מה הצבע של חור שחור?

מה ההבדל בין קלמנטינה למנדרינה? מהי הסינטולוגיה? ומי בנה את הפירמידות? כל התשובות במדור חדש באנציקלופדיה

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. חלקן מעניינות כנראה מעט מאוד גולשים (ואלה יקבלו את התשובה לתיבת המייל הפרטית שלהם), אבל אחרות חושפות עובדות מעניינות ומפתיעות ועשויות לדבר אל יצר הסקרנות של רבים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, החלטנו לייסד מדור חדש ובו נציג מדי שבוע חמש שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן. טוב אולי לא ממש אותן תשובות כי במציאות אנחנו הרבה יותר מנומסים, אבל הבנתם את הרעיון הכללי.

 

הנה, תיכף מתחילים:

 

שאלה מספר 1: האם נכון לומר כי הצבע השחור בתוך החור השחור הוא כזה משום שהחור השחור מצליח לבלוע גם אור, והרי הצבע השחור הוא חוסר אור? 

 

תשובה: לגולש היקר שלום, "חור שחור" הוא ביטוי ציורי, ואין לקבל אותו כפשוטו. ג'ון וילר טבע אותו בשנות ה-60, כתחליף לביטויים המסורבלים מאוד ששימשו עד אז לתיאור גופים אסטרונומיים כאלה, על שם "החור השחור של קולקטה", בית כלא ידוע לשמצה שבו מתו אנגלים רבים בימי מרד הסיפואים בהודו במאה ה-19. הכינוי מתייחס לעובדה שגוף כזה אינו יכול להיראות לעין, או לכל מכשיר הקולט קרינה אלקטרומגנטית, משום שהוא אינו פולט או מחזיר קרינה כזאת. לעניין ה"צבע" השחור, זה האופן שבו המוח שלנו תופס גוף שבולע את כל התדרים של אור נראה ואינו מחזיר מאומה.

 

שאלה מספר 2: איך אתם לא מתביישים? הגדרתכם את המונח סינטולוגיה לוקה בחסר, ומבליטה את בורותו של הכותב בלשון המעטה במקרה הטוב או את דעותיו הקדומות הדומות לימי הנאצים במקרה הרע. אם אתם מכבדים עצמכם, הוציאו הגדרה טובה יותר, אפילו ממילון פשוט של אוקספורד.

  

תשובה: לגולשת היקרה שלום, באנציקלופדיה מוצגות שתי העמדות העיקריות של בעד ונגד (ללא עמדה שיפוטית) כלפי הסינטולוגיה. כנסיית הסינטלוגיה ועקרונותיה נמצאים במחלוקת ובדיון ציבורי, ודבר זה מוזכר בערך הנוגע לה. למרות הצער שהעניין גורם לך, לא מצאתי כל הצדקה אנציקלופדית לתיקון הנוסח הקיים או סיבה מיוחדת להתבייש בו.

 

מדיניות האנציקלופדיה לגבי מידע רלוונטי אודותיו לא קיימת הסכמה מחקרית או ציבורית, היא הצגתו בפני הקוראים תוך אזכור המחלוקת בהקשרה, וכך נעשה גם בערך זה. לגבי הערתך בנוגע לדעותיו ה"דמוי נאציות" של כותב הערך, אודה לך אם תבהיר, האם הערה זו נאמרה בהשראת תורת הסינטולוגיה? במידה והתשובה לכך חיובית נשמח לעדכן את הערך בהתאם. 

 

שאלה מספר 3: פעם היו קוראים לאנשים על שמות אבותיהם. כיצד איבדנו את הסיומת "בן" או "בת"?

 

תשובה: לגולש היקר שלום, אכן, המסורת היהודית קוראת לאדם על שם אביו, ואם אין בכך כדי לזהותו באופן חד-משמעי, מוסיפים גם את שם אבי-אביו (יוסף בן שמעון בן יעקב); אך כבר בתלמוד אנו מוצאים את השם הפרטי צמוד למקצועו של האיש (דוגמת יוחנן הסנדלר), ולעתים נדירות, למקום מוצאו.

 

נוהג דומה היה קיים גם בעמים אחרים, כפי שמעידים למשל ריבוי השמות המסתיימים בהברה "סון" או "סן" בארצות סקנדינביה ובארצות הדוברות אנגלית, או הצמדת שם אב לשם הפרטי בשמות רוסיים (איבן איבנוביץ'); נוהג הפוך לזה קיים במידה מסוימת בעולם הדובר ערבית, שם עשוי אדם להיקרא גם "אביו של", ולא רק "בנו של". כיום, איסלנד היא המדינה המערבית היחידה, ככל הידוע לי, שבה נותר השימוש בשם האב כאמצעי זיהוי בלעדי: לאנשים שמות פרטיים בלבד, ואליהם מוסיפים את שם האב עם הסיומת "סון" (בן) או "דוטיר" (בת). 

 

השיטה עבדה מצוין כל עוד היה תחום ההיכרויות של כל אדם מצומצם למדי. אך בהדרגה גברה בארצות אירופה ההכרה בכך ששם פרטי ושם אב אינם מספיקים לזיהוי ודאי, והתרחב השימוש בשמות מקצוע, מקום לידה או מגורים, ואף תכונות אופי וגוף, כנספחים לשם הפרטי המציינים שיוך למשפחה. המנהג התפשט גם לקהילות היהודיות בארצות השונות, ובכמה מקומות נכפה עליהם הדבר בצו השלטונות (במקרים אחדים אף נכפו על יהודים שמות מבזים או נלעגים). התופעה השתרשה, משום שהיא מועילה. אך עד עצם היום הזה, בטקסי הדת היהודית נשארים השמות כפי שהיו במשך כל הדורות - שם פרטי ושם האב (או שם האם, כאשר מבקשים על אדם רחמי שמים, כמו בברכת "מי שברך"). 

 

שאלה מספר 4: האם קלמנטינה היא לא מנדרינה ללא גרעינים (שיפור שהומצא ע"י קלמן)? אודה על תשובתכם.

 

תשובה: לגולשת היקרה שלום, קלמנטינה איננה מנדרינה (ולא, למיטב ידיעתינו היא לא פותחה על ידי רינה). היא מכלוא בין מנדרינה לתפוז ויש בה גרעינים. על ידי הכלאות נוספות פותחו גם זנים של קלמנטינות ללא גרעינים.

 

שאלה מספר 5: האם נכונה הטענה כי בני ישראל בנו את הפירמידות במצרים? 

 

תשובה: לגולש היקר שלום, בני ישראל לא בנו פירמידות במצרים; הדבר אינו אפשרי מבחינה כרונולוגית, משום שבניית הפירמידות נפסקה כליל לפני סוף תקופת הממלכה התיכונה (בסביבות 1640 לפנה"ס), בעוד שיציאת מצרים, הגם שתאריכה המדויק אינו ידוע, התרחשה בתקופת הממלכה החדשה, אחרי 1300 לפנה"ס. במקורות עם ישראל אין שום טענה בדבר חלקו של עם ישראל בבניית הפירמידות, לא בתנ"ך ובתלמוד ולא בכתובים אחרים. אבל היא נשמעת לא אחת בימינו אלה, ובין השאר חזר עליה ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל.

 

וגם אתגר לגולשים

מי אמר: "לחירות יש מגרעות רבות והדמוקרטיה שלנו אינה מושלמת, אבל מעולם לא נדרשנו לבנות חומה על מנת למנוע מאזרחינו לברוח"?

 

התשובה לאתגר הגולשים תתפרסם במדור בשבוע הבא.

 

עד כאן