאות החיפוש את התוצאות הרלוונטיות ביותר עבור הגולש ואין תמיכה בחיפוש מורפולוגי, תיקון טעויות כתיב או שימוש במילים מקבילות. כמו כן, אין אפשרות לשמור את תוצאות החיפוש. באתר הדסה ניתן לראות דוגמה לתוצאות חיפוש לא ברורות.
מה עושים?
web 2.0 וקהילתיות
לא מדובר בטכנולוגיה חדשה, אלא תפישה אחרת של האינטרנט ואופן השימוש בו. בעבר האינטרנט היה כלי להעברת מידע. בעידן web 2.0 השיח האינטרנטי התקדם לשיתוף מידע ותוכן יחד עם תפישה חברתית וקהילתית – המשתמשים יוצרים תוכן באתרים והרווח מגיע ממקומות שאינם בהכרח מסחריים.
גם הרשת הישראלית מממשת חלק מעקרונות ה-web 2.0, ובעיית השימושיות היא במימוש שדוהר ליצור יישומי web 2.0 בכל מחיר, כאן ועכשיו.המודעות קיימת - אך מימוש העקרונות עדיין חלקי, כפי שממחישות הדוגמאות הבאות.
תן לי חצי – שימוש חלקי ב-RSS
טכנולוגיית RSS (או Really Simple Syndication), מאפשר קבלת תוכן (תקצירים של עדכונים, ידיעות וחדשות) ממספר אתרים ישירות לקורא RSS מקוון, או מותקן על המחשב, ולמרות שהטכנולוגיה לא חדשה, היא עדיין לא ממושת באתרים ישראלים בצורה מושלמת.
מה עושים?
סמן אותי – מימוש חלקי של תגיות
תיוג או tagging היא שיטת קטלוג הנותנת לכל פריט, שיוך באמצעות מספר מילות מפתח. מילות המפתח הללו הן התגיות. בעידן web 2.0 הגולשים מתייגים את הפריטים שלהם ואת הפריטים של אתרים רבים ומאפשרים לעצמם ולאחרים לדפדף במידע באמצעות התיוג הזה.
הבעיה באתרים ישראלים היא המימוש החלקי - לגולשים אין אפשרות לתייג את פרטי המידע בעצמם, אלא לפעמים להשפיע רק על מדידת הפופולריות. בכך איבדנו את אחד המרכיבים החשובים ביותר בתיוג, שהוא חוכמת ההמונים.
מה עושים?
מי אני ומה שמי? – אתר בהתאמה אישית
בעידן web 2.0 האינטרנט הופך ליותר ויותר אישי. גם סביבת הגלישה מתקדמת לכיוון הזה ואתרים רבים מאפשרים לגולשים לקבוע את אופן תצוגת האתר. גם הרשת הישראלית הולכת לכיון של התאמה אישית של אתרים לגולשים.
אתרים ישראלים מסוימים מאפשרים בחירה של צבעי האתר וה"סקין" ולא נותנים שום דבר אחר. זה נחמד, אבל ממש לא מספיק וזו אינה התאמה אישית.
מה עושים?
יום השימושיות
ב-14 בנובמבר יצויין יום השימושיות הבינלאומי, המיועד להגברת המודעות לצורך במוצרי טכנולוגיה נוחים ומהנים לשימוש.
סייעה בהכנת הכתבה: שלומית הברון. הכותבות הן חברות בארגון השימושיות הישראלי. מידע נוסף מופיע באתר הארגון.