גם להונגרים יש שקשוקה. לצ'ו (Lecsó), נא להכיר. מעריכים כי מקורה של המנה החמה במטבח הבלקני, אך בחלוף השנים התאהבו בה המדיארים מאד, התחילו לשקשק, ועשו בה כבשלהם. אולי בגלל צבעי מרכיביו של הלצ'ו – פלפלים ירוקים, עגבניות אדומות ובצלים לבנים - שצבעם כצבעי דגל הלאום, ואולי כי פשוט היה להם טעים.
תהליך הכנתו של המעדן מהיר וקל. טעמו משתנה ופרשנויות רבות לו. הרי מספיק פלפל אחד חריף וערמומי כדי להבעיר אש ולצרוב את השפתיים.
לצ'ו יש המגישים כמתאבן מעורר חשקים לפתיחת סעודה ותאבון, יש שמעדיפים לאוכלו כמנה העיקרית או אז הוא מלווה באורז או בתפוחי אדמה. אצל סבתא ננה נהגנו לספוג חתיכות חלה של שבת ברוטב הפלפלים הארגמני. בהונגריה מנגבים את הצלחת האדומה מלצ'ו בלחם שחור. לונה פארק של טעמים.
לפעמים משמש הלצ'ו בסיס להכנתם של מעדנים נוספים. עד היום ישנם כאלה אשר מכינים אותו בקיץ – עת מבשילים הפלפלים והעגבניות בשיאן – ומשמרים אותו בתוך צנצנות אטומות לקראת החורף הקר.
על פלוני שידו בכל אומרים ההונגרים כי הוא בוחש בלצ'ו. לא פלא איפוא שהישראלים אוהבים כל כך שקשוקה.
לצ'ו - Lecsó
המרכיבים (ל-6 מנות):
1/2 ק"ג פלפלים ירוקים
1/2 ק"ג עגבניות
1 בצל
150 גרם בייקון או מעט שמן לטיגון
מלח
פפריקה מתוקה
אופן ההכנה:
עופר ורדי הוא עיתונאי ואיש של אוכל, בעיקר מתוצרת הונגרית, שלא יודע לסגור את הפה. אפשר ליצור איתו קשר כאן.