הודו: עד שנת 2020 נגיע לירח

תוכנית שגובשה בהודו בארבע השנים האחרונות, מציגה כוונות שאפתניות לחקר החלל. בין היתר, מתכוונים ההודים לשגר אסטרונאוט לחלל עד שנת 2014, ומשימה מאויישת על הירח עד שנת 2020

בכינוס מדענים שהתקיים בשבוע שעבר בבבנגלור בהודו, אושרה תוכנית החלל ההודית השאפתנית לפיתוח חלליות הודיות מאוישות שייקחו אסטרונאוט הודי לחלל עד שנת 2014. בעתיד הרחוק יותר, שואפת הודו לשגר אסטרונאוט לירח עד שנת 2020, ארבע שנים לפני המשלחת שמתכננת סין. התוכנית ההודית, שנחשפה רק השבוע, גובשה במשך ארבע שנות תכנון מעמיק. עם ביצוע התוכנית, תהפוך הודו, הנחשבת למדינה בעלת יכולות חלל מפותחות יחסית, למדינה הרביעית בעולם המחזיקה ביכולת לשיגור עצמאי של בני אדם לחלל, אחרי רוסיה, ארה"ב וסין, שעשתה זאת לפני כארבע שנים.

 

80 המדענים שהתכנסו במשרדי סוכנות החלל ההודית, מבכירי מדעני הודו, אישרו את התוכנית פה אחד והחליטו למקם את מפקדת תוכנית החלל החדשה בבסיס החלל "סאטיש דהוואן". המדענים הודיעו כי "הגיע הזמן לתוכנית חלל מאוישת של הודו". המדענים אף הודיעו כי הם רואים חשיבות לכך שפקיסטן, מלזיה ודרום קוריאה אף הן מתכננות לשלוח בני אדם לחלל, אם כי מדובר למעשה ברכישת מקום על חללית רוסית עבור אסטרונאוטים ממדינות אלו.

 

"עוד מספר שנים מדינות אחרות יקימו בסיסים על הירח, ויכרו את משאביו", אמרו דוברים בהודו "והודו לא תישאר מחוץ למירוץ". ההערכה היא כי ההודים נוקטים בצעדים אלו, כולל ההשקעות המאסיביות הדרושות למימוש התוכניות, בעיקר על רקע תוכנית החלל הסינית השאפתנית, אשר כבר שיגרה פעמיים אסטרונאוטים לחלל, בשימוש בחלליות סיניות. סין כבר פרסמה תוכניות להקמת תחנת חלל סינית, נחיתה על הירח, והקמת "בסיס ירח", שינצל בעתיד את המשאבים הרבים הקיימים בירח.

 

"בכל העולם מבינים היום את החשיבות של חקר החלל ואת הפוטנציאל הגדול, גם הכלכלי, שקיים בחלל", אומר סא"ל (מיל') אסטרונאוט יצחק מאיו, נשיא אגודת החלל הישראלית, שהתאמן בנאסא כמחליפו של אילן רמון ז"ל. "מירוץ החלל מתחדש, ואם ישראל רוצה להוסיף ולעמוד בחזית המדע והטכנולוגיה, עלינו להעמיק את ההשקעות במחקר ופיתוח בתחום".

 

גם טל ענבר, יו"ר אגודת החלל הישראלית וחוקר בכיר במכון פישר לחקר האוויר והחלל, יוצא נגד המדיניות הישראלית. לדבריו, "ההשקעות בתחום החלל האזרחי בישראל זעומות, ותקציב סוכנות החלל הישראלית עומד על מיליוני שקלים ספורים בלבד, תקציב זעום ביותר בהשוואה למתרחש בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. גם למדינות כמו ניגריה, מרוקו, ארגנטינה ומצרים יש היום תוכניות חלל ולווינים מדעיים בפיתוח. שר המדע החדש שייכנס לתפקיד יהיה חייב לקחת נושא זה לתשומת ליבו, ולפעול להגדלה משמעותית של תקציב סוכנות החלל הישראלית, אשר כמעט ואיננה יכולה לפעול בהיעדר תקציב".