הליסינג של הבריטים

כך מחשבים בממלכה המאוחדת את שווי השימוש ברכב צמוד. וזה עובד

נשאלתי, איך עובדת באירופה השיטה של עידוד שימוש במכוניות צמודות לא-מזהמות. הנה הדוגמה הבריטית (בתמצות ותוך התעלמות מכמה פרטים ודקויות):

 

עובד שהמעסיק מעמיד לרשותו מכונית צמודה נחשב כמי שקיבל הטבה בעין, עליה הוא חייב לשלם מס הכנסה. שווי ההטבה - לא כולל בנזין חינם, ועל כך בהמשך - מחושב לפי מחיר המכונית החדשה "על הכביש", אך לא רק לפיו. כדי להגיע לשווי השימוש החייב במס, מכפילים אנשי המס בבריטניה את מחיר המכונית ב"מקדם הזיהום".

 

הזיהום נמדד לפי כמות (בגרמים) של דו-תחמוצת הפחמן (CO2) שפולטת המכונית על כל קילומטר נסיעה. כמות הפליטה נקבעת על-ידי מעבדות רכב מוכרות ומתפרסמת ברבים. במכוניות נקיות, פליטת דו-תחמוצת הפחמן נמוכה, 120 גרם לקילומטר ואף פחות. במכוניות המזהמות, עלול הזיהום להגיע לכדי 300 גרם לקילומטר. דגמי המכוניות חולקו למספר קבוצות על פי מדד הזיהום, מה"ירוקות" ביותר ועד ה"אדומות". כל קבוצה מקבלת את "מקדם הזיהום" שלה, שהוא אחוז מהמחיר של המכונית. בקבוצה B, למשל, מקדם הזיהום הוא 15%: השימוש השנתי במכונית הצמודה מקבוצה זו, לצורך מס, שווה ל-15% ממחירה. המקדם עולה ל-18%, 20%, 25% ובקבוצה המזהמת במיוחד הוא מגיע ל-35% ממחיר המכונית.

 

שווי השימוש במכונית צמודה הוא איפוא מכפלה של מחיר המכונית ב"מקדם הזיהום". מחירה של מכונית מאזדה 3 "על הכביש" הוא 13,000 ליש"ט (דגם ידני, 1.6 ליטר), שהם 107 אלף שקלים. המכונית פולטת 162 גרם דו-תחמוצת הפחמן לקילומטר נסיעה ולכן מקדם הזיהום שלה הוא 20%. שווי השימוש בה כרכב צמוד מחושב על-ידי מכפלת המחיר ב-0.2: כ-2,600 ליש"ט - 21 אלף שקלים - בשנה; 1,800 שקלים לחודש.

 

על עוצמת התמריץ לשימוש במכוניות נקיות תעיד ההשוואה הבאה: מכונית מדגם "סובארו אימפרזה" עולה 16,000 ליש"ט (131 אלף שקלים), אולם מקדם הזיהום שלה גבוה במיוחד - 30% - ולכן שווי השימוש בה קופץ לכדי 4,600 ליש"ט לשנה, 3200 שקלים לחודש. המכונית ההיברידית (מונעת בחלקה על חשמל) מדגם "הונדה סיביק" עולה אף היא 16,000 ליש"ט, אולם שווי השימוש בה נמוך במיוחד. היא פולטת רק 109 גרם דו-תחמוצת הפחמן לכל קילומטר ומקדם הזיהום הוא 15% ממחירה. בנוסף מעניק לה האוצר הבריטי הנחה של עוד 3% כדי לעודד מעבר לרכב חוסך דלק. התוצאה: שווי ההטבה הזקוף משימוש ב"סיביק" ההיברידית הצמודה הוא רק 2,000 ליש"ט לשנה, או 1,350 שקלים לחודש - שליש (!) משווי השימוש המיוחס ל"אימפרזה", אף שמחיר שתי המכוניות זהה.

 

ובכך לא מסתיים הסיפור הבריטי. אם העובד משתמש במכונית צמודה מבלי לשלם עבור הבנזין (כל הדלק על חשבון המעסיק או חברת ההכרה), הוא נדרש לשלם מס גם על השווי הכספי של ההטבה הזו. העיקרון החישובי דומה: ככל שהמכונית מזהמת פחות, כך שווי הדלק שעליו חייב השכיר לשלם מס נמוך יותר. במכוניות הכי "ירוקות" נחשב הבנזין חינם להטבה של 1,700 ליש"ט לשנה (1,150 שקלים לחודש) ובמכוניות הכי מזהמות מגיע שווי הבנזין חינם ל-5,050 שטרלינג לשנה (3,400 שקלים לחודש).

 

השיטה הבריטית אינה חופשייה מכשלים, אך עקרונית ראויה לאימוץ על-ידי רשויות המס בארץ. מי שיסע באוטו צמוד/חכור עם רמת זיהום נמוכה, שווי השימוש בו לצרכי מס - כולל בנזין - יהיה נמוך בעשרות אחוזים משווי השימוש במכונית צמודה/חכורה מזהמת. ולהיפך.

 

עוד בבלוג: הפרופסורים כבר שפטו