סקר: הנוער בישראל מעורב חברתית - לא פוליטית

למעלה מ-60% מבני-הנוער לוקחים חלק בפעילות התנדבותית וחברתית, כך עולה מסקר שערכה "החברה למתנ"סים". ביצועיה של המערכת הפוליטית, לעומת זאת, מותירים אותם אדישים

מסקר שנערך עבור "החברה למתנ"סים" בקרב מאות נשאלים בני 12 עד 17, עולה כי מתבגרי ישראל אמנם מעורבים בהתרחשויות בארץ ומרבים לצרוך חדשות - אולם נרתעים מעיסוק בפוליטיקה. מאידך, הסקר מעיד כי 62% מבני-הנוער בישראל לוקחים חלק בקביעות בפעילות חברתית או התנדבותית, זאת במסגרת פרויקט המחויבות האישית הנערך בבתי-הספר, חברות בתנועות נוער או השתתפות ביוזמות שמובילים מתנ"סים מקומיים.

 

הסקר נערך לקראת אירוע "לילה לבן" שהתקיים השבוע במסגרת כנס שדרות, בו השתתפו כ-500 מתבגרים פעילים חברתית. "הנתונים מלמדים על שתי מגמות, לכאורה מנוגדות, אך למעשה משתלבות זו בזו: מחד בני-הנוער נרתעים מפוליטיקה ופוליטיקאים, מאידך הם מעודכנים בנעשה בחברה הישראלית", אומרת דוברת "החברה למתנ"סים" ורד ליון-ירושלמי.

 

מהסקר עולה כי התכונות המאפיינות את הפוליטיקאים לדעת המשתתפים הן שחיתות (40% מהנשאלים); ערמומיות (28% מהנשאלים); אמירת שקר (22% מהנשאלים); אבל גם חוכמה (25% מהנשאלים). נוכח הרושם העגום שמותירים הפוליטיקאים, קל להבין מדוע רק 13% מבני-הנוער מוכנים לשקול כניסה לחיים הפוליטיים כדי להשפיע על סדר היום הישראלי.

 

רק 18% מהמשתתפים העידו כי הם מתעניינים במידה רבה במתרחש בפוליטיקה הישראלית, היתר נותרים אדישים נוכח ביצועיה של הזירה המדינית המקומית. לעומת זאת 79% מהם צופים לפחות פעמיים בשבוע בחדשות בטלוויזיה; 66% מהם נחשפים כמה פעמים בשבוע לאתרי חדשות; 64% מהם צורכים חדשות מודפסות; ו-36% מהם מאזינים לפחות פעמיים בשבוע לגרסה הרדיופונית של החדשות.

 

"הנתונים מלמדים שבני-הנוער מבחינים בין המערכת הפוליטית, שאינה מהווה עבורם מודל חינוכי וערכי איתו היו רוצים להזדהות, ובין מעורבות, התעניינות ועשייה אמיתית למען החברה", מסכמת ליון-ירושלמי. "העובדה שלמעלה מ-60% מהם פעילים חברתית, ומחציתם עושים זאת יותר מפעמיים בשבוע, היא תעודת כבוד לנוער בישראל".