מי אמר שיום הולדת יש רק פעם בשנה? מצאו להם המדיארים עוד סיבה למסיבה והמציאו את 'יום השם' (Név Nap).
לכל איש יש שם, ולכל שם בחרו בזמנו יודעי דבר יום בשנה אשר מצויין בחגיגות ובמסיבות מפה ועד דברצן. 18 בינואר, למשל, הוא יום פירושקה וב-7 במארס חוגגים את יומו של תמאש.
נראה שמקורו של המנהג דתי. תחילה עיטרו את לוח השנה שמותיהם של הקדושים. אחר כך הצטרפו אליהם יתר הכינויים. מאז, קובצו אלה בספר מיוחד מתוכו נוהגים ההורים המאושרים לבחור את שמות ילדיהם. בקרב ההונגרים נחשב הנב-נאפ אף לחגיגי מיום ההולדת, ומי ששמו אינו מופיע ברשומות דינו שייאלץ לאמץ לעצמו שם מדיארי טיפוסי אם יירצה לחגוג פעמיים בשנה.
מדי בוקר מכריז קריין הרדיו בבודפשט איזה יום שם היום. לנוכח ריבוי השמות ומגוונם, ישנם ימים שבהם נחגגים כמה שמות. במועדים שכאלה - או בימים שבהם מצויין אחד השמות הנפוצים יותר - מאושרים לא פחות מוכרי הפרחים והעוגות.
אצל סבתא ננה לא היה יום שם. אבל מסיבות יום הולדת היו ועוד איך. לקראת המועד המשמח נהגה תמיד לשאול את הנכדים מבעוד מועד איזו עוגה לאפות, למרות שהכירה את התשובה על פה: לבן עוגה.
מדובר בעוגת קרם שקדים עטופה בהרים של קצפת בוהקת, שטעמה טעם גן עדן. צבעה הלבן ודוברי ההונגרית שסבבו אותי מיום יציאתי אל אוויר העולם נתנו מסתבר את אותותיהם. לא היה לה שם. שנים אחר כך גם אחר מקורותיה התקשתי להתחקות – למעט העובדה שנודע כי סבתא מצאה את המתכון בזמנו בשבועון הונגרי - אבל היא הייתה לבנה ודיברה הונגרית ולכן, הייתה ללבן עוגה במלעייל, ולא עוגה לבנה.
לבן עוגה
המרכיבים:
4 חלמונים
140 גרם חמאה
140 גרם אבקת סוכר
1 חבילת סוכר וניל
120 גרם שקדים לבנים קלופים וטחונים גס
2 חבילות שמנת מתוקה
24 חתיכות בישקוטים
2 כוסות חלב
אופן ההכנה:
עופר ורדי הוא עיתונאי ואיש של אוכל, בעיקר מתוצרת הונגרית, שלא יודע לסגור את הפה. אפשר ליצור איתו קשר כאן.